שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

הכלי האמיתי למדידת הוגנות חברות נותר חסוי

בניגוד לדו"חות אחריות תאגידית - בהם החברה מחליטה מה למדוד ועל מה לדווח, מבדקים חברתיים מתבצעים במתודולוגיה מחייבת ומודדים את יחס המעסיק לעובדים. הבעיה: התוצאות נשארות חסויות

ויטה אליאסון 08:0701.04.16

יישום פרקטיקות של אחריות תאגידית וחברתית בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי. פרסום דו"חות האחריות התאגידית בארץ מתבצע בקרב אחוז קטן מכלל החברות במשק וכראיה לכך ניתן להבחין כי בשנת 2015, חברה אחת בלבד הצטרפה לדיווחי הקיימות ופרסמה דו"ח אחריות תאגידית (כאשר רק 19 חברות פרסמו דו"חות קיימות ב 2015).

 

במקביל, השימוש במבדקים חברתיים בארץ הולך ומתגבר - אך הדיון לגבי מבדקים חברתיים בארץ, אינו מתקיים כמעט בכלל.

 

מהו מבדק חברתי, וכיצד הוא שונה מדו"ח אחריות תאגידית? מבדק חברתי הינו כלי אשר באמצעותו נמדדים ביצועי הארגון בעיקר בכל הקשור לרווחתו של העובד. זאת, בתחומי שכר, שעות עבודה ומנוחה, בטיחות וגהות, אספקטים סביבתיים, תוכניות בדבר הפחתת זיהום סביבתי, נהלים ומדיניות בדבר העסקת ילדים, חופש ההתארגנות ועוד. הארגון נמדד על פי החוק המקומי, סטנדרטים בינלאומיים (ILO- International Labor Organization) והקוד האתי של הלקוח, כאשר המחמיר מביניהם הוא המשפיע.

 

באמצעות מבדק חברתי נבחנת רווחתם של העובדים בארגון באמצעות מבדק חברתי נבחנת רווחתם של העובדים בארגון צילום: שאטרסטוק

 

השיח בתחום האחריות התאגידית והחברתית צמח מאוד בשנים האחרונות בעולם המערבי וכיום תאגידים עולמיים כבר מבינים שהם לא יכולים להתעלם משיקולים אלו. הם מאמצים לחיקם הליכים חברתיים, לדוגמא פרסום דו"חות אחריות תאגידית, עורכים מבדקים חברתיים לספקים שלהם וכן דירוגים וולונטריים, אשר הופכים לחלק מההתנהלות היומיומית שלהם. זאת במטרה לחזק את תדמיתם בעיני הציבור, להעלות את רמת השקיפות של התאגיד וכן כדי להוסיף ערך מוסף לפעילות החברה.

 

הפרקטיקה הזו לא פוסחת על ישראל, שבה היא באה לידי ביטוי בדמות פרסום דו"חות אחריות תאגידית וכן הטמעה של כלים ניהוליים להערכה של מחויבות חברתית בארגונים. יחד עם זאת, אנחנו עדיין רחוקים מאוד מהסטנדרטים הנהוגים בעולם המערבי.

 

עם זאת, בארץ, יצואנים רבים והן ספקי המשנה שלהם מחויבים לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים ולעבור מבדקים חברתיים אם ברצונם לעבוד עם התאגידים בחו"ל. שלא כמו דו"ח אחריות תאגידית שהינו וולנטרי, המבדק החברתי מהווה מעין רגולציה בפועל עבור חברות יצואניות בארץ, ומאלץ אותן בעקבות הממצאים שעולים במבדק לערוך שינויים ארגוניים.

 

ההבדל המשמעותי ביותר בין דו"חות אחריות התאגידית לבין מבדקים החברתיים, הינו הפן הוולונטרי.

 

דו"חות אחריות תאגידית לרוב מתבצעים ומפורסמים כיום על פי תקן ה-GRI. זהו תקן מנחה לדיווחי קיימות ומתבצע על בסיס וולונטרי. במילים אחרות: הארגון מחליט כיצד למדוד את עצמו, ועל מה לדווח לציבור.

 

לעומת זאת, המבדקים החברתיים הן דרישה ישירה של התאגידים הגדולים בחו"ל עבור כל שרשרת האספקה שלהן ברחבי העולם. המבדק החברתי בודק לעומק על פי מתודולוגיה סדורה, מצב נתון של החברה בנושאים של רגולציה ודרישות לקוחות. כיום פרסום דו"חות ה-GRI מתבצע ברמת המאקרו ואינו מספק מענה רחב דיו לבדיקות מעמיקות יותר, בעוד שהמבדק החברתי עוסק ברמת המיקרו.

 

היתרון הגדול של דו"ח האחריות התאגידית מול המבדק החברתי הוא שהדו"ח שקוף ומפורסם לציבור. לכן, הדיון הציבורי בישראל מוגבל כיום לדו"חות האחריות התאגידית, והמבדקים החברתיים נותרים בעלטה. המבדק החברתי הינו חסוי ותוצאותיו מועברות ישירות לתאגיד, לעומת דו"חות אחריות תאגידית שהינם שקופים ומתפרסמים.

 

קיימת חשיבות גבוהה מאוד לקיום דיון ציבורי בנושא, ויתרה מזאת, לנקוט בצעדים פרו-אקטיביים בכדי לעודד חברות בארץ לפרסם את תוצאות המבדקים. מהלך שכזה, עשוי להוביל לשקיפות גבוהה יותר ויקדם הלכה למעשה את המודעות והדיון הציבורי כלפי נושאים חברתיים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x