שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

איחר בתשלום החוב בגלל שביתה, האם הפר את ההסכם?

השבתה של לשכת ההוצל"פ מנעה מהחייב לשלם בזמן חוב של כ-2 מיליון שקל. הזוכה התעקש "לקנוס" את החייב ב-80,000 שקל, אך ביהמ"ש סבר שהדבר אינו צודק

עו"ד שמשון רוקח 12:2821.01.16

תיק הוצאה לפועל של כ-2.3 מיליון שקל הגיע לבית המשפט, שהוביל את הצדדים – הזוכה והחייב – להגיע להסכם, בו נקבע בין היתר, שהזוכה יפחית 40,000 שקל מהחוב אם החייב יפקיד לתיק ההוצאה לפועל את הכסף בתוך 20 יום.

 

אלא שהסיפור הסתבך, שכן שבוע לאחר מכן, לשכות ההוצל"פ הושבתו למשך חודש לצורך הטמעת מערכת מחשוב חדשה. בשלב הזה המבקש הצליח להעביר רק חלק מהכספים ולא ידע כיצד להעביר את החלק שנותר – 1,800,121.55 שקל.

 

הוא ניסה להגיע להבנה עם הזוכה, אך לא הצליח וביקש מבית המשפט שינחה אותו. אבל גם אחרי שהזוכה הסכים שהכסף יועבר אליו בהמחאה בנקאית, המערער נתקל, לרוע מזל, במכשול מול הבנק שלו.

 

בסופו של דבר, הוא הסתדר והצליח לשלם את החוב, אך באיחור: תשלום של 1.8 מיליון שקל הופקד בחשבון הבנק של הזוכה באיחור של יומיים, ועוד 121,551 שקל הועברו כעבור תשעה ימים נוספים. לאחר מכן, ביקש החייב לסגור את תיק ההוצל"פ נגדו.

 

אלא שהזוכה התנגד נחרצות ודרש עוד 80,000 שקל, בשל האיחור שלטענתו מעולם לא הסכים לו.

 

החייב הגיב בטענה שגם אם היה מספיק להפקיד לפני ההשבתה הכסף היה מגיע באיחור, שכן השביתה והחגים היו מעכבים את הגעת הכספים.

 

 צילום: shutterstock

 

ואולם, רשם ההוצל"פ הסכים עם הזוכה, וקבע שגם אם אפשר להבין איחור של יומיים לא ניתן להבין את האיחור הנוסף.

 

בערעור שהגיש החייב לפני כשנה הוא טען כי הזוכה הסכים מפורשת לדחיית המועד, ולהוכחת הטענה צירף תצהיר מטעם אביו שסיפר כי פנה למשיב וניסה להגיע עמו לפתרון, אך זה לא שיתף עמו פעולה. מעבר לכך, המבקש טען כי הרשם היה צריך להאריך את מועדי התשלום בדיעבד.

 

עקשנות מיותרת

 

הזוכה – המשיב לערעור – חזר על טענותיו וביקש לדחות את הערעור, אולם שופטת בית משפט השלום בעכו דנה עופר חשבה אחרת, ודווקא קיבלה אותו.

 

השופטת קבעה כי הראיות מראות שהמשיב הסכים להארכת המועד. השבתת הלשכה טרפה את הקלפים ולכן זה אך הגיוני שהמשיב יסכים שהכסף יגיע ישירות לחשבון הבנק שלו, במקום להוצל"פ, גם אם באיחור.

 

מעבר לכך, אף אם המשיב לא אישר את הדחייה – זהו מקרה חריג שמצדיק את הארכת המועד: ראשית, משום שנוצר צורך במנגנון תשלום חלופי עקב ההשבתה. שנית, בשל הקושי של המבקש מול הבנק. שלישית, המערער ניסה בכל מאודו למצוא פתרון למצב כשמנגד המשיב לא הקל עליו.

 

בנוסף, גם אם הכסף היה מועבר דרך הלשכה בזמן, הוא היה מגיע באיחור עקב ההשבתה, ובסופו של דבר רוב רובו הגיע למשיב באיחור של יומיים בלבד.

 

בסיכומו של עניין, השופטת סברה שסירובו של המשיב להארכת המועד נבע מעקשנות הגובלת בחוסר תום לב. משכך, השופטת הורתה לסגור את תיק ההוצאה לפועל נגד המערער ואילו המשיב חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של כ-15,000 שקל.

 

• ב"כ המבקש: עו"ד י' זגינת

• ב"כ המשיב: עו"ד א' קליין

 

לפסק הדין

 

* עורך דין שמשון רוקח ממשרד צימרינג - רוקח עוסק בהוצאה לפועל

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x