פשרה בייצוגית נגד לאומי קארד: תפצה לקוחות שרכשו שוברי "פינוקים 1+1"

לפני כשנתיים לקוח של חברת האשראי לאומי קארד הגיש נגדה תביעה ייצוגית בטענה כי ב-2012 החברה הקימה אתר "הטבות". אחת ההטבות נקראת "פינוקים 1+1" והיא מאפשרת ללקוחות לקנות שוברים לקבלת שירות או מוצר (כמו ארוחה במסעדה או כרטיס לקולנוע) ולקבל שירות או מוצר זהה בחינם.

לדברי התובע, באמצעות עוה"ד דוד מזרחי ואורלי בן-עמי, כאשר פג תוקף ההטבה (כעבור חודשיים מיום הרכישה באתר) הלקוח אינו מקבל לא את המוצר הזהה ולא את המוצר המקורי שרכש במחיר מלא. בנסיבות אלה, טען התובע, תנאי העסקה מקפחים והחברה מתעשרת שלא כדין על חשבון הלקוחות.

התובע הוסיף כי כאשר עבר המועד והשובר לא נוצל, החברה "מחלטת" לעצמה את הכסף ולא מחזירה אותו ללקוח. הוא הדגיש כי תקנון האתר מטעה וניתן להבין ממנו כי גם אם בטעות השובר לא נוצל בתוך חודשיים, עדיין ניתן יהיה לקבל בבית העסק את המוצר המקורי שתמורתו שולמה, רק ללא "ההטבה" של המוצר הזהה.

לאומי קארד, שיוצגה על ידי עוה"ד יחיאל כשר ועפר שובל, טענה בתגובה כי לקוח שלא ניצל את זכותו בזמן ויתר על האפשרות לקבל תמורה לכספו.

היא הוסיפה כי האתר מציע "עסקה אחת" של רכישת שני מוצרים במחיר אחד ומובהר בתקנון כי תוקפה פג כעבור חודשיים. היא הדגישה כי מדובר במוצרי "מותרות" והלקוחות אינם חייבים לקנות את השוברים.

אילוסטרציה צילום: ערן לם

בטרם התקיים דיון לגופו של עניין, הצדדים הגיעו להסכם פשרה. על פי ההסכם, החברה תפצה לקוחות שקנו באתר הטבות שתוקפן פג. הפיצוי יינתן רק על השובר הראשון שנרכש על בסיס ההנחה כי מי שלא הבין את תנאי השובר מלכתחילה הבין אותם כשפקע בפעם הראשונה.

הצדדים הסכימו כי הפיצוי שיקבלו הלקוחות יהיה כרטיס אחד לסרט קולנוע. על פי הסדר זה, החברה תפצה כ-100,000 לקוחות בסכום של כ-3.8 מיליון שקל.

החברה גם הסכימה להוסיף לתקנון התוכנית באתר הבהרה כי בחלוף חודשיים מהרכישה לא ניתן לנצל את השוברים – לא ביחס למוצר המקורי ולא ביחס למוצר הזהה בחינם.

על הדבש ועל העוקץ

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שושנה אלמגור, כתבה כי הסכם הפשרה הוגן, ראוי וסביר והוא "הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת". לדבריה, יש להביא בחשבון כי לא כל הלקוחות שרכשו שוברים באתר הוטעו אך הפיצוי ניתן לכולם מבלי שיהיה צורך להוכיח הטעייה בפועל. היא הוסיפה כי יש גם לתת משקל לטענת ההגנה שהזמנת השובר מהווה עסקה אחת – "על הדבש (הזכות לקבל שני מוצרים בשווי מוצר אחד) ועל העוקץ (הגבלת משך הזמן לקבלת שניהם)".

בנסיבות אלה, לדברי השופטת, הפשרה אליה הגיעו הצדדים עדיפה על פני ניהול הליך ארוך ויקר שאין לדעת איך יסתיים.

השופטת גם אישרה את הסכמת הצדדים בעניין הגמול לתובע ושכר הטרחה לעורכי דינו. החברה תשלם לתובע 70,000 שקל, לעו"ד מזרחי 290,000 שקל ולעו"ד בן-עמי 220,000 שקל. בהקשר זה השופטת ציינה כי גם אם הסכומים גבוהים יחסית, הם סבירים בהתחשב בכך ש"הניתוח המשפטי בבקשה לאישור מלומד ומעמיק וניכר בה שהיא פרי עבודה מאומצת".

לפסק הדין

• ב"כ המבקש: עו"ד דוד מזרחי, עו"ד אורלי בן-עמי 

• ב"כ המשיבה: עו"ד יחיאל כשר, עו"ד ועפר שובל

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.