$
משפט

בזמן ששרת המשפטים לומדת את הנושא: נאמני מעריב קיבלו עוד 1.5 מיליון ש'

עורכי הדין שלמה נס וירון ארבל צברו בתיק מעריב שכר של 8 מיליון שקל, לא סופי. השניים קיבלו מביהמ"ש אישור לחשב את שכרם לפי תקנה 8א שהיתה אמורה להתבטל ביוזמת השרה לשעבר ציפי לבני. מאז התחלפה השרה והרפורמה בחדלות פירעון אינה כוללת התייחסות לשכר נאמנים. משרד המשפטים: השכר יטופל בהמשך, לאחר שהשרה תידרש לעניין

זוהר שחר לוי 06:5826.01.16

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר לנאמני מעריב, עורכי הדין שלמה נס וירון ארבל, עוד 1.5 מיליון שקל שכר טרחה לפי תקנה 8א, שהיתה אמורה להתבטל במסגרת רפורמה שיזמה שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני ושלבסוף לא יצאה לפועל, בין היתר, בשל נפילת הממשלה הקודמת. שרת המשפטים הנוכחית איילת שקד אמנם מקדמת רפורמה מקיפה בתחום חדלות הפירעון, אך זו אינה עוסקת בנושא שכר המפרקים. בתגובה לפניית "כלכליסט" נמסר אתמול מלשכת שקד כי "הנושא נמצא בבדיקת השרה".

 

בקשת שכר טרחה בפעם החמישית

 

שכר נאמני מעריב עד כה מסתכם ב־8 מיליון שקל. נס וארבל, המשמשים בתפקיד מספטמבר 2012, פנו בחודש שעבר לבית המשפט בבקשת שכר בתיק בפעם החמישית. בבקשתם ציינו השניים שסכום נוסף, של 3.5 מיליון שקל, מגיע להם על חלוקת הכספים שביצעו עד כה, אך הם לא כללו את הסכום בבקשה הנוכחית. בנובמבר 2013 קבעה השופטת בדימוס ורדה אלשיך שהנאמנים רשאים לעתור לשכר המחושב לפי תקנה 8א לתקנות החברות בהתאם לשיעור החלוקה המשוקלל שישולם בפועל לנושי הקבוצה. בהתאם לכך, ביקשו הנאמנים שכר בהתאם לסכומים שחילקו עד אותו מועד לנושים. אלשיך אישרה להם שכר של 2 מיליון שקל.

 

במרץ 2014 אושר לנס וארבל עוד מיליון שקל שכר טרחה ונקבע שלא תוגש בקשת שכר נוספת במהלך אותה שנה בעקבות הסתייגות שהביע הכנ"ר בעניין. ואכן באותה שנה לא ביקשו הנאמנים שכר נוסף, אך באפריל האחרון אושרו להם עוד 3.5 מיליון שקל כשכר טרחה, בתגובה לבקשתם לקבל 5 מיליון שקל.

 

מימין: השופט איתן אורנשטיין והכנ"ר דוד האן. ברוח החלטות קודמות בתיק מימין: השופט איתן אורנשטיין והכנ"ר דוד האן. ברוח החלטות קודמות בתיק צילום: עמית שעל, יריב כץ

 

בבקשתם הנוכחית לא פירטו הנאמנים את פעילותם בחודשים האחרונים ובשנה החולפת אלא רק ציינו: "במהלך החודשים האחרונים נעשתה עבודה רבה וחולקו סכומים משמעותיים נוספים לנושים". כמו כן ציינו הנאמנים שכבר פנו לכנ"ר ו"הסבירו לו את הסיטואציה והנסיבות הקיימות. על מנת לפשט את הדברים, והואיל שאין מדובר בבקשת שכר טרחה סופית חדשה", כתבו ארבל ונס, "הנאמנים נמנעים מלפרט לבית המשפט הנכבד דוח מקיף אודות כל הפעולות שנעשו בשנה האחרונה. עם זאת יצוין כי העבודה המסיבית על התיק ממשיכה להתנהל, וכאמור נמצאת לקראת סיומה. כמו כן, יש להדגיש שלפי החלטות בית המשפט ולאור הנתונים המעודכנים, היו הנאמנים זכאים כבר בשלב זה לשכר נוסף של 3.5 מיליון שקל", אך הם בחרו לבקש שכר ביניים נוסף בלבד עבור החלוקות שבוצעו. "לאור הצורך האמיתי לממן את הפעילות הרבה של המשרדים שהושקעה בתיק וממשיכה להיות מושקעת".

