מחוץ לקופסא
מחוץ לקופסה הפניות חדשות

מכרות המידע: על כרייה בעידן המדיה החדשה

אם הרשת כבר יודעת עלינו הכל- אז למה שלא נשתמש בזה למחקר? באוניברסיטה הפתוחה הקימו מעבדת מידע ענקית הכוללת גם את כל הלייקים, התגובות והפוסטים שלנו

בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה 14:4925.05.16

העידן בו אנו חיים מאופיין בהפקה ורישום בלתי פוסקים של מידע. כאשר אנחנו עורכים קניות באמצעות כרטיס אשראי, אוחזים בטלפון נייד, או צועדים ברחוב בו יש מצלמות מעקב, כל תנועותינו ופעולותינו מתורגמות למידע, נרשמות, ונאגרות כל העת.

  

ניתוח הנתונים והמידע הרבים שמיוצרים ברשתות תקשורת דיגיטליות, מהווה תשתית לידע מסוג חדש על התנהגות אנושית וחברתית. "הנושא של הביג דאטה, אותם מאגרי נתונים עצומים בהם נאספים נתונים על כל תחומי חיינו, הוא יום-יומי, קרוב ונוגע לכל אחד מאיתנו", טוען ד"ר ערן פישר מהאוניברסיטה הפתוחה. "הוא רלוונטי לצעיר התל-אביבי העוסק בתכנות ולעקרת הבית מהפריפריה באותה מידה. כולנו מיצרים מידע ומושפעים, בסופו של דבר, מהאופן בו המידע הזה מעצב את תוצאות החיפוש שלנו בגוגל, את הפרסומות שיותאמו להיסטוריית הגלישה האישית שלנו, או את האייטמים שיזרמו אלינו באמצעות פייסבוק".

 

עד עתה היו אלו בעיקר חברות מסחריות וממשלות שעשו שימוש בכמויות המידע האינסופיות הללו ורתמו אותו כדי לייצר ידע שתאם את צרכיהם. במקביל, ובמידה צנועה הרבה יותר, ניסו גם מדעני החברה להחיל שיטות של עיבוד מידע, לצורך יצירת ידע שיענה להבנה של שינויים ותהליכים חברתיים. מעבדת המדיה באוניברסיטה הפתוחה מהווה קפיצת מדרגה משמעותית במאמצים אלו בהקשר הישראלי. המעבדה שהולכת ומוקמת בימים אלו מבקשת לעצב כלי מחקר דיגיטליים, כדי להבין ולהסביר עולם חברתי בו ייצורו, אגירתו, וניתוחו של מידע הולך והופך לאבן הבניין המרכזית.

רשתות חברתיות. המהפכה הדיגיטלית משנה עולמות תוכן רבים
רשתות חברתיות. המהפכה הדיגיטלית משנה עולמות תוכן רבים צילום: bigstock

 

אחת הבעיות המונעות אימוץ כלי מחקר שפותחו בחו"ל, על זירות מדיה חדשים הקשורות לישראל הוא מכשול השפה. מרבית כלי הניתוח הדיגיטליים מתאימים לזירה האנגלית, ולפיכך לא ניתן לאמץ אותם לניתוח זירות שיח ושפה בעברית. אחת מחוקרות המעבדה, ד"ר רעות צרפתי, המובילה כיום את המחקר בנושאים של עיבוד והבנת שפה, מתמחה בהחלת כלים אלה גם על השפה העברית. כפי שד"ר צרפתי מציינת, "במעבדה אנו מתעתדים לרתום אלגוריתמים מתקדמים מתחומי ניתוח והבנת שפה, למידה חישובית, ובינה מלאכותית, למטרות כגון אפיון חוכמת ההמונים, זיהוי של טרנדים נפוצים, כמו גם שליפה של אינפורמציה משמעותית ממוקדת בנושאים ספציפיים, והבנה מעמיקה של אופן זרימת אינפורמציה ברשתות חברתיות והתהוות של תצורות תקשורת חדשניות במדיום זה".

