$
אקדמיה

העברית היא האוניברסיטה עם הגירעון הגדול ביותר - 49 מיליון שקל בתשע"ד

אוניברסיטת אריאל, כשעוד נחשבה למכללה, הובילה בהפרש ניכר בתמיכת המדינה במכללות, עם 157 מיליון שקל בתשע"ד - 76% יותר מהתמיכה לה זכתה מכללת ספיר שבמקום השני

ספי קרופסקי 17:2219.04.16
המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) פרסמה אתמול (ב') את תמצית נתוני הדו"חות הכספיים של כל המוסדות להשכלה גבוהה הפועלים בישראל לשנים תשע"ג (2013-2012) ותשע"ד (2014-2013). הדו"ח נחלק לשלוש קטגוריות שונות – מוסדות אוניברסיטאיים, מכללות מתוקצבות ומכללות פרטיות, אך הסעיפים שנבדקו בו הם דומים.

 

האוניברסיטה העברית היא בעלת הגירעון הגדול ביותר מבין האוניברסיטאות בשנתיים האלו. הגירעון שעמד על 319 מיליון שקל בתשע"ג תפח ל-49 מיליון שקל בתשע"ד. הנתונים על העברית מתפרסמים בצל הדו"ח הפיננסי שפורסם על המוסד בסוף מרץ.
לאחר העברית, הגירעון השני בגודלו הוא של אוניברסיטת בר-אילן שגם היא הצליחה לצמצם אותו במקצת – מגירעון של כ-19 מיליון שקל בתשע"ג לגירעון של כ-15 מיליון שקל בתשע"ד. כך עולה מהדו"חות שנאספו על ידי הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) שהיא חלק מהמועצה להשכלה גבוהה.

 

האוניברסיטה העברית האוניברסיטה העברית צילום: חיים צח

 

מבין המכללות הפרטיות שאינן מתוקצבות על ידי המדינה, שני מוסדות הנחשבים לפופולאריים סיימו את השנתיים הללו עם גירעונות - המכללה למינהל עם מינוס של כ-9 מיליון שקל בתשע"ג ו-15 מיליון שקל בתשע"ד והבינתחומי עם גירעון של 8 מיליון שקל בתשע"ג וכ-12 מיליון שקל בתשע"ד.

 

המכללה למנהל, הבינתחומי והקריה האקדמית אונו – שלושת המוסדות המבוקשים ביותר בקטגוריית המוסדות הלא מתוקצבים ניצבים בהתאמה במקומות הראשונים בסעיף ההכנסות מסטודנטים. המכללה למנהל קיבלה כ-283 ו-265 מיליון שקל בשנתיים שעליהם הוכן הדו"ח, הבינתחומי הכניס 235 ו-234 מיליון שקל בשנים הללו, והקריה האקדמית אונו כ-182 מיליון שקל ו-194 מיליון שקל.

  

על רקע הטענות שעלו באותו הדו"ח על שימוש בכסף מקרנות המחקר ומתורמים לכיסוי הפעילות השוטפת בעברית, הדו"ח הנוכחי מציב את המוסד האקדמי המוביל בישראל במקום השני מבין מקבלות התרומות והמענקים בקרב האוניברסיטאות – כ-113 מיליון שקל לתשע"ג ו-112 מיליון שקל הכנסות בתשע"ד בהתאמה. השיאן מבין המוסדות האוניברסיטאיים בהכנסות מתרומות ומענקים הוא מכון וייצמן, שקיבל תרומות בסך 235 מיליון שקל בתשע"ג ו-209 מיליון שקל בתשע"ד.

 

אריאל קיבלה את התמיכה הגדולה ביותר מהמדינה - 76% יותר ממכללת ספיר

 

בקטגוריית המכללות המתוקצבות על ידי המדינה, מי שזכתה לסכומים הגבוהים ביותר בפער גבוה מהוות"ת הוא המוסד האקדמי באריאל - שבשנתיים שבהן נערך הדו"ח נמצא בהליך מעבר ממכללה לאוניברסיטה. בתשע"ג קיבלו באריאל הקצבה של 132 מיליון מהוות"ת ובתשע"ד 157 מיליון שקל - 76% יותר ממכללת ספיר, המכללה המתוקצבת שניצבת במקום השני, שקיבלה סכומים של 84 מיליון שקל ו-89 מיליון שקל בשנתיים האלו.

 

דו"ח ההתקשרויות בין משרד החינוך לעמותות שונות שפרטיו פורסמו בחודש שעבר ב"כלכליסט", המחיש כיצד המדינה מתעדפת את אוניברסיטת אריאל בהשקעות כספיות. מהפרסום אז עלה כי אריאל קיבלה ב-2014 כ-36 מיליון שקל ממשרד החינוך וב-2015 33 מיליון לשירותים שונים שסיפקה לו. לשם השוואה, אוניברסיטת בר-אילן סיפקה למשרד החינוך שירותים שתמורתם קיבלה 5.4 מיליון שקל ב-2014 ו-8.3 מיליון שקל ב-2015.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x