סכסוכי משפחה: הגישור חובה, אך מיהו המגשר?

בימים אלה נכנס לתוקפו חוק המסדיר התדיינויות בסכסוכי משפחה. חוק זה מחייב בני זוג המבקשים לתבוע זה את זה בבתי המשפט לענייני משפחה או בבתי הדין הרבניים לנקוט תחילה בהליך של "בקשה ליישוב סכסוך" המתבררת בפני אנשי מקצוע מיחידות הסיוע המסונפות לבתי המשפט, וכיום גם לבתי הדין.

היחידות הללו הן זרוע של משרד העבודה והרווחה והן כוללות עובדים סוציאליים, שירות משפטי ופסיכולוגי, וכיום, בהתאם להוראות החוק החדש, הן מונו כגורם מתווך בין הניצים לבין המערכת המשפטית כשהמטרה היא להציע לבני זוג מסוכסכים להסתייע תחילה בהליך של גישור כמוצא ראשון ואולטימטיבי לפתרון הסכסוך. את הוראת המחוקק ניתן לפרש כהוראה לגישור חובה בשלב הראשון.

מתבקש מאליה השאלה מיהו, אם כך, מגשר טוב, מהם הקווים לדמותו, ומהן התכונות הנדרשות ממנו. אני צברתי נסיון רב במשך 26 שנותיי כמגשרת בדיני המשפחה (הרבה לפני שגישור הפך למקצוע) ולכם לדעתי יש חשיבות גדולה לדמותו של האדם אשר בו תלויה במידה רבה הצלחתו של ההליך הגורלי.

צילום: שאטרסטוק

היכולת להקשיב

הרבה מעבר לסבלנות וליכולת הקשבה נדרשים ממגשר טוב. אכן, היכולת להקשיב, להבין, ולהפנים עמדותיו של כל צד ואת מצוקותיו היא הכרחית, אך מגשר נבון ידע לעבד את כל אלה, ולדברר אותם נכונה אל הצד השני, באופן שהצד השני, בכלים שיש לו, יהיה מסוגל להקשיב באמת למצוקתו ולקשייו של האחר.

אמנם, נקודת המוצא היא שמגשר הוא מדיום ניטראלי אשר מוליך את הצדדים לבנות את ההסכמות בעצמם, אולם מגשר מנוסה ידע לומר את דעתו מבלי לכפות אותה ומבלי שדעתו תישמע כתכתיב. מעבר לכך, פעמים רבות ישנה ציפייה לשמוע עמדת המגשר, וציפייה זו היא-היא הסימן עבור המגשר לזוז בזהירות מעמדה של הקשבה בלבד, לשרטוט השביל שבו יצעדו יחדיו הצדדים.

יכולת ההקשבה וההכלה במובנם הטבעי ביותר, נטמעים רק לאחר שנים של ניסיון, שבהן חוכמת החיים וניסיון החיים מקבלים משמעות ויכולת אמיתית להשפיע על האופן שבו מנוהל התהליך.

הגיל, כך למדתי, משדר ביטחון כלפי האחר שנמצא במצב של סערת רגשות, והוא המרכך הנכון והטוב במצבים של התבצרות בטריטוריה, עקרונית ואיתנה ככל שתהיה. הניסיון, הידע, והבשלות הנפשית שבאה עם הגיל ועם השנים, מעניקה למגשר את הכוח לעמוד מול הסערה הנפשית של בני הזוג, העומדים על פי תהום, בנקודת הזמן הקשה ביותר בחייהם. השנים הן אלה שנוטעות את היכולת להקשיב באריכות ולהעניק מקום למצוקות של כל אחד מהצדדים.

מציאת קצה חוט ולשלוט בכאוס

מעשה הגישור הוא לעיתים מעשה קסם של ממש, שהרי בסופו של דבר המטרה היא להביא לתוצאת win-win, שבה כל צד, חרף עיקשותו ועוינותו לאחר, מקבל את הדברים החשובים ביותר בעיניו.

המגשרים הטובים ביותר שהכרתי היו אלה השכילו, תוך כדי הקשבה, לזהות את אותו קצה חוט אשר ניתן למשוך מן הסבך, אותה נימה דקה, אשר תהווה את הגשר לאחר. לעיתים נדמה שזהו מעשה של לוליינות, אך בכל מקרה האפשרות לבצעו מחייבת אינטואיציה חדה ואינטליגנציה רגשית רבה.

מציאת אותו קצה החוט, שסביבו יטווה שתי וערב גשר ההסכמות, נעוץ בתכונה חשובה נוספת של מגשר טוב, והיא היכולת לשלוט בכאוס. מגשר טוב, בעין בסערה, ידע להיות המנהיג, לתמרן בין המורכבויות, לגעת בהן, להביט בהן, לסדר אותן, ובסופו של דבר להתיר הכאוס שאותו מביאים עמם הצדדים, באמצעות קצה חוט זעיר ושברירי, אשר ילך ויתעבה במרוצת ההליך.

ידענות בלתי מתפשרת

כיוון שהגישור הפך להליך חובה בתחום של דיני משפחה, מגשר בתחום זה חייב להיות מקצוען וידען בתחום של דיני המשפחה. עליו להכיר היטב את החוקים המשתנים, את הפסיקה המגוונת ואת יתר ההוראות, ההנחיות והנוהג, על מנת שההסכם הסופי בין הצדדים לא יהיה מנותק מן המצב המשפטי האפשרי.

בנוסף, מגשר טוב אינו חייב להיות מומחה למסים, לשמאות, לאקטואריה, או לנדל"ן. אך טוב יעשה מגשר אחראי אם ידע לזהות חוסרים או פערים של ידע, ולהביא אל תוך חדר הגישור גם את המומחים בתחומים הללו. כך, למשל, מגשר טוב יודע שכדי להעריך זכויות צבורות יש צורך באקטואר, להעריך נכס דרוש שמאי, ובמחלוקות על גידול ילדים יתכן ודרוש ייעוץ פסיכולוגי. 

להשלים את החסר

למגשר נבון תהיה גם היכולת לראות מה חסר בהסכם שמבקשים הצדדים לעצמם, ולהציע להשלים אותו עבורם.

פעמים רבות צדדים מתחילים הליך גישור לאחר שיטוט ב"אבא גוגל", אך עד מהרה מסתבר כי חסרים אלמנטים בהסכמות אתן הגיעו לחדר הגישור. אופן ההתנהלות של המארג ההורי, מידת השיתוף שהצדדים מקווים לה, כל אלו הם דברים שחומקים מתודעת המתגרשים, אגב המאבק אישי, למרות שתפקידם הוא להיות הורים עד אחרית הימים. ולכן יש לזכור שעבור הצדדים, המגשר הטוב בונה בעבורם את העתיד.

הכותבת היא עורכת דין ומגשרת