"סימנתי "וויים" על רשימת מטרות-חיי בסדר הפוך"
עו"ד אלה רודניק, עוסקת בתחום הנדל"ן, ייעוץ, ליווי וייצוג דיירים בהסכמים תולדת מיזמי תמ"א 38, הליכי "פינוי-בינוי" ובעסקאות שכירות ומכר. בראיון אישי למשפטיפ היא מספרת על הדרך שעברה ועל החיים שבחרה לעצמה
מה גרם לך לבחור לעסוק במקצוע עריכת הדין?
"בעברי, איישתי משרת מנהלת ענף אמרכלות בבית משפט השלום בתל-אביב. אהבתי את המשרה, אך רציתי להתקדם ונאמר לי שאני מוכרחה להיות בוגרת תואר ראשון על מנת שאוכל לעשות זאת. באופן טבעי התעניינתי בלימודי תואר ראשון בתחום הקרימינולוגיה ואכיפת החוק. לאחר קריאת תקצירי הקורסים הנלמדים, הבנתי שמרביתם אינם מעניינים אותי ושלא יביאו אותי להעצמה אותה חיפשתי. לעומת זאת, מצאתי עניין רב בתכני הקורסים שנלמדו במסגרת מסלול לימודי המשפטים ולכן, החלטתי להירשם ללימודי משפטים. סימנתי "וויים" על רשימת מטרות רשימת חיי בסדר הפוך, מה שלימדני, שהכל אפשרי. נרשמתי ללימודי התואר הראשון לאחר שהתחתנתי ובדיוק כשמלאו שנה לבתי הבכורה".
מאשת משפחה ותחום המשפחה אל תחום הנדל"ן
"התמחיתי אצל כבוד השופט פאול שטארק בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, כך שהתחנה הראשונה שלי כעורכת דין עצמאית הייתה, כמובן, בתחום דיני משפחה וגירושין.
אצלי כאמור, הסדר היה הפוך - נרשמתי ללימודי התואר השני במשפטים בפקולטה למשפטים של אוניברסטית בר-אילן בתקופת ההתמחות, בעת תקופת ההריון של ביתי השנייה.
באחד מן הערבים, שוחחתי עם חברי הטוב ונדל"ניסט מצוין, גל גורדון, הבעלים של סוכנות "נדל"ן ישיר" החדרתית, המעסיק גם צוות מדהים שפועל, ללא לאות, בתחומי התיווך, ההשכרה, המכירה וההשקעות ושיתפתי אותו בתהליך הבעירה שאחז בי באותה התקופה, ובכך שברצוני לעזוב את העיסוק בתחום המשפחה ואת העובדה שאני ניצבת בפני צומת דרכים ומתלבטת - באיזה שביל עלי לפסוע. הוא מצידו, באופן לא מפתיע, הציע לי, לבחור בתחום הנדל"ן וכך עשיתי.
בהמשך, דחפו ועודדו אותי הספר (המעולה) שלי, שייקה קלימי וחברתי יעל אדמוב, יועצת נדל"ן, מן הבולטים ומובילים באזורי הערים חולון ובת-ים ובעלת הסוכנות "יעל למען נכסים", לפנות לדרך עצמאית. צחוק הגורל והסמליות שבו, כשבדיוק אז התפנה נכס שהייתה בו אחת הסוכנויות של "רי/מקס", סוכנות הנדל"ן הידועה. שכרתי את הנכס ושם השקתי את דרכי העצמאית ומקום מושבו של משרדי הראשון".
ואלמלא היית עורך דין, במה היית בוחרת לעסוק?
"נראה לי שהייתי נשארת לעבוד בבית המשפט, בתפקיד ניהולי כל שהוא. אהבתי מאד את העבודה שם".
מהו התיק אותה את מגדירה כ-״תיק מכונן״?
מדובר דווקא ב"תיק משפחה, בו ייצגתי את הגבר בעניין גירושין. האישה ניהלה חלק מן הדיונים בסוגיות השונות בבית המשפט האזרחי. הצלחתי לאתר טעות בהתנהלותו של הצד השני במהלך תקופת "מירוץ הסמכויות" ולגרום לכך שהדיון כולו, על הסוגיות השונות הכרוכות בו, יתנהל בבית הדין הרבני".
