שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

מערכת המשפט בדרך לסבב מינויים ברוח המפקדת שקד

סדרה של מינויים מסקרנים תושלם בזמן הקרוב, כאשר שרת המשפטים אינה מסתירה את העדפתה לשופטים שמרנים. "כלכליסט" מציג את המועמדים המובילים ומנתח את סיכוייהם לזכות בקידום הנחשק

משה גורלי 08:1323.05.16

מערכת המשפט מצפה לסדרת מינויים חשובים בשלוש גזרות בזמן הקרוב. במהלך השבוע־שבועיים הקרובים אמורה שרת המשפטים איילת שקד לבחור נשיא חדש לבית המשפט המחוזי בתל אביב במקום דבורה ברלינר. בטווח הבינוני, חודש־חודשיים, אמור להיבחר נציב ביקורת חדש לפרקליטות במקום הילה גרסטל. בתחילת יוני אמורה לקום ועדת האיתור שתראיין את המועמדים. בטווח הארוך יותר ייבחרו ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון במקום מרים נאור, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן וצבי זילברטל הפורשים. כל אחד מהתהליכים מצוי ברמת הבשלה שונה וככל שהמינוי קרוב יותר, רשימת המועמדים ברורה יותר.

 

 

 

נשיא למחוזי תל אביב: חדש מפני ותיק

 

ארבעה מועמדים הציעו את עצמם לנשיא המחוזי בתל אביב. ישעיהו שנלר, איתן אורנשטיין, דוד רוזן ודליה גנות. ועדת האיתור שהורכבה משופט בית המשפט העליון יצחק עמית, נשיא המחוזי בנצרת אברהם אברהם ומנהל בתי המשפט מיכה שפיצר, העלתה להכרעת שרת המשפטים (בהסכמת נשיאת העליון) את שנלר ואורנשטיין. גנות מיהרה להודיע על פרישה, ובמקביל, מיהרה להכחיש, במייל לעמיתיה, את הפרסומים שהסיבה היא כישלון המועמדות. ממילא תכננתי לפרוש, הודיעה. עמיתיה הרימו גבה ובצדק: מי שמתכנן לפרוש לא מציע את עצמו לנשיאות.

 

הבחירה בין שנלר לאורנשטיין מבטאת הכרעה בין שתי גישות. שנלר, לפי נתוני הרקע המסורתיים, הוא לכאורה המתאים: מבוגר וותיק יותר בעל ניסיון ניהולי גדול יותר כסגן הנשיאה לעניינים אזרחיים. אורנשטיין מנוסה פחות, אבל דינמי יותר. כלומר, מי שרוצה להמשיך את סגנון הניהול הקיים יבחר בשנלר, מי שרוצה משהו חדש יבחר באורנשטיין. שקד טרם הכריעה, אבל מבינה שהבחירה אינה רק בין שני שופטים אלא גם בין שתי גישות ניהוליות שונות.

 

לאחרונה נבחר אהרן פרקש לנשיא המחוזי בירושלים. פרקש משותק בפלג גופו התחתון ומתנייד בעזרת כיסא גלגלים. כך גם שנלר, שאם ייבחר, תהיה זו בשורה מיטיבה נוספת לנגישותם של בעלי מוגבלויות לתפקידים בכירים.

 

נציבות הביקורת: בחירה מורכבת מאוד

 

בחירת נציב הפרקליטות מורכבת הרבה יותר. רבים וטובים וגם בעלי סיכויים סירבו. בהם משה גל, יצחק ענבר ואחרים. ובכל זאת גם רשימת המעוניינים אינה קצרה. המועמדת הבולטת היא נשיאת המחוזי ת"א הפורשת ברלינר. הבעיה של ברלינר היא שבתה דפנה עובדת בפרקליטות. על ניגוד עניינים אפשר להתגבר, אבל במקרה הנ"ל זה קשה יותר כי ביקורת אמיתית לא נוגעת רק לפרקליט הספציפי אלא גם לסביבת עבודתו, לממונים עליו, לחבריו לצוות ולייצוג. לכן המניעות של ברלינר היא בעייתית יותר. מועמדים נוספים הם השופטים המחוזיים צבי סגל ואילן שילה. ואפילו עורכי דין הציעו עצמם לתפקיד. דרור ארד־איילון, למשל, שנחשב למועמד ראוי בעיקר בשל התמחותו באתיקה. מועמדים נוספים הם דורי פינטו, בכיר לשעבר בסנגוריה הציבורית, ואריה רוטר, לשעבר היועץ המשפטי של השב"כ, שהיה מועמד גם בסיבוב הקודם, יחד עם השופטת דרורה פלפל, מול הילה גרסטל.

