שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

שופטי בג"ץ הודיעו: לא נתערב במגבלת השכר בחוק שכר הבכירים

הרכב של 7 שופטים בראשות נשיאת העליון מרים נאור הטיל פצצה והודיע: לא מוצאים עילה להתערב במגבלה שקבע המחוקק, ולפיה שכר הבכירים במגזר הפיננסי יוגבל לעד פי 35 מהשכר הנמוך בחברה. בסיום הדיון לא הושגו החלטות בין נציגי הבנקים, נציגי חברות הביטוח, הכנסת והמדינה והוחלט כי הצדדים יגישו עמדותיהם עד יום א'. החלטת בית המשפט תינתן בהמשך

משה גורלי 13:2007.09.16

בג"ץ בהרכב שבעה שופטים בראשות נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור הודיע שבכוונתו לדחות את העתירות נגד חוקתיותו של שכר הבכירים שקובע מגבלת שכר של עד פי 35 בין השכר הגבוה והנמוך במגזר הפיננסי ומיסוי יתר על שכר שמעל 2.5 מיליון שקל. ההרכב כולל את השופטים אליקים רובינשטיין, חנן מלצר, ניל הנדל, סלים ג'ובראן, יורם דנציגר וצבי זילברטל. בתום הדיון בו השתתפו נציגי איגוד הבנקים, איגוד חברות הביטוח, המדינה והכנסת לא הושגו הסכמות בין הצדדים והוחלט כי אלו יגישו עמדותיהם עד יום א' וביהמ"ש יגיש החלטתו בהמשך.

 

"אינני מחלקת לחוק ציונים, טוב או רע, אבל איננו מוצאים עילה או בעיה משפטית שמצריכה פיתרון והתערבות, לכן אני מציעה להתמקד בהוראת המעבר", פתחה נאור את הדיון שהבהירה מיד בתחילת הדיון שאין בדעתה לדון בחוקתיות החוק ולהתמקד בפגיעה האפשריות בזכויות המוקנות של בכירי המגזר הפיננסים.

 

השופטת מרים נאור, נשיאת ביהמ"ש העליון השופטת מרים נאור, נשיאת ביהמ"ש העליון צילום: עטא עוויסאת

 

"זו האידיאולוגיה של המחוקק ואנו צריכים להיות מעשיים. צריך לעשות כל שאפשר למנוע התדיינויות עתידיות", אמר המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, "לתת פתרון לכל תרחיש זה בלתי אפשרי. צריך לקבוע עקרונות כלליים, מתווה ליכט למשל". הכוונה היא למכתב העקרונות של המשנה הכלכלי לשעבר של היועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, שהציע שלא לפגוע בזכויות העבר של בכירים במערכת הפיננסית.

 

השופט אליקים רובינשטיין השופט אליקים רובינשטיין צילום: עמית שאבי

 

"קשה לראות איך אין כאן דיון חוקתי עמוק", אמר בדיון ד"ר דודי תדמור, המייצג את איגוד חברות הביטוח, ועורר את כעסם של השופטים על הניסיון לעורר את הדיון החוקתי.

 

"הקושי במתווה ליכט שהוא מחורר", אמר עו"ד רלי לשם שמייצגן את בנק לאומי ואיגוד הבנקים. "כל מקרה לגופו. פרשנות צרה. זו אמירה כללית. חוק שפוגע בזכויות חוקתיות אינו יכול להיות כפוף לפרשנות צרה. המתווה מסכן פנסיות ופיצויי פיטורים של מנהלים בכירים שכבר לוקחים עורכי דין. מבחינתם יש אינטרס גדול ביצירת ודאות".

 

"לא צריך להיות דרמטי", העיר השופט חנן מלצר. "יש גבול למה שאתם כאיגוד הבנקים יכול לטעון בשם המנהלים הבכירים".

