$
דעות

רגולציה סביבתית - פופוליזם לטווח הקצר

קביעת ערכים ללא טכנולוגיות קיימות ליישומם פוגעת באזרחים שמשלמים את העלות המוגזמת אשר כרוכה ביישום אותם חוקים מבלי שיזכו בהגנה סביבתית

יוסי אריה 08:4204.04.16

הרגולציה הסביבתית שנקבעת בישראל בשנים האחרונות היא רגולציה בלתי מידתית לטווח הקצר אך בעלת השפעות ארוכות טווח. רגולציה זו נועדה לתת מענה לציבור מסוים וצעקני מבלי לתת מענה אמיתי ותכליתי לכלל הציבור בסוגיות הסביבתית.

 

חיים בעולם המודרני יוצרים מפגעים סביבתיים.

לפעילות תעשייתית ותחבורתית יש השפעה על איכות האוויר שאותו אנו נושמים, ובמהלך השנים הצטבר ידע רב על המגוון הרחב של השפעות בריאותיות שליליות הקשורות לחשיפת האדם למזהמים באוויר, בקרקע ובשפכים.

 

בעולם המערבי, בעיקר באיחוד האירופי ובארה"ב, פותחו על בסיס ידע זה מתודולוגיות לטיפול במפגעים הסביבתיים באופן מושכל. מטרתן העיקרית היא הגנה על האינטרס הציבורי, תוך ראיית האינטרס הכללי של החברה לצד התייחסות לקידום וצמיחת החברה, רווחת הצרכנים ויוקר המחיה.

 

מנגד, המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה כמה חוקים והוראות דרקוניות ביחס לחקיקה מערבית מקבילה, שמשמעותם דה פקטו היא סגירת עסקים ומפעלי תעשייה.

 

המשרד להגנת הסביבה נכנע ללחץ התקשורתי

 

מהלך זה הגיע בעקבות פרסום נתונים על זיהום אוויר ותחלואה בכמה אזורים בישראל, שמקורם במחקרים חלקיים או לא מבוססים מטעם קבוצות לחץ מסוימות. כניעת המשרד להגנת הסביבה ללחץ התקשורתי והציבורי הובילה לפרסום חוקים והוראות המחמירות בכל קנה מידה עולמי.

 

ההוראות קבעו בין היתר את התקנים המחמירים ביותר בעולם בנושא פליטות לא מוקדיות, בעיקר בכל הקשור לערכי יעד וערכי סביבה של חומרים הנמצאים באוויר. המשמעות היא קשיים בלתי סבירים בכל תוכנית לתכנון ופיתוח של תחבורה או תעשייה.

 

עוד קבעו ההוראות קריטריונים מחמירים בנושא פליטות מוקדיות ממפעלי תעשייה ביחס למתודולוגיה האירופית שהנה הבסיס לכל הרגולציה בתחומים אלו בישראל. המשמעות היא פגיעה קשה ביכולת התחרות של מפעלי התעשייה הישראלית ביחס למתחרים במדינות אירופה השונות.

 

באירופה, בניגוד לישראל, בעת קביעת רגולציה חדשה פותחו תורות הערכה של השפעות הרגולציה לבחינת יתרונותיה וחסרונותיה ולהגברת האפקטיביות שלה. כיום ברור כי קביעת ערכים ללא טכנולוגיות ליישומן גורמת נזקים למשק ולסביבה, ופוגעת באזרחים שמשלמים את העלות המוגזמת שכרוכה ביישום אותם חוקים מבלי שיזכו בהגנה סביבתית.

 

ליישם את המחויבויות לארגון ה־OECD

 

צריך לעצור את קביעת הרגולציה שאינה מבוססת על מתודולוגיה מוכרת, ושמשמעותה היא כניעה לפופוליזם לטווח הקצר של "כל אחד רוצה סביבה נקייה" מבלי להסדיר מקצועית לטווח ארוך את הטיפול במפגע. בתהליך קבלתה ל־OECD התחייבה ישראל לפעול לטובת פיתוח כלים לקביעת רגולציה מיטבית. משרד רה"מ פרסם בנובמבר 2013 את "תורת הערכת השפעות הרגולציה" על פי החלטת הממשלה בנושא מדצמבר 2011. יש ליישם תוכנית זו בהקדם ולעצור את הנזקים הכבדים שגורמת החקיקיה הפופוליסטית למשק.

 

הכותב הוא מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x