$
דעות

הסטארט־אפ הוא היתרון היחסי של ישראל

לישראל יתרון יחסי ברור בתחום ההייטק. עם זאת, אין לה שוק פנימי גדול, ועל כן חברות פונות אל השוק הגלובלי לצורך גיוסי הון ולשיווק המוצר או השירות שהן מפתחות

ציון קינן 08:0005.04.16
מאז שנות השבעים של המאה הקודמת נחשב עמק הסיליקון למרכז היזַמוּת הטכנולוגית החשוב והחזק בעולם. אפל, יאהו!, אינטל, גוגל, HP ופייסבוק הפכו למוקד עלייה לרגל של חברות סטארט־אפ מכל רחבי העולם. בולט בהקשר זה מקומה של ישראל, שתעשיות ההייטק מהוות את מנוע הצמיחה הבולט ביותר שלה. כישראלי, אני גאה בהישגים של ענפי ההייטק שלנו, בתרומתם העצומה לחדשנות במוצרים, שירותים ופתרונות ברמה הגלובלית והלאומית כאחד.

 

הכלכלן היהודי־בריטי הגאון דיוויד ריקרדו, שטבע את מושג "היתרון היחסי" בכלכלה, קבע כי מדינות ייטיבו לעשות אם יתמחו במה שהן יודעות לייצר בצורה היעילה והטובה ביותר יחסית למדינות אחרות. אין עוררין על כך שלישראל יש יתרון יחסי ברור בתחומים רבים, ובראשם ההייטק. עם זאת, אין לה שוק פנימי גדול, ועל כן חברות ישראליות פונות אל השוק הגלובלי גם לצורך גיוסי הון וגם לצורך שיווק המוצר או השירות שהן מפתחות.

 

ניצול יתרונות יחסיים

 

ישראל זכתה לכינוי אומת הסטארט־אפ משום שכאשר הטכנולוגיה המתקדמת הפכה להיות גורם עיקרי המבדיל בין משקים מפותחים לבין משקים אחרים, היא הצליחה לנצל כמה יתרונות יחסיים חשובים שהיו לה - שילוב של ידע מתוחכם, הון אנושי ברמה גבוהה, חדשנות ביצירת מוצרים, העזה, יכולת אלתור ועוד.

 

2015 היתה שנת שיא בגיוס הון לענפי ההייטק בישראל, שהגיע ל־4.42 מיליארד דולר, עלייה של 30% ביחס ל־2014. הפירות מהצלחת ההייטק בישראל נקטפים לא רק על ידי קומץ של יזמים מוצלחים, כי אם על ידי כלל המשק. רבים האקזיטים שנמכרו לחברות רב־לאומיות, שלאחר העסקה החליטו להרחיב את פעילותן בישראל, למשל על ידי הקמת מרכזי פיתוח וידע מתקדמים. קרוב ל־50% מהמחקר והפיתוח העסקי בישראל ממומנים כיום על ידי חברות זרות, שייתכן שכלל לא היו מגיעות לישראל אלמלא הרכישה הראשונה.

 

לכן, אקזיט כשלעצמו אין פירושו שהטכנולוגיה או היזמים עוזבים את הארץ. על פי רוב אלה נשארים איתנו, ובינתיים המדינה נהנית מתשלום המסים על הכנסות האקזיט.

מימין: רפי טון, Nuviad; זיו כהן, Offla; יאיר קלפר, Supersmart; טובי אולשנצקי, Scalabill.it; אסף רגב, Finupp; דן בנדלר, Shopic; מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן; איתי כהן, Rumble News; אמרי הפנר, Paybox; ג'מיל מזאווי, Optima Design; אוזי סולומון, Theta Ray; עוזי יצחקי, Travelersbox; אלון אייזנמן, Sealights; ועופר סיני, HopOn מימין: רפי טון, Nuviad; זיו כהן, Offla; יאיר קלפר, Supersmart; טובי אולשנצקי, Scalabill.it; אסף רגב, Finupp; דן בנדלר, Shopic; מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן; איתי כהן, Rumble News; אמרי הפנר, Paybox; ג'מיל מזאווי, Optima Design; אוזי סולומון, Theta Ray; עוזי יצחקי, Travelersbox; אלון אייזנמן, Sealights; ועופר סיני, HopOn צילום: תמר מצפי
 

רחוקים ממיצוי הפוטנציאל

 

עם זאת, ההצלחות אינן צריכות להסתיר מעינינו את העובדה שאנחנו עדיין רחוקים ממיצוי מלא של פוטנציאל התרומה של ההייטק והחדשנות לכל תחומי חיינו, ובהם החינוך, התשתיות, הרפואה ואיכות הסביבה. הכדור נמצא לא רק בידי היזמים אלא גם בידי קובעי המדיניות: עליהם לשאוף להקטין את הבירוקרטיה ואת עודף הרגולציה במטרה לקדם את החדשנות.

 

גם הבנקאות העולמית נמצאת כיום בעיצומם של מהלכים לפיתוח, אימוץ ויישום של יכולות דיגיטליות. לא מעט מן ההשראה למהלכים אלה מגיעה מהישגי ההייטק הישראלי ומתבססת עליהם, ואנחנו בבנק הפועלים נחושים להיות שותפים מובילים בהם. לשם כך יזמנו, בשיתוף עם הטכניון, המוסד הטכנולוגי המוביל בארץ, את ייסודה של מעבדת החדשנות. השקנו תוכנית פינטק לקידום טכנולוגיה בתחום הפיננסי, ואנו מקיימים פעילות משמעותית בפועלים־הייטק, מערך ייחודי שהקמנו לייעוץ ולהשקעות בתחומי הייטק.

 

אנחנו מפתחים באינטנסיביות את פעילותנו בארה"ב מתוך הבנת העוצמה הטמונה בחיבור שבין ישראל לארה"ב, שמבוסס על אינטרסים משותפים, על ערכים משותפים וגם על האהבה והעזרה מצד הקהילה היהודית־אמריקאית, שישראל זוכה להן מאז הקמתה.

 

הכותב הוא מנכ"ל בנק הפועלים

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x