שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

חשיפת כלכליסט

"הטיפול הרפואי שקיבל עופר מזכה את ישראל במס"

אחרי שנחשפה הפשרה המביכה שבמסגרתה הסתפקה במס זעום של 107 אלף שקל עבור 2010–2006, רשות המסים תנסה למסות את עיזבונו של סמי עופר על הכנסותיו בשנת חייו האחרונה 2011. האם גם הפעם זה יסתיים בהתקפלות?

תומר גנון וזוהר שחר לוי 07:0601.03.16

"אם אדם חזר מחו"ל בשביל שיטפלו בו הרופאים בארץ, אז מרכז חייו לא בישראל? לדעתי מבחינת ספירת הימים שסמי עופר המנוח שהה בארץ, שזה אחד המבחנים לקביעת תושבות לצורך מס הכנסה אבל לא היחיד, זה בהחלט אומר שהוא היה תושב ישראל", כך אמר אתמול ל”כלכליסט” יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים עד לשנת 2011, בהתייחסו למחלוקת בין הרשות ליורשי המיליארדר המנוח לגבי תשלומי מס על הכנסותיו ב־2011. במס הכנסה טוענים כי עופר שהה 150 ימים בארץ במהלך 2011, זאת מתוך 154 ימים שחלפו באותה שנה עד לפטירתו ביוני, כשבמרכז המחלוקת ניצבת השאלה היכן היה מרכז חייו של סמי עופר המנוח בין השנים 2006־2011. אך לא כולם מסכימים עם עמדת נסרדישי, שבזמן כהונתו לא היה מעורב בטיפול במחלוקת זאת. על פי מומחה בתחום המס, התקנות קובעות במפורש שימי אשפוז נגרעים מספירת הימים.

 

 


 

ברשות סבורים שיצליחו להוכיח שמרכז חייו בישראל

 

על פי גורם ברשות המסים, מנהל עזבונו של עופר עו”ד פנחס רובין ממשרד גורניצקי ושות’ כבר הגיש מסמכים לגבי הכנסותיו של עופר ב־2011. ברשות המסים סבורים כעת כי יש למס הכנסה טיעונים משפטיים טובים מספיק כדי להוכיח שמרכז חייו של עופר ב־2011 היה בישראל, וכך לנסות לחייב את עיזבונו בתשלומי מס על הכנסותיו - שומת מס המוערכת במאות מיליוני שקלים. עיזבנו של עופר מתנגד לעמד הרשות.

 

אתמול חשף "כלכליסט" כי המדינה ויתרה כבר ליורשיו של עופר על תשלום מס הכנסה של כמיליארד שקלים עבור 2006־2010 במסגרת הסכם פשרה. ההסכמות, שקיבלו מעמד של פסק דין בדלתיים סגורות, הותרו לפרסום על ידי השופט רון סוקול מבית המשפט המחוזי בחיפה, בעקבות עתירת "כלכליסט" באמצעות עו"ד טלי ליבליך ממשרד ליבליך־מוזר.

 

 

הערכות: מדובר בשומת מס של מאות מיליוני שקלים

 

עופר נפטר כאמור ביוני 2011. בצו לתשלום מס שהוציאה רשות המסים ב־2013, הוערכו הכנסותיו האישיות בין השנים 2006 ל־2010 ב־1.99 מיליארד שקל. הכנסות אלה התקבלו משלל החברות שבהן החזיק, ובראשן החברות שהוחזקו באמצעות החברה לישראל. הצו דרש מעיזבונו של עופר לשלם למדינה מס של 936 מיליון שקל על הכנסותיו אלו.

 

אלא שזמן קצר לאחר הוצאת הצו ערערו עליו יורשיו של עופר באמצעות מנהל העיזבון, בטענה כי בשנים שאליהן התייחס הצו עופר לא היה תושב ישראל ולכן עיזבונו אינו חייב במס. בתום הדיונים ניתנו שני פסקי דין, המבוססים על הסדר שאליו הגיעה רשות המסים עם עיזבונו של עופר. פסק הדין הראשון ניתן על ידי השופט סוקול ועסק בשנים 2006 עד 2009. לגבי שנים אלו, הרשות העריכה את הכנסותיו של עופר ב־1.618 מיליארד שקל ודרשה מהעיזבון לשלם מס של 768 מיליון שקל, אולם בהסדר הסכימה המדינה שלא לגבות זאת. "הכנסות המנוח לשנות המס 2006–2009 יתקבלו כמוצהר בדו"חותיו, למעט טענתו שהיה תושב חוץ ב־2006 ואילך”, נכתב בפסק הדין. פסק דין שני ניתן באוגוסט 2015, והוא נוגע להכנסותיו של עופר ב־2010. בתחילה דרשה המדינה מס של 168 מיליון שקל על הכנסותיו באותה השנה, כשהפעם העיזבון הסכים “תחת מחאה” לשלם מס של 107,469 שקל.

מנהל רשות המסים לשעבר יהודה נסרדישי מנהל רשות המסים לשעבר יהודה נסרדישי צילום: דמיטרי שביצ'נקו

 

ההישג העיקרי של המדינה, זאת לשיטת רשות המסים, הוא שבית המשפט לא הכריע בשאלה אם עופר היה תושב ישראל בין 2006 ל־2010. עובדה זאת מותירה כעת למדינה את האפשרות למסות הכנסותיו של עופר ב־2011. לעת עתה לא ידוע מה שומת המס שהרשות דורשת, אולם כאמור ערכות מדברות על מאות מיליוני שקלים.

 

"אני מניח שבמס הכנסה העריכו שאם לא היו מגיעים לפשרה בעניין התושבות של סמי עופר על 2006-2010, הם היו מסכנים את גביית המס ל-2011", אמר אתמול יהודה נסדרישי ל”כלכליסט”. “כשאתה הולך בתיק כבד מאוד, אתה יכול לקבוע תקדים לדורות. השופט לא קבע את עניין התושבות, כך שמבחינת הרשות זה לא נגמר. אני מניח שהם הגיעו לפשרה הזאת כי הם חושבים שב־2011 יש להם טענות טובות מאוד לעניין התושבות".

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x