$
משפט

יום הדין של דנקנר: האם האיש שהיה החזק במדינה יורשע בהרצת מניות?

קצת אחרי 12:00 בצהרים נדע האם מי שהיה איש העסקים החזק במשק הישראלי יורשע בפלילים. דיווחים חיים מבית המשפט לפני ואחרי הכרעת הדין

תומר גנון וזוהר שחר לוי 08:3504.07.16

26 דיונים, 2,942 עמודי פרוטוקול ויותר מ־30 עדים יתומצתו היום להכרעה שיפוטית אחת: האם איש העסקים נוחי דנקנר, מבכירי שוק ההון והמשק הישראלי לשעבר, הגה, תכנן, יזם והוציא לפועל תוכנית תרמיתית להרצת מניות אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012, שמטרתה לתמוך בשער מניית התאגיד שבו שלט וכיהן כיו"ר באותם ימים, וכך לסייע להצלחת ההנפקה שבמסגרתה גויסו 321 מיליון שקל מהציבור.

 

בשעה 12:00 צפוי שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב חאלד כבוב להתחיל להקריא את הכרעת הדין. כבר בדקות הראשונות ניתן יהיה לדעת מה פסק לגבי הראיות שהונחו בפניו להוכחת אשמתו של דנקנר ומקורבו, בנקאי ההשקעות איתי שטרום, שהוציא לכאורה לפועל את התוכנית התרמיתית. זאת משום שחוק סדר הדין הפלילי קובע כי על זיכויו של נאשם יש להודיע בתחילת הכרעת הדין; כך שאם כבוב לא יכריז מיד בפתיחת הדיון על זיכויים של השניים, יהיה ברור שדנקנר ושטרום מורשעים בפלילים.

נוחי דנקנר נוחי דנקנר צילום: אוראל כהן

 

קנה ביוקר ומכר בזול

 

כתב האישום בפרשה הוגש לבית המשפט בחודש יוני 2014, והוא כולל ראיות נסיבתיות רבות שיצרו מארג של עובדות שאין עליהן מחלוקת. עם זאת, אין ראיה שמוכיחה כי דנקנר הנחה את שטרום במפורש להריץ את מניית אי.די.בי, ולכן ההכרעה של כבוב תתרכז בפרשנותה של התמונה הכוללת.

 

לפי כתב האישום שהגישו עורכי הדין חנה קורין, עמית בכר ומאור ברדיצ'בסקי מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), באמצע 2011 עלה חשש שלפיו אי.די.בי עלולה להיקלע למצוקת מזומנים עתידית. במקביל ניירות הערך שלה סבלו מירידות ותשואות האג"ח היו גבוהות. נתונים אלה הכבידו את יכולתה של החברה לגייס הון באמצעות הנפקת אג"ח נוספות ונטילת אשראי בנקאי. על רקע זה פעלה אי.די.בי לגיוס הון מהציבור בדרך של הנפקת מניות וכתבי אופציה בחודש פברואר 2012 במטרה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות. לפי כתב האישום, "להצלחת ההנפקה נודעת חשיבות מכרעת בעיני דנקנר", ולכן הוא השקיע מאמץ רב בקידום ההנפקה ובהבטחת הצלחתה, בין היתר באמצעות פגישות עם משקיעים פוטנציאליים שבהן שכנע אותם להשתתף בה.

 

 צילומים: אוראל כהן ועמית שעל

 

בתקשורת זכתה ההנפקה לכינוי "הנפקת החברים", משום שאנשי עסקים רבים המקורבים לדנקנר השתתפו בה בשלב המכרז המקדים, ובהם מיכאל ורעיה שטראוס, יאיר המבורגר ושלמה אליהו. הפרקליטות טוענת שהכספים שזרמו מצד אלה לא הספיקו להפיג את חששותיו של דנקנר מכישלון ההנפקה — כישלון שיכול היה להשפיע על היציבות של אי.די.בי. לטענת הפרקליטות, חשש זה הוליד את המניע של דנקנר להריץ את מניות החברה, מניע שקיבל חיזוק כשמנייתה ירדה ב־7.5% בשלושת הימים שקדמו להנפקה. לכן, לטענת התביעה, דנקנר פנה לשטרום, בעלי חברת ISP, והנחה אותו לרכוש בבורסה מניות של אי.די.בי בהיקפים כספיים גדולים ובשערים גבוהים משערי המסחר, כדי למנוע את קריסת השער וליצור מצג של התעניינות במניה. שטרום ביצע את הפעולות עם שותפו, סוחר המניות שהפך לעד מדינה עדי שלג. שלג ביצע עסקאות מתואמות ועצמיות, האסורות על פי חוק, בין חשבונות חברת ISP של שטרום לחשבונות חברת סיטי ברוקר של אשתו מאיה. הרכישות התבצעו ב־21–23 בפברואר 2015 והיקפן 42 מיליון שקל. "דנקנר העיד בחקירה ברשות ני"ע כי הפעילות סייעה להנפקה 'בכך שרואים שיש קונים ולא רק מוכרים'", נכתב בסיכומי התביעה.

