$
משפט

גזר דין ראשון בפרשת הסליקה האסורה בכאל: קנס של 1.5 מיליון שקל

במסגרת הסדר טיעון הודו שני מתווכי סליקה בעבירות מרמה. השניים צפויים לשמש כעדי התביעה נגד החשודים המרכזיים בפרשה

זוהר שחר לוי ותומר גנון 11:2614.04.16

גזרי דין ראשונים בפרשת הסליקה האסורה בחברת כרטיסי האשראי כ.א.ל שבשליטת בנק דיסקונט, במסגרתה, על פי החשד, סלקה החברה בשנים 2010 עד 2007 עסקאות של לקוחותיה עם אתרי הימורים, פורנו ופארמה באינטרנט בניגוד לחוק.  כמו כן הואשם מנכ"ל ויזה כאל לשעבר בועז צ'צ'יק בעבירות שוחד.

 

במסגרת הסדר טיעון בפרשה הודו מתווכי סליקה חיצוניים בעבירות מרמה ועליהם נגזר עונש של עבודות שירות וקנס של 1.5 מיליון שקלים לכל אחד מהנאשמים. השניים, שי בן אסולין, שותף לעסקי הסליקה באמצעות חברה פרטית, ועו"ד דגנית באשא-שגב, יועצת באותה החברה, הואשמו בפברואר האחרון בבית משפט השלום בתל באביב בעבירות מרמה. כתב האישום נגד השניים, המיוצגים על ידי עוה"ד רותי ליטבק ומוטי לזר, מתוך שבעה מעורבים בפרשה, הוגש במקביל להגשת הסדר טיעון בעניינם.

 

במסגרת הסדר הטיעון הודה אסולין בקבלת דבר במרמה ובאשא-שגב הודתה בסיוע לקבלת דבר במרמה. עבירת הלבנת ההון שיוחסה להם בשימוע הושמטה.

 

השופטת: נזק תדמיתי חמור למותגי אשראי בינלאומיים ולתדמיתה של מדינת ישראל כמדינה שומרת חוק

 

בדיון שהתקיים היום (ה') בפני השופטת לימור מרגולין-יחידי, ציינו נציגי הפרקליטות כי עבירות הנאשמים הן במסגרת פרשה גדולה וחמורה שנוגעת ליחסים בין מוסד פיננסי, כחברת כאל למוסדות פיננסיים אחרים בארצות הברית וארגוני אשראי.  "כתב האישום", כך נאמר, "מתאר מסכת פעילות מרמתית של חברת האשראי ונושאי המשרה בחברה כלפי אותם ארגונים". 

 

על-פי החשד, החל משנת 2007 סלקו שתי החברות באתרי הימורים (בהם הימרו תושבי ארה"ב) בקידוד כוזב, המעיד כביכול על פעילות לגיטימית של מסחר בעסקים אלה, אישרה בתי עסק לסליקה ללא הליך זיהוי לקוח, וביצעה פעולות מרמה נוספות במטרה להגדיל את נפח הפעילות, והכל תוך התעלמות מהוראות החוק והצו לאיסור הלבנת הון, נהלי בנק ישראל והרגולציה של חברות האשראי הבינלאומיות.

 

"המעשים המתוארים", כתבה השופטת בגזר הדין, "גרמו לנזק תדמיתי חמור למותגי אשראי בינלאומיים, גרמו לנזק לתדמיתה של מדינת ישראל כמדינה שומרת חוק, חשפו את השוק הפיננסי הישראלי ושוק הסליקה לסכנות של פשע מקוון, ניצול הרשת להלבנת הון, פעילות בלתי חוקית של בתי עסק והונאה בכרטיסי אשראי. מדובר בערכים מוגנים, בעלי חשיבות של ממש, והפגיעה בהם, היא בדרגה לא מבוטלת כלל".

 

טיוטת כתב האישום נגד צ'ציק וגרינשפן: בן אסולין ובאשא-שגב צפויים לשמש כעדי התביעה נגד החשודים המרכזיים בפרשה

 

כתב האישום בפרשה חשף פרטים מטיוטת כתב האישום נגד צ'צ'יק, מנכ"ל ויו"ר כאל בין 2004-2010 וסטיב גרינשפן, סמנכ"ל הסחר בחברת הבת, למקרה שתוגש. השניים זומנו לפני כעשרה חודשים לשימוע בגין עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון. ההחלטה בעניינם טרם התקבלה. צ'צ'יק, שכיהן בשנים האחרונות כמנכ"ל דלק אירופה, זומן לשימוע גם בגין עבירות של קבלת שוחד.

 

מנכ"ל ויזה כאללשעבר בועז צ'צ'יק. הובילו את החברה לפעילות עבריינית רחבת היקף, אשר הניבה לחברה ולהם באופן אישי רווחים כספיים משמעותיים" מנכ"ל ויזה כאללשעבר בועז צ'צ'יק. הובילו את החברה לפעילות עבריינית רחבת היקף, אשר הניבה לחברה ולהם באופן אישי רווחים כספיים משמעותיים"

 

"צ'צ'יק וגרינשפן פיתחו בין השנים 2010-2006 את תחום הסליקה הבינלאומית במסחר האלקטרוני בחברת כאל אינטרנשיונל", צוין בכתב האישום נגד בן אסולין ובאשא-שגב. "בשנים אלה הפכו צ'צ'יק וגרינשפן את התחום למנוע הצמיחה המרכזי של כאל. הם הובילו את החברה לפעילות עבריינית רחבת היקף, אשר הניבה לחברה ולהם באופן אישי רווחים כספיים משמעותיים".

 

"תחת הנהגתם של צ'צ'יק וגרינשפן", נכתב בנוסף, "התמקדה כאל בגיוס לסליקה של אתרי מסחר מפוקפקים באינטרנט, שפעילותם אופיינה בסיכון עסקי גבוה, הכל כדי להגדיל באופן משמעותי ובקצב מהיר את מחזורי הסליקה הבינלאומית של כאל ואת רווחיות החברה, ותוך חריגה קיצונית מהנורמות המקובלות בשוק האשראי הבינלאומי, התעלמות מהרגולציה ומתנאי רישיון הסליקה שניתן לכאל מארגוני אשראי בינלאומיים".

    

עוד ציינו נציגי הפרקליטות כי ההחלטה בעניין הגשת כתב האישום נגד חברת כ.א.ל "צפוייה להתקבל בתקופה הקרובה". בן אסולין ובאשא-שגב צפויים לשמש כעדי תביעה בהמשך ההליך "כלפי השחקנים המרכזיים האחרים, ככל שיוגשו נגדם כתבי אישום", לדברי הפרקליטות. 
בטל שלח
    לכל התגובות
    x