מימין: השופטים איתן אורנשטיין, ישעיהו שנלר, חאלד כבוב והנשיאה דבורה ברלינר מימין: השופטים איתן אורנשטיין, ישעיהו שנלר, חאלד כבוב והנשיאה דבורה ברלינר צילומים: אוראל כהן, אריאל בשור, יאיר שגיא

 

האם עורך דין פרטי יכול להיות נציב תלונות על הפרקליטות? במשרד המשפטים מעדיפים שופט מחוזי. חוששים מהוזלת התפקיד אם ימלא אותו עורך דין, וחוששים שהפרקליטות לא תקבל ביקורת ממי שהיה סנגור. ועם זאת, תקדים גרסטל מלמד שגם שופט מחוזי אינו בהכרח ערובה לשיתוף פעולה מצד הפרקליטים. בראש ועדת האיתור לבחירת גרסטל עמד היועץ המשפטי לממשלה. כעת, לפי הצעת החוק, היועץ עצמו יוכפף לביקורת הנציבות, ולכן צפויה לעמוד בראש ועדת האיתור מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור.

 

שופטים לעליון: עורו השמרנים

עדיין מוקדם להעריך מיהם בעלי הסיכויים הגבוהים אבל השמות נזרקים ומועמדויות "נתפרות" לתוך ארבעת הכיסאות שיתפנו ב־2017. נכון שיש מאמץ להימלט מהתיוגים המסורתיים של "אשה", "דתי", "ערבי" או "מזרחי", אבל כששלושה מארבעת המקומות המתפנים הם דתי (רובינשטיין), אשה (נאור) וערבי (ג'ובראן), נראה שמחליפיהם יאוישו בהתאם לתיוגים אלה.

 

וצריך לדבר על תיוג נוסף ששרת המשפטים איילת שקד תחפש: שמרן, כלומר, אנטי־אקטיביסט, כלומר תואם נעם סולברג, שופט המיעוט במתווה הגז, אדם בעל זיקה לאומית חזקה שימעט להתערב בהחלטות ממשלה או חוקי כנסת. אגב, יש נטייה לזהות שופטים דתיים ככאלה, אבל זה רחוק מלהיות מדויק. נכון שבר הפלוגתא החריף ביותר לברק בעניין האקטיביזם השיפוטי היה השופט הדתי מנחם אלון. אולם השופט הדתי אדמונד לוי היה שופט אקטיביסטי ביותר ולאחרונה גם אליקים רובינשטיין מגלה נטיות כאלה בשתי פסיקותיו בנושא הגז - בדעת המיעוט לעניין היצוא ובדעת הרוב לביטול המתווה.

 

אז הנה כמה מהאפשרויות לאכלוס המשבצות המתפנות. שלוש שופטות יכולות להתאים למשבצת הדתית־נשית: יעל וילנר מחיפה, תמר בזק־רפפורט מירושלים וחדווה וולצקי מתל אביב שזוכה גם לתמיכה של לשכת עורכי הדין. למסגרת הנשית מועמדת גם ד"ר דפנה אבניאלי.

 

שניים מועמדים להחלפת ג'ובראן במשבצת השופט הערבי: ג'ורג' קרא וחאלד כבוב. לכבוב שני יתרונות. הלשכה תומכת בו, ובחירתו תשדרג את המשבצת מכיוון שהוא יהיה הערבי־מוסלמי הראשון בעליון. ג'ובראן וקרא הם נוצרים. מנגד, קרא ויתר על הגשת מועמדותו לנשיא המחוזי בתל אביב, כדי להתמודד לעליון (אי אפשר היה גם וגם), אולי הוא יודע משהו לגבי התמיכה שהובטחה לו בוועדה?

 

למשבצת תואם סולברג מוזכר פרופ' גדעון ספיר מאוניברסיטת בר־אילן שיכול למלא גם את משבצת הדתי וגם ד"ר מנחם פינקלשטיין, שופט במחוזי מרכז ו"אביו הרוחני" של היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט.

 

ויש עוד תכונה שכדאי להתחשב בה - איכותו של המועמד. מובן שהשמות שנזכרו לעיל ראויים, אבל הם שם גם בגלל התאמתם למשבצת שהתפנתה. למשבצת השופט שאין מחלוקת על יכולותיו נכנס ד"ר עופר גרוסקופף שיהיה ברשימה אף שאינו דתי, ערבי, מזרחי או אשה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x