$
משפט

מתווה הגז: ההחלטה שבג"ץ לא רוצה לקבל

בקשה לתיקון הפרוטוקול מהדיון במתווה הגז לפני כחודש השאירה פתח לשופטי בג"ץ להתפלפל בין המבקשים למתנגדים, ובעיקר להרוויח הרבה זמן יקר להחלטה. אז מה אם ראש הממשלה דיבר על הדחיפות להוציא את הגז מהאדמה

משה גורלי 08:2410.03.16

"אנחנו בדקה ה־90", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו לחמשת שופטי בג"ץ כשביקש להאיץ בהם להכריע, ליתר דיוק לדחות, את שלל העתירות שהוגשו נגד מתווה הגז. זה היה בעת הדיון המסוקר שהתקיים ב־14 בפברואר. חודש אחרי, עדיין אין החלטה. אתמול, בקשה שהגיעה לבית המשפט לתיקון הפרוטוקול טרפה שוב את הקלפים.

 

 

אחרי שהוגשה הבקשה לתיקון הפרוטוקול, המדינה (הממשלה והכנסת) הותירה את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט. חברות הגז התנגדו. לטענתן, הבקשה לא מנסה לתקן את הפרוטוקול, כלומר להחזיר לו טענות שהושמעו ונשמטו, אלא להוסיף טענות חדשות. אגב, מי שקורא פרוטוקולים של דיוני בג"ץ יודע שמדובר במסמך מעורפל למדי, לא תמיד קוהרנטי, שאף פעם לא משקף ב־100% את כל הנאמר בדיון. השופטים ממעטים להסתמך עליו, ומסתייעים יותר על הערות שהם רושמים לעצמם במהלך הדיון.

 

ובכל זאת, כשמוגשת בקשה לתיקון פרוטוקול, השופטים לא יכולים לעמוד על כנותה. האם צודק המבקש כי טיעון חשוב כזה או אחר לא נרשם, או שהוא מנסה להערים עליהם ולהוסיף טענות שלא השמיע במקור, באולם בית המשפט. החלטת בג"ץ מאתמול משקפת דילמה זו: "עיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי הוא משקף נאמנה את עיקרי הדברים שנאמרו, וברי כי יש קושי רב להידרש עתה לכל אי־דיוק או טעות שנפלו בו ולהכריע אם הדברים אכן נאמרו או לא", כותבים השופטים ומוסיפים: "על פני הדברים, עם זאת, אין סיבה שלא להיענות לתיקונים. המשיבות 14–9 (החברות - מ"ג) יוכלו להתייחס תוך שבוע ימים לגופם של דברים, וככל שלא יגיבו יתוקן הפרוטוקול כמבוקש".

 

זהו ניחוש מלומד, ניסוח טיפוסי מבית מדרשו של ראש ההרכב, המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין. מצד אחד, הפרוטוקול משקף את שנאמר בדיון; מצד שני, נאפשר את התיקונים המתבקשים; מצד שלישי, נאפשר לחברות הגז להתנגד. ואם החברות אכן יתנגדו, אולי יש מקום לקיים עוד דיון בהתנגדויות, ונתראה עוד כמה חודשים. בקיצור, הפיליבסטר של המבקשים קוצר הצלחה. הגז מהאדמה ייצא מהר יותר מאשר החלטה של בג"ץ.

 

ואולי בכלל מסייעת הבקשה הזו לתיקון הפרוטוקול לשופטים שמתקשים להחליט, והם ששים לכל הזדמנות לדחות. אפשרות אחרת היא שהשופטים מנסים להימנע מתוצאה מסתמנת של רוב ומיעוט, שלא תיטיב עם אף החלטה. הנשיא בדימוס אהרן ברק היה מנסה, ככל שניתן, לגבש הסכמות פה אחד בהכרעות נפיצות מהסוג הנוכחי, כשעל הפרק לא רק יציבות המתווה אלא יציבות הדמוקרטיה והיחסים בין הרשויות. ההנהגה הנוכחית בעליון דומיננטית פחות. התוצאה היא שמצד אחד נגררים לכל תרגיל לתיקון פרוטוקול, ומצד שני גם לא מתרגשים במיוחד מראש הממשלה שדיבר על הדחיפות ועל הדקה ה־90.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x