 

בתגובה לבקשת הנאמנים הודיע נציג הכנ"ר עו"ד אילון בריל שאינו מתנגד לחלוקת השכר המבוקש משום שהסכום "אינו עולה על המרב האפשרי בהתאם לתחשיב שכר חלוקה לפי התקנות". לפי הכנ"ר, הנאמנים דיווחו "על קידום התיק וביצוע עבודה משמעותית ואף על חלוקות דיבידנדים נוספים לנושים". בהתאם לתגובה של נציג הכנ"ר אישר השופט איתן אורנשטיין את בקשת השכר. בהחלטתו ציין השופט אורנשטיין שהחלטתו לאשר את הבקשה תואמת החלטות קודמות שניתנו בתיק, "ולאור אי התנגדותו של הכנ"ר, הבקשה תאושר".

 

הנושים הרגילים יספגו 76% תספורת

 

לפי החישוב שמציגים נס וארבל, עד כה אושרו בתיק מעריב תביעות חוב בהיקף של 150 מיליון שקל. מתוכם חולקו בפועל 101.6 מיליון שקל, כלומר שיעור ההחזר בפועל עומד על 68%. בהתאם לתקנה 8א, שכר טרחה על שיעור החזר של 60%־69% מקנה לנאמנים שכר של 9%־10% מהקופה, ושעומד בעניינם לפי הבקשה על 9.9%, ולכן שכר הטרחה הכולל עומד על 10 מיליון שקל ובניכוי השכר שהתקבל עד כה, 6.5 מיליון שקל, מגיע לנאמנים עוד 3.5 מיליון שקל. 

 

בניכוי הסכומים שכבר קיבלו, כעת מבקשים הנאמנים 4.98 מיליון שקל ומע"מ. נס וארבל לא כתבו מהו השכר הסופי שהם מצפים לקבל, אך מפירוט הנתונים שהציגו ועל פי תחשיב המבוסס על תקנה 8א עולה שהם צפויים לבקש 12.5 מיליון שקל. זאת, לאחר שהנושים חלקו ב־119 מיליון שקל שצפוים לשקף 76% בממוצע מהיקף החובות שאישרו הנושים.

 

חברת מעריב חייבת לנושים הרגילים 58 מיליון שקל. נושים אלו קיבלו עד כה 17.3 מיליון שקל (29.8% מהחוב כלפיהם) ללא ריבית וללא הצמדה שאינן משולמות בתיקים כאלה. לפי הנאמנים, לקופת הפירוק צפוי להיכנס סכום של כ־4 מיליון שקל. לפי העולה מבקשת השכר של ארבל ונס הנושים הרגילים אינם צפויים עוד לקבל כסף, ולפיכך הם יספגו תספורת של כ־70%.

 

לבני כבר חתמה על התקנות

 

כאמור, תקנה 8א לתקנות השכר היתה אמורה להתבטל כחלק מהרפורמה של שרת המשפטים הקודמת ציפי לבני. אלא שלבני עזבה את משרד המשפטים והתקנות החדשות שעליהן כבר חתמה עוד בטרם פרישתה לא הספיקו לזכות באישור ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "הרפורמה החדשה בחדלות הפירעון אינה עוסקת בשכר הטרחה. נושא השכר יטופל בשלב מאוחר יותר, לאחר שהשרה תידרש לעניין".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x