$
בארץ

תזכיר חוק: גמ"חים ואגודות אשראי יוכפפו לרגולציה חדשה ומקלה

על פי התזכיר שהפיץ האוצר, בהיקף פעילות של עד מיליון שקל אין כל צורך בהתאגדות ואדם יחיד יכול לפעול כאגודת אשראי או כגמ"ח; מעל סכום זה - על הגוף להירשם כעמותה או כחברה לתועלת הציבור. בכל מקרה מדובר בגופים ללא מטרות רווח. החוק המוצע קובע כי תקרת הפעילות של גופים אלו תהיה 1.5 מיליארד שקל

עמרי מילמן 22:2011.07.16

משרד האוצר הפיץ היום (ב') תזכיר חוק שנועד לאפשר הקמתן אגודות אשראי וכן הסדרת מעמדם החוקי של הגמ"חים הפועלים כיום בקהילות החרדיות בדומה לבנקים. התזכיר נכתב על ידי צוות בראשו עמד היועץ המשפטי לשעבר של משרד האוצר, יואל בריס, כחלק מהמלצות על הקמת רגולטור חדש שתפקידו לפקח על כלל הגופים הפיננסיים שאינם מפוקחים היום.

 

נכון להיום, לפחות באופן רשמי, גם גמ"חים שפועלים כבר דורות על גבי דורות בקהילות היהודיות ככלי לסיוע לזולת וכמערך פיננסי שמצליח לשמור על האיסור היהודי לקחת ריבית, וגם אגודות אשראי קואופרטיביות, נדרשים לקבל רישיון של בנק מהמפקחת על הבנקים. בפועל גמ"חים פועלים מתחת לרדאר של הרגולטורים, ואגודות האשראי לא מצליחות לקום בארץ.

 

קופות צדקה קופות צדקה צילום: חיים צח

 

הצעת החוק החדשה נועדה לאפשר לגמ"חים לפעול תחת רגולציה קלה, מתוך הנחה כי למרות שאלו פועלים כבר תקופות ארוכות יש צורך בהגנה צרכנית למשל מפני עמלות סמויות המשולמות בדרך עקיפה כמו במקרים בהם חוקים פנימיים נתפסים בעייתיים בהיבט פיננסי. כך למשל ישנם גופים שדורשים פירעון מיידי של חוב במידה שהלווה החליט לצאת בשאלה. החוק החדש גם נועד לדאוג להגנה יציבותית במקרה של ירידה בפקדונות וקושי בהחזרי הלוואות, שעלול להביא לכך שחברי הקהילה יאבדו את הפקדונות שלהם. זאת בניגוד לטענות מנהלי הגמ"חים כי אין להם כל בעיה יציבותית מאחר שהמבנה הקהילתי מבטיח החזר כמעט מלא של חובות.

 

ממשל תאגידי מצומצם

 

ההצעה נועדה לאפשר לאגודות אשראי לקום בארץ ללא עול רגולטורי שיחנוק אותן, דרך הקלות שונות, ראשית בדרישות ההון. הרגולטור החדש אמור להיות הרבה יותר מקל, בכל הנוגע לאגודות אשראי, מתוך הבנה כי הסיבה שלא הצליחו לקום עד היום אגודות כאלה היא הקשיים הרגולטוריים. אגודות אלו למעשה יוכלו לעסוק כמעט בכל מה שבנק עושה למעט תחומי המשכנתאות והחיתום. כך למשל יוכלו האגודות לספק אשראי, לקבל פקדונות מחברי האגודה, לקבל פקדונות ממי שאינם חברי אגודה (אם רוב חברי האגודה בעלי הכנסה נמוכה ובכפוף לאישור המפקח), להשקיע בניירות ערך ולסחור במט"ח.

