אשה יפה, גבר מכוער

הסוף הטוב הזה, שהרבה האנשים הנורמטיביים שאינם זנאים מחזיקים בראש כרפרנס היחיד שהם מכירים לזנות, הוא אסון תודעתי. הוא מאפשר לנרמל את הזנות כעוד בחירה, אפילו פמיניסטית, של נשים לקריירה.

חיוכים ופצעים

נגד הדימוי המעוות והמאפשר הזה יוצא הסרטון שהפיקו אנשי CAP International. זהו ארגון גג בינלאומי המורכב מ־14 ארגוני מלכ"ר ממדינות שונות שהתאגדו כדי להילחם בתופעות הזנות והסחר בבני אדם (שלרוב מגיעות שלובות זו בזו). הסרטון מתעד ניסוי פשוט ואפקטיבי: CAP International הקים בצרפת אתר פיקטיבי לשירותי זנות בשם Girls Of Paradise (נערות גן העדן) שנראה בדיוק כמו רוב האתרים הדומים - נשים פתייניות למראה בבגדים תחתונים, מחייכות פוטוגנית אל הלקוח הפוטנציאלי, ומציגות את נתוני הגוף שלהן כמו כל מוצר אינטרנטי אחר.

מתוך הקמפיין. לקוח שהזמין נערת ליווי מקבל בתגובה את התמונה האחרונה שלה צילום מסך: Youtube.com

גברים שנכנסו לאתר, בחרו להם זונה לפי ראות עיניהם, אך במקום לקבל את בחירת לבם נשלח אליו הצילום האחרון שלה כשהיא חבולה, חולה או מתה. תיאור קצר ויבש מסר את הנתונים לגבי נסיבות המוות, למשל: "אינס נרצחה בעשרות דקירות על ידי לקוח" או "ג'וליה נמצאה כשהיא משוספת והוכתה למוות על ידי אגרופן פליז".

זונה אחת מאושרת

רק בשבוע הראשון לפעילות האתר, הגיע הקמפיין ל־600 לקוחות טלפוניים ולעוד אלפי שיחות צ'ט. כולן נסתיימו כשהגבר קיבל מידע שהפך אותו בעל כורחו לשותף לגורלן של הנשים האלו.

מיד כשעולה נושא הזנות, יהיו מי שיקפצו ויספרו את הסיפור שלהם על הזונה המאושרת האחת שהם פגשו במקרה. מבלי דעת אפילו, ולפעמים בלי כוונה רעה, הם מספרים לעצמם את העלילה של "אשה יפה", ומנקים את עצמם ואת אחיהם מהאחריות ל־11,999 (על פי הערכות אחרונות, כ־12 אלף נשים עובדות בזנות בישראל) הנשים האחרות בישראל שמועסקות בזנות, במסע שהחל בדרך כלל בכפייה, איומים או סימום עד אובדן יכולת התנגדות. הסרטון החשוב והמעיק הזה מסתיים במסקנה האפשרית היחידה לסוגיה הלכאורה מסובכת הזו: בלי חוק הפללת הלקוח (שעבר, למשל, בצרפת באפריל השנה) החברה הישראלית לא תצליח ליטול אחריות על השוליים שלה, ולא תנער מעצמה את המחשבה שנשים בוחרות להיות מוצר צריכה.