שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הוועידה הכלכלית הלאומית 2016

הוועידה הכלכלית

חדוה בר: בשנה הבאה הבנקים יוכלו להגדיל אשראי לעסקים גדולים ולחלק דיבידנד

המפקחת על הבנקים אמרה בוועידה הכלכלית הלאומית כי לאור העמידה של הבנקים ברגולציה המחמירה מאז המשבר הפיננסי הם יוכלו מהשנה הבאה להגדיל אשראי ואפילו לחלק דיבידנדים

מיקי פלד 10:2114.09.16

"בשנה הבאה יתאפשר גידול באשראי גם לעסקים גדולים יצרניים וגידול באשראי לתחום הנדל"ן, שעד כה המגבלות של הפיקוח על הבנקים הגבילו את האשראי לענף הנדל"ן וקיבלנו המון פניות מקבלנים בנושא הזה", כך אמרה היום המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, חדוה בר, בועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט". ההסבר לכך לדברי בר הוא כי בפיקוח החליטו להכיר במכירות תיקי אשראי לגורמים חיצוניים ובשיתופי פעולה בין הבנקים לגופים מוסדיים כמו חברות ביטוח. לדבריה בסוף השנה הבאה צפויה התגברות התחרות על אשראי משקי הבית, עקב שינויים כמו הקמת מאגר האשראי, יישום מסקנות ועדת שטרום ושינויים טכנולוגיים. לדבריה צריך להקפיד שלא יהיה מינוף יתר בתחום משקי הבית, אך לא פירטה מהי ההגדרה למינוף יתר שכזה.


 

בר עלתה לבמה במקביל לכך שבנק דיסקונט פירסם את תוכנית ההתייעלות שלו לפרישה של 500 עובדים השנה. לדברי בר "אני מצפה ששאר הבנקים יפרסמו את תוכנית ההתייעלות שלהם בזמן הקרוב". בר הוסיפה בשורה שבוודאי משמחת את בעלי הבנקים, לפיה "נאפשר גם חלוקת דיבידנים יותר מבעבר. קבענו כמה עקרונות כמו עמידה ביעדי הלימות ההון, הגדרה של כל בנק למתווה ההון שקבע לעצמו, היעד מעבר לזה הרגולטורי, העיקרון השלישי הוא שלבנק תהיה יכולת לעמוד בתרחיש קיצון. המשמעות של חלוקת דיבידנים יותר גבוהה היא שהציבור הרחב, כולל החוסכים לפנסיה, ייהנה כי הם המחזיקים העיקריים במניות הבנקים, כמו לדוגמה 100% בדיסקונט, 94% בלאומי וכדומה".

 

חדוה בר חדוה בר צילום: צביקה טישלר

 

בר אמרה כי הבנקים יכולים לבצע את כל השינויים הללו עקב הרגולציה המחמירה בה נדרשו לעמוד עד כה בעקבות המשבר העולמי: "מ-2008 הרגולציה דרשה מהבנקים לעמוד בדרישות רגולציה כמו נזילות, בנושא ניהול סיכונים וציות ועוד דרישות רבות. וגם ברקע היתה המחאה החברתית שהשפיעה גם היא על הבנקים. ב-2017 כל הבנקים יגיעו ליעדי ההון שאנחנו בפיקוח דרשנו מהם ויש לנקודת הציון הזו משמעויות".

 

בר פירטה מה קרה לבנקים עד כה. "אפשר לראות שההון עלה, מ-2009 עד היום הוא עלה ב-60% והלימות ההון עלתה ב-30% והיום, כששואלים את עצמנו איפה אנחנו בהשוואה עולמית רואים שלבנקים יש הון הולם. ההשלכה של הרגולציה הזו על האשראי היתה מאוד משמעותית, תיק האשראי של עסקים גדולים ירד ב-22% מאז 2011 עד 2015, לקטנים עלה ב-30% ולמשקי בית בשיעור דומה והמשכנתאות עלו אף יותר. זה גרם להסטה של אשראי מהגדולים לקטנים. זה אומר שהסיכון במערכת הבנקאית ירד, והחשיפה ללווים הגדולים ביותר ירדה. בנוסף החברות הורידו את המינוף שלהם וזה חיובי, כי מינוף יוצר סיכונים. בנוסף, השפעה דרמטית היתה בתחום התחרות שגברה בכל המגזרים, גם עסקים גדולים וקטנים ומשקי בית. בתחום עסקים גדולים נכנסו גופים מוסדיים שמתחרים בבנקים ונותנים בערך מחצית מהאשראי לעסקים הגדולים".

 

היא הוסיפה כי "גדלה גם התחרות בתוך מערכת הבנקאות כי הבנקים הסיטו את האסטרטגיה שלהם מעסקים גדולים למשקי בית היתה יותר תחרות בסגמנטים הללו והיתה ירידה בריביות. בנוסף, בתוך מערכת הבנקאות ניתן יתרון לבנקים הבינוניים כי מהם דרשנו הלימות הון נמוכה יותר".

 

בסופו של דבר, טוענת בר "ההשפעה של השינויים הרגולטוריים על הבנקים עצמם הובילה להגברת היציבות וגם הורידה את הרווחיות של הבנקים. חיזוק היציבות חשוב כי זה אומר שנהיה יותר מוכנים למשבר הבא, יש להם יותר הון ותיק אשראי מפוזר יותר, יש להם יותר נזילות וכדומה, ולכן אלו השפעות מאוד חיוביות על צד היציבות של המערכת הבנקאית. בנוסף, השינויים הורידו את הרווחיות הבסיסית של הבנקים. אם הם היו נשארים עם אותה רמת הלימות הון ב-2011 אז התשואה להון שלהם היתה גבוהה ב-2%. בעקבות השינויים הרגולטוריים הבנקים נדרשו גם להתייעל וגם איפשרה חלוקת דיבידנדים מוגבלת. שיעור חלוקת הדיבידנד מהרווחה עמד על 9.5% בממוצע, נמוך בהשוואה עולמית".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x