 

תזכיר החוק של בריס מדבר על רישיון בסיסי ורשיון מורחב הן לאגודות והן לגמ"חים על פיהם ייקבע הצורך בממשל תאגידי, שיהיה מצומצם באופן משמעותי בהשוואה לבנקים. בעוד שהקושי של האגודות נובע בעיקר מהעלויות הכספיות הנגזרות מהעסקת בעלי תפקידים, לגמ"חים בעיה נוספת - בקהילות מסוימות ישנה בעיה עקרונית עם אקדמאים שלראייתם לקחו חלק בעבודה זרה באוניברסיטה, ומעבר לכך כדי לרכוש את אמון הציבור, העומד בראש הגמ"ח צריך להיות רב, ולא בהכרח רואה חשבון או עורך דין.

 

על פי הצעת החוק בהיקף פעילות של עד מיליון שקל אין כל צורך בהתאגדות ויחיד יכול לפעול כאגודה או כגמ"ח. מעל סכום זה - על הגוף להירשם כעמותה או כחברה לתועלת הציבור. בכל מקרה מדובר בגופים ללא מטרות רווח. החוק המוצע קובע כי תקרת הפעילות של גופים אלו תהיה 1.5 מיליארד שקל, מעל לכך יידרשו לעבור לפיקוח המפקחת על הבנקים. אולם על פי ההערכות אין כרגע אף גוף שיידרש לעשות זאת .

 

על פי תזכיר החוק ההון העצמי הנדרש לאגודות האשראי נע בין 800 אלף שקל לאגודות עם פקדונות עד 25 מיליון שקל, ואגודה עם פקדונות של בין מיליארד למיליארד וחצי שקל תידרש להון עצמי של 3 מיליון שקל. גמ"חים עם פקדונות של עד שני מיליון שקל יידרשו להון עצמי בגובה 20% מצבר האשראי או צבר הפקדונות (לפי הגבוה מביניהם) וגמ"חים מעל 100 מיליון שקל יידרשו להון עצמי של 2.5 מיליון שקל.

 

הצוות יקיים בתקופה הקרובה שימוע ובהמשך יעלה תזכיר החוק לאישור הממשלה והכנסת.

 

המכון החרדי למחקרי מדיניות: "עצם השאיפה המובעת בתזכיר החוק לבצע את האסדרה בצורה מקילה ורגישה לאופייה הייחודי של החברה החרדית היא מבורכת. גמ"ח, להבדיל מבנק, או מלווה מסחרי אחר, הוא מוסד ללא כוונת רווח. בהעדר אפשרות לרווח, קיומו ופעילותו של תלויה לחלוטין בהמשך קיומן של נורמות חברתיות קהילתיות דתיות שמוצאות ביטוין ברצונם הטוב של הפילנתרופים שמעמידים, באמצעות הגמ"ח, הלוואות ללא ריבית לנזקקים, ושל מנהלי הגמ"ח שהקימו אותו מטעמים פילנתרופיים ושבדרך כלל גם עושים עבודתם בהתנדבות. עם זאת, תזכיר החוק רחוק מלהיות מושלם. למשל: החוק קובע כי הגדרת הריבית תהיה רחבה ככל האפשר, כלומר, כל עמלה הנלקחת על הלוואה היא בגדר ריבית. מי שמלווה בריבית נתון לאסדרה נוקשה ומכבידה יותר. כיום, הגמ"ח מגביל עצמו בהגבלות הלכתיות הנובעות מדיני ריבית, אך מדוע לחסום את האפשרות להפיק הכנסה נמוכה כלשהיא עבור גמ"ח המבוסס על פיקדונות, כדי לאפשר לו להמשיך בפעילותו של מתן הלוואות ללא ריבית לנזקקים גם בהעדר תרומות? זאת בדומה למלכ"ר שנהנה ממעמדו כלפי תורמים ומפטור ממס גם אם הוא מפיק הכנסות מפעילות הליבה שלו. האיסור על גביית דמי טיפול כלשהם, עלול לגרום לגמ"ח להתנהל באופן לא מיטבי כדי לחסוך בעלויות, למשל, להשקיע משאבים קטנים מן הראוי בבדיקת רקעם של מבקשי הלוואות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x