 

השופט חנן מלצר. "יש גבול למה שאתם כאיגוד הבנקים יכול לטעון בשם המנהלים הבכירים" השופט חנן מלצר. "יש גבול למה שאתם כאיגוד הבנקים יכול לטעון בשם המנהלים הבכירים" צילום: יאיר שגיא

 

על כך השיב לשם: "ההפרשות מהותיות מאד לגבי העובדים. הצעתנו – הסכמה שסכומים שכבר דווחו לבנק ישראל לא ייכללו במגבלה".

 

נאור מצאה מקום לנזוף במדינה על הוראת המעבר: "אין שום סיבה לקבוע לוחות זמנים כאלה שבית המשפט צריך לפנות את זמנו כדי לפתור בעיות שלחץ הזמן יצר".

 

הדיון עבר לגורלם של החוזים הקיימים של הבכירים, שחורגים ממגבלת השכר שבחוק.

 

"אני מציע להחזיר את הוראת המעבר לכנסת שתחוקק מחדש", כיוון תדמור גבוה, אבל קורקע שוב והציע: "אני מציע שהוראת המעבר של שישה חודשים תחול על כל סוגי ההתקשרויות הקיימות".

 

מלצר: "אתם צריכים להחליט, אם תלכו על כל הקופה, אז יש סיכון שתתרוקן כל הקופה".

 

נאור: "אתה מנסה לרוקן מתוכן את החוק באמצעות ההצעה לאשר חוזים קיימים. ועם זאת יש בעיה ביישום המעשי. אדם לא יכול להגיד לעצמו – אשאר עוד חמש שנים ואז אפנה לבית הדין לעבודה. המדינה אחראית ליישום החוזים. אני חותרת לפיתרון מעשי. אבל הוא מלווה בכל כך הרבה סייגים שקשה לעשות זאת. מה עושים?"

 

ב"כ המדינה, חני אופק: "מתווה ליכט מתייחס להפרשות לעובדים מתייחס לעבר ובתקופת ההיערכות של שישה חודשים. בנוגע לעתיד לבוא, הפתרונות יינתנו בבית הדין לעבודה. לחוק תפיסה פוליטית רחבה של סוגיית התגמול. פיצויי פיטורים ופנסיה הן זכויות שיש לשמור. לכל היתר יש קשיים שנובעים מתפיסה הוליסטית של מושג התגמול. מענקים למשל אנחנו רואים כתוספת שכר".

 

גם השופט חנן מלצר נזף במדינה: "זה בלתי אפשרי לעשות שינוי דרמטי כזה בחוק כזה, כשהוראות המעבר מוזנחות. חשבתי שלמדתם לקח מעתירות קודמות".

 

על כך השיבה אופק: "רצינו שלא יבולע לאדם שיתפטר בתקופת ההיערכות של שישה חודשים. מה שעומד לרשותך היום מכוח עבודה שנעבדה – לא ייפגע. זה מתווה ליכט. אבל זה לא מגדיר זכויות שונות שלא ברור איך יתממשו (מענקים, בונוסים, אופציות, פיצויים מותנים – מ.ג.) ולכך צריך לשמור שיקול דעת. בגלל מסך אי הידיעה. בגלל שאין דרך להיכנס לחוזים פרטניים. חוק נחקק ברמת הנורמה המופשטת. צריכים להיות זהירים בקביעת מסמרות".

 

לשם המשיך: "החוק יכול לעורר בעיה חוקתית אם הוראת המעבר גוזלת זכויות מוקנות. אם לא יסולקו פגיעות לא מידתיות ולא רציונליות אז הבעיה אינה רק של אי הבנה. חשוב לנו שמתווה ליכט יחזיר את הוודאות וירגיע את העובדים. המדינה חוששת שיסתננו לתוכו הפרשות שלא מגיעות שהומצאו עכשו. זה בלתי אפשרי. מאפריל 2016 מועד כניסת החוק לתוקף אי אפשר היה להוסיף לעובד דבר מעבר ל-2.5 מיליון שקל. אנחנו רוצים לתפוס את המינימום בנסיבות הקשות שלפנינו. שימור מתווה ליכט תוך שמירת ודאות ועיקור הפרשנות הצרה הוא חיוני מבחינתנו".

