$
משפט

פרסום ראשון

להגדיר מחדש מהו "מאכער": דני דנקנר מבקש דיון נוסף בהולילנד ודחיית מאסרו

עורכי הדין של יו"ר בנק הפועלים לשעבר שהורשע בפרשת הולילנד בעבירות של שוחד טוענים כי אמות המידה של עבירות מסוג זה אינן ברורות: "על ביהמ"ש ליטול על עצמו את המשימה המורכבת של שרטוט הקו הדק המפריד בין 'תיווך לגיטימי' לבין 'תיווך בלתי לגיטימי'"

זוהר שחר לוי 14:0204.02.16
דני דנקנר, שהורשע במסגרת פרשת הולילנד בעבירות שוחד ונידון במסגרת ערעורו לבית המשפט העליון לשנתיים מאסר בפועל, הגיש היום (ה') בקשה לדיון נוסף לצד בקשה לעכב את כניסתו לכלא. בין השאר טוען יו"ר בנק הפועלים לשעבר כי בית המשפט העליון קבע בעניינו מספר הלכות חדשות בין השאר בכל הנוגע לקבלת שוחד מ"מאכערים".

 

דנקנר, באמצעות עוה"ד טל שפירא ואריאל כפרי, מבקש לקיים דיון נוסף בפסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון, וזאת כדי לדון בהרכב מורחב של שופטים, מהן אמות המידה הנורמטיביות שלפיהן יש לפרש את העבירה של תיווך בשוחד.

 

לפי באי כוחו, לא ניתן ואין מקום להרשיע את דנקנר בעבירה של שוחד הנעה "ומן הדין לזכותו מכל העבירות בהן הורשע בפסק הדין".

 

דני דנקנר הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב, על ידי השופט דוד רוזן, ביחד עם מעורבים נוספים בפרשת הולילנד. בחודש שעבר, התקבל חלקית הערעור שהגיש לבית המשפט העליון ועונשו הופחת מ-3 שנות מאסר לשנתיים. במסגרת הערעור הוא הורשע במתן שוחד ובהלבנת הון וזוכה מעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד.

 

פרויקט הולילנד. מתוך הבקשה של באי כוחו של דנקנר: על בית המשפט ליטול על עצמו את המשימה המורכבת של שרטוט הקו הדק המפריד בין 'תיווך לגיטימי' לבין 'תיווך בלתי לגיטימי'" פרויקט הולילנד. מתוך הבקשה של באי כוחו של דנקנר: על בית המשפט ליטול על עצמו את המשימה המורכבת של שרטוט הקו הדק המפריד בין 'תיווך לגיטימי' לבין 'תיווך בלתי לגיטימי'" צילום: אלכס קולומויסקי

 

בקשה לדיון נוסף, כמו זה שהגיש היום לבית המשפט העליון, מאושרת במקרים חריגים שבהן נבחנות הלכות מיוחדות או חדשות ולנשיאת בית המשפט העליון יש את הסמכות להורות על קיומו. באי כוחו של דנקנר טוענים כי פסק הדין בעניינו של דנקנר מצדיק דיון נוסף.

 

הבקשה, מתייחסת בין השאר להרשעתו של דנקנר בקבלת שוחד מ"מאכערים". "חרף הקולות הרבים הקוראים להסדרת תופעת המאכערים", כך נכתב, "המחוקק לא קבע כללים נורמטיביים ברורים שיש בהם כדי להסדיר תופעה זו, וגבולותיה נותרו עמומים ובלתי מוגדרים. בעניינו, נדרש בית המשפט הנכבד – לראשונה בפסק הדין ועל רק מקרה מיוחד זה – ליטול על עצמו את המשימה המורכבת של שרטוט הקו הדק המפריד בין 'תיווך לגיטימי' לבין 'תיווך בלתי לגיטימי', העולה אף כדי עבירה פלילית של 'תיווך בשוחד'".

 

עוד נטען כי "האופי הגורף והמעורפל של עבירת שוחד ההנעה" מגלה צורך מובהק, ציבור ומשפטי, שלא ניתן להפריז בחשיבותו, "לקבוע עקרונות נורמטיביים אחידים וברורים באשר לפרשנות הראויה שיש ליתן לסעיף זה בחוק העונשין, כמו גם לתחום באופן ברור את גבולותיו של האיסור הפלילי העומד בבסיס עבירה עמומה זו". בנסיבות אלה, כך לפי הבקשה, יש קושי בהרשעתו של דנקנר בשל עמימותה של הוראת החוק.

 

לשיטת עוה"ד שפירא וכפרי, בפסק הדין גם נקבע דבר נוסף ולפיו לפיה כל אימת שאדם שוכר את שירותיו של מאכער שהוא קרוב משפחה של עובד הציבור, קמה חזקה שמדובר בשוחד הנעה לכאורה המעבירה את נטל הראיה לשוכר השירותים להוכיח אחרת. "הלכה חדשה זו", נכתב, "מקבלת משנה חשיבות לאור חידוש נוסף שנקבע בפסק הדין – אשר הופך את הנטל המועבר לנאשם לכבד עוד יותר – לפיו די בקיומו של מניע "מעורב" על מנת להעביר את נטל הראייה לנאשם".

 

הלכה תקדימית זו, כך נטען, מעמיסה על כתפי הנאשם "נטל כבד במיוחד" ועולה ממנה, שאין די בכך שהנאשם יראה כי בבסיס ההתקשרות עמד מניע לגיטימי, וכי על מנת לסתור את החזקה יהיה עליו להוכיח בראיות שבבסיס ההתקשרות עמד מניע "טהור" (של שימוש בכישורים בלבד ולא של ניצול הקשרים) וש"כל תכליתה" של ההתקשרות היתה לגיטימית.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x