$
משפט

יש בישראל פשע מאורגן?

גזר הדין בעניין אילן בן שטרית אשר נדון ל-26 שנות מאסר בגין ניהול ארגון פשיעה באילת, מעורר לא מעט שאלות בנוגע לפרשנות הישראלית למונח "ארגון פשיעה"

בשיתוף משפטיפ - עו"ד ארז אבוהב 12:0609.05.16

איטליה (סיציליה) היא מולדת המאפיה, מולדת הפשע המאורגן – היא גם מולדת אמנת פלרמו שהכתיבה את המונח המשפטי "ארגון פשיעה" ומטרתה היא לחימה בפשיעה מאורגנת חוצה גבולות שהיוותה את האורים והתומים לניסוח החוק הישראלי למאבק בארגוני פשיעה.

הקוזה נוסטרה, יאקוזה, קאמורה ואחרים הוחלפו בכנופיות רחוב ישראליות. דמויות "מיתולוגיות" שפעלו משך עשורים כמו צרלי לוציאנו, אל קאפונה או טוני סופרנו הועתקו בשמות ישראליים כגון רוזנשטיין ואבוטבול, ועוד כהנה וכהנה "שזכו" בהגדרה ארגון פשיעה ובזכות פועלם קצר השנים וחסר ההמשכיות.

 

על מנת להבין לעומק את הבעייתיות, נציין כי בשנת 2000 נחתמה אמנת פלרמו לקידום שיתוף הפעולה הבינ"ל במניעת פשיעה מאורגנת ומאבק בה. אמנה זו הגדירה במדויק מהו הפשע המאורגן, מהו ארגון פשיעה ומיהו העומד בראשו. נקבעו קריטריונים ברורים לכך ובהם: פעילות חוצה גבולות, חדירה למוסדות שלטוניים, שיטתיות, היררכיה, התמחות פלילית והמשכיות – כך פעלו המאפיות הקלסיות – המאפיה האחת לא נכנסה לתחום הפעילות של האחרת, כל אחת מהן "שלטה" במוסד שלטוני אחר והייתה המשכיות על פני דורות.

 

לימים, בשנת 2003 נחקק בישראל החוק למאבק בארגוני פשיעה. החוק הישראלי שונה בתכליתו מהקריטריונים הבינ"ל, הוא רחב מאוד בהגדרתו ומהווה סטייה מעקרונות ייסוד שורשיים במשפט הפלילי הישראלי כגון דיני השותפות.

 

החוק הישראלי אינו דורש חדירת הארגון למוסדות שלטון, אינו מחייב פעילות חוצה גבולות, אינו מחייב התמחות פלילית ספציפית או ייחודיות של הארגון ואינו מחייב עמידה בקריטריונים שנקבעו באמנה הבינ"ל וקיימות במדינות מערביות אחרות שנמצאו כמחייבות לדעת חוקרים ומשפטנים נחשבים בעולם.

 

היאקוזה ביפן. אין ארגון דומה בישראל היאקוזה ביפן. אין ארגון דומה בישראל באדיבות: ויקיפדיה

 

אז מה קיים בישראל?

 

אם נסתמך על אמנת פלרמו ונשווה את המצב למאפיות הקלסיות הידועות, אז אין בישראל ארגוני פשיעה. יש כנופיות רחוב או משפחות פשע המבצעות עבירות פליליות באופן שיטתי ומאוגד. יחד עם זאת, נדמה וכך גם למחוקק ולבתי המשפט, כי כנופיות הפשע בישראל עדיין לא פועלות במתווה של ארגון קלאסי כפי שהוגדר באמנה. לכן, באה לעולם ההגדרה הגמישה והרחבה של המחוקק הישראלי העלול להכליל כל עבריין ידוען ככזה העומד בראש ארגון פשיעה.

 

כך גם קבע בית המשפט העליון שציין כי את שאלת קיומן של ארגוני הפשיעה בישראל יש לפרש מנקודת מבט מקומית. זהו הפרדוקס. מחד גיסא, החוק נוסח ונחקק מתוך התחייבות להגדרות של אמנת האו"ם. מאידך גיסא, התרחבה פרשנותו באופן מרחיק לכת והמכלילה בישראל עשרות של ארגוני פשיעה פעילים. ובכך, הזרוע נטויה במאבק בפשע ולאו דווקא בארגוני הפשע.

 

המשמעות מכך?

 

חוק המאבק הישראלי הנו חוק קשיח המביא להכפלת העונשים הקיימים ברגיל ובעל מכפלה נוספת על ביצוע העבירה במסגרת פעילות, ניהול או ייעוץ לארגון פשיעה. פסיקת בתי המשפט והעונשים מדברים בעד עצמם וניכרת החמרה מתמדת. יחד עם זאת, נראה כי הפערים בחוק אינם מנומקים דיו והעונשים אינם אחידים. הרצון להרשיע ולהחמיר עם אותו עבריין ידוען גובר על הצורך בניתוח המשפטי ובראייה המשווה והגלובלית.

 

ארז אבוהב הוא עו"ד פלילי

 

ליחצו כאן לכל כתבות משפטיפ

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x