שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

אבי ליכט מקבל את התפקיד השמור ליקירי משרד המשפטים

אחרי שמונה שנים בתפקיד המשנה הכלכלי ליועמ"ש, היום תאשר הממשלה את מינויו של עו"ד ליכט כמשנה ליועמ"ש לתפקידים מיוחדים. מדובר בתפקיד שנתפר במקור לשי ניצן ונועד כעת להשאיר את ליכט במשרד

משה גורלי 07:5122.05.16

הממשלה תאשר היום (א') את מינויו של עו"ד אבי ליכט למשנה ליועץ המשפטי לממשלה לתפקידים מיוחדים. בכך מסיים ליכט שמונה שנים בתפקיד המשנה הכלכלי. גם תוקף המינוי החדש, בהתאם לקציבת התקופות בתפקידים אלה, הוא שמונה שנים.

 

תפקיד המשנה לתפקידים מיוחדים נתפר בשעתו כדי להשאיר במערכת את שי ניצן עד למינויו כפרקליט המדינה. וכך גם הפעם קודם ליכט כדי שלא לאבד אותו לאחר שסיים קדנציה כמשנה הכלכלי. כמשנה לתפקידים מיוחדים יופקד ליכט על ניהול עבודת המשנים ליועץ, כמספר 2 בהיררכיית הייעוץ המשפטי לממשלה. ליכט היה בין המועמדים שהתחרו על תפקיד היועץ המשפטי הנוכחי וזכה לתמיכתו של יו"ר ועדת הבחירה, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס. במשרד המשפטים מציינים את העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט קידם את ליכט אף על פי שהתחרה בו, מה שמעיד הן על גישה עניינית והן על הכרה ביכולותיו כמשפטן מבריק וערכי. בנוסף מאפשר המינוי לליכט "להישאר על הגלגל" בעמדת זינוק טובה לתפקיד היועץ הבא - אלא אם הממשלה תמשיך במנהגה בשני המינויים האחרונים להצניח לתפקיד מועמד מחוץ למשרד המשפטים. בדומה, מעניין לראות מי יהיה מחליפו של ליכט, שייבחר בוועדת איתור.

 צילום: אוראל כהן

 

תפקיד המשנה הכלכלי מצוי בצומת הרגיש והאפקטיבי ביותר של הרגולציה הכלכלית. ולכן, דווקא לתפקיד זה אסור לבחור את מי שיפזול לעמדות מפנקות בסקטור הפרטי לאחר פרישתו, כמקובל אצל הרגולטורים הפורשים ממשרד האוצר. ליכט, לפחות לפי המינוי הנוכחי, ממשיך להוכיח את המוניטין שדבק בו כמשרת ציבור.

 

 

 

ואכן, בתפקידו כמשנה הכלכלי הקפיד על האינטרס הציבורי. בין הדוגמאות הבולטות: המאבק להגדלת חלקו של הציבור במשאבי הטבע, בעיקר להגדלת התמלוגים מכיל וחיובה לשאת בעלות קציר המלח. מעורבות בולטת נוספת שלו היתה בסדרת החקיקות להשבחת הממשל התאגידי, ובראשן התיקונים להגדלת כוח המיעוט, חיזוק הפיקוח על עסקאות בעלי עניין והגבלת שכר הבכירים בחברות הציבוריות. כמו כן הוביל את הרפורמה שבפתח בתחום חדלות הפירעון ליחידים ולחברות, כשהדגש הוא בשיקום על פני פירוק, בשני הסקטורים.

 

 

 

בנוגע למתווה הגז ליכט חתום על מכתב "הלווייתן בחדר", שבו קרא לגיבוש ותיאום רגולטורי במקום שכל רגולטור ינהל מדיניות נפרדת. המלצתו הקימה את "צוות קנדל" שהוביל למתווה שנפסל בבג"ץ בגלל פסקת היציבות.

 

ליכט סבר שפסקת היציבות כהבטחה שלטונית תעבור את בג"ץ וטעה, כשבג"ץ שלח את המדינה להבטיח את היציבות במנגנון חוזי ולא שלטוני.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x