"מרוץ הסמכויות" הוא מינוח משפטי שמטרתו להבהיר כי סכסוך בין בני זוג, בעלי דין, יכול להידון בפני מוסדות שיפוט בעלי צביון שונה (למשל, בית המשפט האזרחי, לענייני משפחה ובית הדין הרבני, מאידך), כאשר חשיבותו נעוצה בתחושתם הסובייקטיבית של בעלי הדין (לא פעם, בשל הסתמכות על מידע אובייקטיבי ועל סמך ניסיון אמפירי), שתוצאתו תלויה במוסד בו יידון, בהתאם לצביון ולתפישות האידיאולוגיות והערכיות המאפיינות את מי שמנהיגים את אותם המוסדות. לרוב, המוסד הראשון בו מוגשת התביעה הוא שידון בסכסוך ולכן, לבעלי הדין השונים ישנו האינטרס למהר ולהגישה, לרבות התביעות הכרוכות בה, באותו המוסד. במדינת ישראל נקשר המינוח, אסוציאטיבית, לתחום דיני המשפחה, גירושין והסוגיות השונות הכרוכות שעליהן להידון במסגרת הליך הגירושין, בהן יש להכריע בענייני אפוטרופוסות, ממון, הסדרי ראייה וכיוצ"ב.
מה את אוהבת בתחום העיסוק בו בחרת?
"אני עוסקת בתחום בו אנשים "בונים" ומגשימים עצמם ואני עושה זאת תוך ידיעה, שאני היא זו אשר סייעה להם והעלתה בהם את החיוך בדרך חייהם החדשה".
ולמה את הכי פחות מתחברת?
"אני לא מתחברת ופחות מעריכה קולגות שלא יבחלו באף מעשה על מנת "להשיג" תיק. אני אמנם מבינה את קשיי הקיומיות והצורך להתפרנס, בטח בסוואנה של תחום עריכת הדין, המאופיין בהיצף קיצוני, אך עלינו להיות בראש ובראשונה ולאורך כל הדרך בני אדם ולשמש דוגמא ומופת".
מהו הדבר שמבדל אותך בעיסוקך בתחום?
"אני חושבת שהזמינות שלי, השירות המהיר והרגיש - כזה "התפור" לכל לקוח, לפי מידותיו".
ובנימה אישית
"לפני כשמונה שנים לערך, היה מעורב בעלי, בתאונת דרכים קשה, לצערי. אמנם "יצא בנס", אך נאלץ לנטוש את עיסוקו בתחום הבישול ואת הקריירה המוצלחת, שנקטעה באיבה, בשיא הצלחתה.
לאחר שהשתקם, יכול היה לעבוד רק במסגרת מסוימת ובהיקף שעות ועשייה מדודות. מכורח הנסיבות, חבר אליי ותפעל את "אחורי הקלעים", ניכס לעצמו את ההתעסקות בענייני לשכת רישום המקרקעין והתנהלות מול מוסדות הממשל בכלל, ניהל את המשרד ואפשר לי "להיות בפרונט" כשידעתי "שיכולה לרוץ" מאחר שהובטח לי "שקט תעשייתי".
בהמשך, התלווה אליי לכל פגישה, נכח ונטל חלק בהתהוותה של כל עסקה וכך, למד את את התחום. כיום הוא לקראת סיום לימודי שנה א' בתואר ראשון במשפטים.
לא הייתי פורחת ומשגשגת, מקצועית, אישית ומשפחתית, ללא סיועו ומסירותו של בעלי ושל המשפחה התומכת מסביב מאז ועד היום. כיום אני אם לשלוש בנות כאשר הצעירה שבהן בת חודשיים בלבד. בעלי הוא זה שמקבל את הבנות בצהרים, עת שבות מן המסגרות, דואג להן ומאפשר לי לנהל את אורח החיים המשפטי הקדחתני שלי".