 

דנקנר התקשר לבכיר בבנק והפנה לשטרום משקיעים

 

לפי כתב האישום, פעילות הרכישה הזאת הצריכה למימון כבד, וכששטרום התקשה לגייס כסף עבורה, דנקנר התקשר לראש החטיבה העסקית בבנק הבינלאומי אילן בצרי וביקש ממנו לאשר לשטרום אשראי של 15 מיליון שקל, זאת לאחר שהבנק סירב לבקשת שטרום. נוסף על כך, לטענת התביעה, כדי ששטרום יוכל להמשיך להריץ את המניה, הפנה אליו דנקנר חמישה אנשי עסקים שהתעניינו בהנפקה כדי שיקנו ממנו מניות. בסופו של דבר הם רכשו משטרום מניות בהיקף של 19 מיליון שקל. הכספים האלה יכלו להגיע לקופת אי.די.בי אילו אותם אנשי עסקים היו רוכשים את המניות במסגרת ההנפקה ולא דרך שטרום. לטענת הפרקליטות, הסטת הכסף לשטרום סיפקה לו מימון ביניים להמשך ההרצה שבמסגרתה הוא רכש ביוקר ומכר בזול את מניות אי.די.בי בכמה סבבים. כמו כן, לפי הפרקליטות, הרצת המניות הסבה הפסדים לשטרום, ולכן דנקנר העביר לו 8 מיליון שקל חמישה ימים לאחר תום ההנפקה.

 

הפרקליטות מייחסת לדנקנר עבירות של השפעה בדרכי תרמית על שער ני"ע, הנעה או ניסיון להניע בתרמית משקיעים לרכוש את המניה וכן יצירת התעניינות מלאכותית במניה. כלומר, דנקנר הפעיל מניפולציה על שער המניה, המכונה הרצה.

 

מאישומים אלה נגזרים אישומים נוספים: מסירת פרט מטעה בדיווח שמטרתו להטעות את המשקיע הסביר וכן הכללת פרט מטעה בתשקיף. לפי הפרקליטות, דנקנר ניצל לרעה את מעמדו כבעל השליטה באי.די.בי, לא דיווח לציבור על התוכנית התרמיתית שרקם עם שטרום וכך הטעה את המשקיע הסביר שחשב שהשער ומחזורי המסחר הגבוהים של מניית החברה בבורסה מייצגים מסחר הוגן.

 

ההגנה: הכל נעשה משיקולים עסקיים

 

מול האישומים הכבדים מצד הפרקליטות הציבו נוחי דנקנר ואיתי שטרום קו הגנה חד־משמעי: כל הפעולות שנעשו היו משיקולים עסקיים טהורים, מתוך אמונה במניית אי.די.בי וללא כל כוונה תרמיתית. את התרמית היחידה, כך הם טוענים, ביצע עד המדינה עדי שלג, שניסה להיטיב עם כיסו והפיל את התיק עליהם כדי להימלט מאימת הדין. דנקנר הדגיש שלא פגש ולא הכיר כלל את שלג, וגם הוא וגם שטרום לא נתנו לו הוראה לרכוש מניות של אי.די.בי בשערים גבוהים כדי למנוע את קריסת שער המניה.

 

דנקנר, באמצעות עורכי הדין גיורא אדרת ויפעת מנור־נהרי, ושטרום, באמצעות עורכות הדין איריס ניב־סבאג ונוית נגב, הציגו בבית המשפט הסבר אלטרנטיבי לכל הראיות שהציגה הפרקליטות. כך למשל, השניים טענו כי הסיבה ששטרום רכש מניות אי.די.בי בהיקף של 42 מיליון שקל היא הימור מצדו ששער המניה יעלה לאחר ההנפקה והוא ירוויח מכך. באשר לעובדה שדנקנר התקשר לראש החטיבה העסקית בבנק הבינלאומי אילן בצרי כדי שיאשר לשטרום קו אשראי של 15 מיליון שקל טענו כי דובר במילה טובה שדנקנר השמיע על שטרום באוזני בצרי. על העובדה כי דנקנר הפנה אנשי עסקים שהתעניינו בהנפקה לרכוש מניות משטרום במקום במסגרת הנפקה טענה ההגנה כי ההנפקה יועדה לחבריו של דנקנר, ומרגע שהובטח גיוס של 280 מיליון שקל במסגרתה, הוא ניסה לסדר למכריו או למי שלא האמין שבאמת ישקיע מניות במחיר נמוך יותר. עוד לפי ההגנה, הכסף שהעביר דנקנר לשטרום — 8 מילון שקל — הוא הלוואה.

 

את ISP ייצגו עוה"ד פנחס רובין, ארז הראל והילה שמעוני ממשרד גורניצקי ושות'.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x