• תפריט
משפט

העליון: תאגיד מים חייב לעדכן בהקדם צרכנים על דליפה

תאגיד המים לא הודיע לתושבי כפר ורדים על דליפת מים בחצר. לאחר ששתי ערכאות קבעו כי התרשל והורו לו לבטל את החיוב המנופח, הוא פנה לביהמ"ש העליון וננזף על עצם העלאת המקרה לערכאה שלישית

עו"ד נחום שר 11:2405.09.16

בדצמבר 2012 נפגע צינור מים תת קרקעי בחצר ביתם של תושבי כפר ורדים שעסקו בשתילת עץ בגינה. הפגיעה הביאה לנזילה של כמות מים אדירה, שלבני הזוג נודע עליה רק כשבועיים לאחר מכן, בשעה שהדליפה הגיעה כבר לכ-700 קוב.

 

חשבון המים שהם קיבלו בעקבות זאת עמד על יותר מ-10,000 שקל. כשניסו לבטל את החיוב המוגזם באמצעות פנייה לתאגיד המים "מעיינות זיו" הם נתקלו בני הזוג בחומה בצורה ואף אחד לא האמין להם כי לא ידעו על הדליפה קודם לכן.

 

ביולי 2013 הגישו התושבים תביעה נגד תאגיד המים בבית משפט השלום בקריות. בתביעתם הם טענו כי התאגיד לא הודיע להם מיידית על השימוש החריג ובכך הפר את חובתו לעדכן צרכנים על צריכה חריגה ללא דיחוי – טלפונית או ע"י שליחת מסרון.

 

התאגיד הודה כי התקין מערכת חדשנית שהתריעה בפניו על הדליפה שלושה ימים לאחר הפיצוץ, אך לטענתו, עצם העובדה שיש לו מערכת כזו אינה מחייבת אותו ליצור קשר מיידי עם התובעים.

 

ואולם, בית המשפט קיבל את התביעה נגדו וקבע כי במקרה של גילוי נתונים חריגים, התאגיד מחויב לפעול על מנת לוודא שהצרכנים לא מחויבים ביתר.

 

בערעור שהגיש התאגיד לבית המשפט המחוזי בחיפה הוא טען כי הוטלה עליו נורמת התנהגות בלתי סבירה הדורשת מעקב תובעני ורצוף רק משום שהתפתח טכנולוגית. גם הפעם עמדתו נדחתה, תוך שנקבע כי בחירתו להשתמש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים לצורך שיפור השירות כרוך גם באחריות מוגברת.

 

התאגיד לא נכנע ,ועל אף שמדובר בעניין של כ-10,000 שקל בלבד, הוא פנה בבקשת רשות ערעור לעליון. שם הוא טען כי המקרה מעלה שאלה חשובה ביותר: מהו סטנדרט ההתנהגות המצופה מתאגידי המים במקרה של שימוש בטכנולוגיות חדישות?  לטענתו, השארת הקביעה על כנה תרתיע את התאגידים מפני שימוש בטכנולוגיות חדשות שיש בהן לשפר את הספקת המים לציבור. עוד נטען כי לא יוחס משקל ראוי לעלויות הגבוהות הטמונות במתן הודעה מידית בכל מקרה של קליטת נתונים חריגים.

 

מד מים (ארכיון) מד מים (ארכיון) צילום: צביקה טישלר

 

טכנולוגיה מתגוננת?

 

השופט צבי זילברטל דחה את בקשת התאגיד גם מבלי לבקש תגובה מצד בני הזוג. השופט קבע שהשאלה ה"חשובה" שהעלה התאגיד הוכרעה כבר בתחומים אחרים, בעיקר בתחום הרפואה. ההלכה בעניין זה קובעת כי עסק שהתקין אצלו מכשור טכנולוגי מתקדם לא יכול להתעלם מהמידע שמתקבל באמצעותו.

 

השופט ציין כי התאגיד קיבל מידע וצפה את הנזק שיכול להיגרם כתוצאה מהנזילה אך לא פעל למנוע אותו בהתאם לסטנדרט המצופה בחוק. מעבר לכך, התאגיד לא הציג נתונים המוכיחים את טענתו כי עדכון תושבים לגבי התראות במערכת כרוך בעלויות גבוהות.

 

באשר לטענת ההרתעה, השופט ציין כי הוא מניח שהאינטרס העסקי שבייעול המערכת עולה בהרבה על ההשקעה שיצטרכו עסקים להשקיע "לשם שמירה על סטנדרט התנהגות סביר".

 

לפני סיום השופט לא חסך שבטו מהתאגיד, שבזבז את זמנו היקר של בית המשפט העליון על עניין פעוט שכזה, ורק לפנים משורת הדין החליט של לחייבו בהוצאות משפט לטובת המדינה.

 

להחלטה

• ב"כ המבקש: עו"ד אבי גבאי, עו"ד אסף גופר

 

* עורך דין נחום שר עוסק במיסוי עירוני

** הכותב לא ייצג בתיק

 

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x