 

נאור: "פרשנות החוק תבוא בבתי הדין לעבודה. אנחנו רוצים כרגע מקסימום ודאות. אבל רק בעקרונות כלליים. קחו את מתווה ליכט כהצהרת כוונות של המדינה. בעתירה חוקתית אין מקום להיכנס לכל מיני מקרים היפותטיים".

 

מלצר: "לא ניתן יד למחיקת זכויות עבר".

 

הצדדים לא הגיעו להסכמות

 

השופטים שלחו את הצדדים להגיע להסכמות לעניין מתווה ליכט בשאלות כיצד יישמרו זכויות הבנקאים, זכויות העבר, הזכויות בתקופת המעבר, ורכיבי תגמול עתידיים. מכיוון שהסכמות לא הושגו הוחלט כי הצדדים ימסרו עמדותיהם עד יום ראשון הקרוב והחלטת בית המשפט תינתן בהמשך.

 

נציג הבנקים רלי לשם ביקש שהות של כמה ימים ונציג חברות הביטוח תדמור חזר על כך שהוראת המעבר אינה חוקתית. "מתווה ליכט הוא ניסיון להוציא את אי החוקתיות מהחוק", אמר, "המתווה אינו רלבנטי לנו כמו לבנקאים. אותנו מטרידה שאלת כניסתו לתוקף של החוק באשר לחוזים קיימים. יש פגיעה רחבה בזכויות מוגנות. לכן צריך לראות אם להתייחס להוראת המעבר כמו לחוק. המידע שעמד בפני המחוקקים היה חלקי ושגוי. תקופת המעבר קוצרה כלאחר יד משנה לחצי שנה. פרק ההתארגנות קצר מדי. הפתרון הפרקטי הוא שבית המשפט יקבע שהוראת המעבר תיכנס לתוקפה שישה חודשים מיום פסק הדין".

 

ב"כ הכנסת בליי התנגד בתוקף: "הכנסת קבעה חצי שנה. המשמעות היא ביטול הוראת החוק הזו וחקיקה חדשה של תקופת מעבר של שנה". להתנגדותו הצטרפה גם נציגת המדינה עו"ד אופק.

 

ההצעה של תדמור זכתה לאוזן קשבת. נאור: "גם דעתנו לא נוחה מהוראת המעבר משנה כפי שהיה במקור לחצי שנה אמנם זו לא עילה להתערבות שיפוטית. אבל מעבר למשפטנות, מה יקרה אם תחלוף עוד חצי שנה, מה הלחץ הזה?"

 

רובינשטיין: "מטרת הוראת המעבר היא הוגנות מירבית, אחרי שהכנסת אמרה את דברה האידיאולוגי בחוק עצמו. חזקה על הכנסת שאינה רוצה לפגוע באינדיבידואלים באופן לא מידתי".

 

מלצר: "אנחנו לא מתערבים בעצם המעבר ממשטר אחד של הגבלת שכר למשטר אחר. אבל לגבי הוראת המעבר יש לנו כל מיני קונצים ופטנטים. נוכל לכתוב שהעתירה תידחה אבל הדחייה תיכנס לתוקף עוד ארבעה חודשים".

 

הנדל: "אין אינטרס ציבורי? ההתארגנות והמעברים בניהול חברות הביטוח הם גם לטובת הציבור".

 

בליי: "אין לי סמכות למחוק את החצי שנה ולכתוב 12 חודשים. הכנסת חוקקה את זה פה אחד בשלוש קריאות".

 

רובינשטיין סיכם את הדיון ואמר: "לא כדאי לעשות כזו דרמה".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x