ערבי, דרוזי, צ'רקסי, אתיופי או בעל נכות? הרשות השופטת קוראת לך

הרשות השופטת פרסמה היום בטוויטר כי לבית המשפט העליון דרוש מתמחה "המשתייך לאוכלוסיה הערבית (לרבות הדרוזית והצ'רקסית) או שאחד מהוריו/ה נולד באתיופיה או שהוא אדם עם מוגבלות".

הכוונה הייתה טובה, העדפה מתקנת, אף הניסוח קצת פחות. בית המשפט העליון, נחשב לשיא הצדק המשפטי, אך נתפס בעיני העם גם כמקומו של האליטה האשכנזית. מעטים מאוד בעלי התפקיד בו הנמנים עם קבוצות שוליים באוכלוסיה, כמו השופט סלים ג'ובראן, המשתייך לאוכלוסייה הערבית והשופט נעם סולברג, הנמנה על חובשי הכיפה.

מרים נאור נשיאת בית המשפט העליון צילום: עמית שאבי

לפי חוק, מנסים בבית המשפט העליון לבצע העדפה מתקנת ולכלול בשירות המתמחים אנשים מכל קצות האוכלוסיה, בדגש על אוכלוסיות מיעוטים כמו בני העדה האתיופית, בעלי מוגבלויות ובני האוכלוסיה הערבית. ההודעה שפורסמה היום, אף שכוונתה הייתה טובה, נוסחה בצורה שעוררה ביקורת רבה ברשתות החברתיות. "בושה לנו ולעומדים בראש הרשות השופטת", נכתב בין השאר, "מביך", "איזה ניסוח עלוב", "החל מכמה אחוזי נכות נחשב אדם 'בעל מוגבלות', נכתב עוד.

מנגד נכתב כי מדובר במודעה המקדמת את שוויון ההזדמנויות בישראל וכי "ישראל היא מדינה מדכאת וגזענית בה חוקים הנוגעים לאפליה תעסוקתית נאכפים לא מהו, אז המציאות מדכאת ולא המודעה". מגיב אחר העיר כי "מה מביך בדיוק בפרסום הזה אני מנסה להבין? העדפה מתקנת בשירות הציבורי זהו צעד להגיע לשוויון מהותי".

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "הציוץ שפורסם בחשבון 'דוברות הרשות השופטת' הבוקר מתייחס לתקן התמחות בבית המשפט העליון אשר מיועד עבור אחת משלוש האוכלוסיות אשר הוזכרו. זאת, בהתאם לסעיף 15א(א) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, הקובע חובת ייצוג הולם לאוכלוסיות האמורות:

"15א(א) בקרב העובדים בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידות סמך, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות הענין, לייצוגם של בני שני המינים, של אנשים עם מוגבלות, של בני האוכלוסיה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, ושל מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה (בחוק זה - ייצוג הולם)."