 

בשונה ממעבדות מדיה אשר מפתחות טכנולוגיות או אפליקציות, מעבדת המדיה והמידע באוניברסיטה הפתוחה, מתמקדת במידע הפומבי המתפרסם במרשתת, ומתמקדת בפיתוח שיטות מחקר דיגיטליות בכריית מידע זה, ניתוחו, והצגתו. כך למשל, חוקרי המעבדה בראשותה של ד"ר ענת בן-דוד מפתחים בימים אלו כלי מחקר המתמחים בכריית מידע מרשתות חברתיות בעזרת יכולות טכנולוגיות שהיו שמורות בישראל עד כה רק לרשתות החברתיות עצמן או לחברות טכנולוגיה המתמחות בכריית מידע. "בשונה מהתועלת המסחרית אותן מפיקות חברות מסחריות מהמידע המתפרסם ברשתות החברתיות" אומרת בן-דוד, "המידע הנכרה על ידי כלי המחקר של המעבדה, מבקש להסתכל במבט מעוף הציפור על תהליכים חברתיים ולענות באמצעותו על שאלות מחקר חברתיות, התנהגותיות ופוליטיות".

 

במסגרת שיתוף פעולה אינטר-דיסציפלינרי עם מדעי הרוח, יתנהל במעבדה פרויקט שיתמקד באמנות ניו-מדיה וב"אינפו-אסתטיקה" (מושג שטבע תיאורטיקן המדיה לב מנוביץ'). לדברי ד"ר חוה אלדובי מהמחלקה לספרות, לשון ואמנויות, המעבדה תאפשר פיתוח כלים שינגישו את התחום לסטודנטים ולחוקרים, ואף לציבור הרחב.

 

לצד עבודתה המחקרית, המעבדה מהווה תשתית לפיתוח כלים להנחלת מיומנויות בסיסיות של מחקר דיגיטלי לתלמידי האוניברסיטה הפתוחה. "כיום מובן מאליו שהשתתפות במעבדות תלמידים היא חלק בלתי נפרד של ההכשרה של סטודנט לכימיה, ביולוגיה, פיזיקה, או הנדסה. בעתיד הקרוב, תרגילי מעבדה שיפותחו במעבדת המדיה והמידע יהיו חלק בלתי נפרד מההכשרה של סטודנטים למדעי החברה באוניברסיטה הפתוחה", מציין ד"ר יורם קלמן החוקר את ההשפעות האישיות, הארגוניות והחברתיות של טכנולוגיות דיגיטליות. כלי המחקר הדיגיטליים אשר יפותחו לצורכי מחקר יעברו התאמה להוראה, ושיטות המחקר הדיגיטליות יוטמעו בהוראת קורסים שונים הנלמדים באוניברסיטה הפתוחה.

 

פרופ' אורן סופר מציין כי ההבחנה בין לימודי תקשורת מעשיים לבין אלה התיאורטיים הולכת ומצטמצמת, ככל שמדובר בניטור רשתי. "כאשר אנחנו מלמדים תיאוריות הקשורות לרשתות חברתיות, טבעי ללמד את הסטודנטים, לצד התיאוריות, גם איך ניתן לבצע ניתוח שכזה בפועל. אם אחר כך הם ינצלו את הידע הזה במחקר או במסגרת עבודתם, מבחינתנו זה לא כל כך משנה" אומר פרופ' סופר. חוקרי המעבדה שמו לעצמם כמטרה לפתח מיומנויות אקדמיות באמצעות כלים דיגיטליים, כדי להקנות לסטודנטים ממדעי החברה שונים כלים תעסוקתיים חדשניים הנדרשים כיום בשוק העבודה המשתנה והדינמי. בסיום לימודיהם יוכלו הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה להשתמש בידע ומיומנויות דיגיטליות שרכשו במהלך לימודיהם, כריית נתונים, או עיבוד ממוחשב של שפה, וליישמן במגוון גדול של תפקידים במגזרי המשק השונים.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x