שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הוועידה הכלכלית הלאומית 2016

הוועידה הכלכלית

הכלכלן הראשי של לאומי: הצמיחה בישראל בקיפאון

ד"ר גיל בפמן, אמר כי מאז 2012 הצמיחה בישראל דועכת וכדי להחיות אותה מחדש צריך לעודד השקעות חדשות במכונות וציוד ובהון אנושי

מיקי פלד 10:3214.09.16

"יש להחיל פחת מואץ שכבר מוכר ועובד בישראל, כך שחברות שישקיעו במכונות וציוד יקבל את הטבת המס הזו, יוכלו להפחית פחת בצורה מהירה וכך תהיה מדיניות תקציבית ממוקדת בהשקעות", כך אמר היום הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ד"ר גיל בפמן, בועידה הלאומית של "כלכליסט" ובנק לאומי, בתשובה לשאלה מה אפשר לעשות כדי להחיות מחדש את הצמיחה בישראל. 

 

 


 

לדבריו, "צריך בנוסף להשקיע בתשתית ולא רק בהשקעות תשתית גדולות וכבדות אלא גם בתשתית בבריאות להן יש השפעות חיוביות על המשק. לדבריו צריך גם שהבנק המרכזי יעודד דרך הבנקים אשראי מוכוון, במיוחד לפירמות קטנות ובינוניות, כפי שעושה גם הבנק המרכזי האירופי. כמו כן, צריך להשלים את מערכת החלוקה הכלל ארצית של הגז הטבעי והוספת צינור מעבר מהים ליבשה, יחד עם פיתוח מקורות נוספים ולדאוג לתימחור הוגן. אך הדבר הכי חשוב לדבריו הוא ההון האנושי בישראל, כולל הכשרה מקצועית תוך כדי העבודה בשיתוף המגזר הפרטי".

 

בפמן אמר כי "כשמסתכלים בשנים עברו, מ-2004 עד 2007, רואים שהצמיחה בישראל היתה בקצב של 2%-3% לשנה, יותר מאשר מדינות ה-OECD. גם לאחר מכן ישראל ממשיכה לצמוח יותר מאשר ה-OECD, במשבר ובריבאונד שלאחריו. אז ב-2012 משהו מתחיל לאבד גובה, ואותו פער של 2%-3% מול הצמיחה ב-OECD נעלם. זה לא נורא אלא כאשר מסתכלים על הצמיחה לנפש, שהיא קובעת את רמת החיים ולוודא שנגיע לגיל פרישה עם מספיק כסף בצד, אז בשביל זה צריך צמיחה מהירה יותר מאשר של מדינות ה-OECD. מ-2014 המספרים הם של צמיחה לנפש קפואה, וזה דבר שצריך להסתכל עליו בדאגה. חלק של הקפאון מוסבר מדברים שקורים בישראל ולא העולם, והם נוגעים בין היתר להרכב הצמיהח של ישראל, שחסרים לנו מנועי הצמיחה הקלאסיים של ייצוא סחורות ושירותים ההשקעות בענפי המשק וצריכה. אצלנו ההרכב לא מאוזן".

 

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי בנק לאומי, בוועידה הכלכלית הלאומית היום ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי בנק לאומי, בוועידה הכלכלית הלאומית היום צילום: צביקה טישלר

 

לדבריו "אפשר לראות בנתונים שייצוא השירותים עולה, בעיקר שירותי תוכנה, מחקר ופיתוח וכדומה, אבל זה לא מספיק כדי להרים את כל הייצוא. בייצוא הסחורות, שם יש ירידה משמעותית. הצריכה הפרטית גדלה בשיעור של כ-4% לשנה וההשקעה לבנייה למגורים גם גדלה. אז יש לנו משק שמבוסס על ייצוא שירותים, השקעה בנדל"ן וצריכה. כך שלמעט אירועים כמו ההשקעה של אינטל, הסקטור העסקי הישראלי לקחת צעד אחורה בהשקעה בכושר ייצור ואז לא מביאים טכנולוגיה וידע ואת הרמות הבטיחותיות החשובות בענפי המשק. כאן יש לנו בעיה שהמשמעות שלה היא גם פגיעה בכושר התחרות בהווה ובעתיד.

 

כשמסתכלים על הייצוא של ישראל מול ה-OECD אז פעם ידענו שהייצוא של ישראל גדל כמו הגידול בנפח הסחר של מדינות ה-OECD, אבל מ-2012 זה כבר לא כך. והשאלה היא למה זה קורה? הנטייה שלנו היא לפעמים להגיד זה הכל בגלל שער החליפין, שבעשור האחרון חווה ייסוף של כ-20%. אבל בשביל להצליח בעולם צריך גם תשתית טובה, רמה גבוהה של הון אנושי ועוד, לא רק שער חליפין. מכיוון וההון האנושי בישראל הוא נמוך ביחס ל-=OECD אז הפירמה שחושבת להשקיע פה יודעת שהעובד הממוצע בישראל יפיק 35 דולר לשעה, לעומת 53 דולר לשעה בממוצע ב-OECD, כאשר במקביל אנחנו בשליש העליון במדדים של עלות ההעסקה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x