שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

פרשת בר רפאלי: איך קובעים מי תושב ישראל ומי לא

חקירתה של בר רפאלי בוודאי הוסיפה קצת סומק זוהר ללחיים האפרוריות משהו של רשות המיסים. אלא שמבחינה מהותית, השאלות שהיא מעוררת בתחום המס אינן פשוטות במישור האזרחי. קל וחומר, ספק אם יש מקום לגרור אותן למישור הפלילי

עו"ד איתי הכהן 13:0421.12.15

פרשת מעצרה של בר רפאלי מעוררת מספר שאלות בתחום המס. מהפרסומים בתקשורת קשה להבין את ההיבט הפלילי של הפרשה, שכן על פניו נראה שמדובר במחלוקת אזרחית לגיטימית בין נישום לרשויות המס.

 

ייתכן שהרשות החליטה במקרה זה "לדגמן" קצת יחסי ציבור על גבה של הידוענית ועל הדרך גם ליצור הרתעה, שהיא כשלעצמה אולי מבורכת אך מעוררת תהייה – האם המטרה מקדשת את כל האמצעים?

 

במישור האזרחי הפרשה מעלה שאלות שאינן פשוטות להכרעה. לפי שיטת המיסוי בישראל, על מנת לחייב נישום בגין הכנסותיו בחו"ל לא די בכך שהוא אזרח ישראלי אלא עליו להיות גם "תושב ישראל" במובן זה שמרכז חייו נמצא בישראל, כאשר לשאלת האזרחות אין כמעט רלוונטיות.

 

בר רפאלי בר רפאלי צילום : רפי דלויה

 

שאלת התושבות – מבחן "מרכז החיים"

 

שאלת התושבות לצורכי מס אינה פשוטה להכרעה, ונגזרת ממכלול של נסיבות עובדתיות ומבחני עזר שפותחו בפסיקה על מנת לקבוע מהו "מרכז החיים" של הנישום. לצורך כך, כמבחן ראשון בודקים כמה ימים שהה הנישום בישראל. במידה שמדובר בלמעלה מ-183 ימים בשנה או 425 ימים במצטבר על פני תקופה של 3 שנים (כ-142 ימים בממוצע בשנה), חזקה כי הנישום תושב ישראל.

 

ייתכן מאד כי מתוקף עיסוקה, רפאלי אינה שוהה בישראל במשך מספר הימים האמור, ומשכך לא קמה חזקה ראשונית שהיא תושבת ישראל לצורכי מס.

 

כך או כך, מדובר רק בחזקות ראשוניות הניתנות לסתירה באמצעות מבחן "מרכז החיים", המהווה, כאמור, מבחן מכריע. על פי החוק והפסיקה מבחן זה בוחן, בין היתר, היכן הוא בית הקבע של הנישום, ומהו המקום שאליו נקשרות מירב הזיקות המשפחתיות, האישיות והכלכליות של הנישום.

 

לטעמנו, השאלה על שם מי רשומות הדירות שבהן מתגוררת רפאלי בישראל, והאם הן נרכשו או נשכרו על ידה או על ידי בני משפחתה אינה כה חשובה. השאלה המכריעה היא, האם עומדת לרשותה דירה בישראל המהווה "בית קבע" לשימושה בכל עת. על פניו, דומה כי התשובה לשאלה זו ככל הידוע היא חיובית.

 

כמו כן, נראה כי גם מבחינת הזיקות האישיות והמשפחתיות, הזיקה שלה לישראל היא מובהקת.

 

לעומת זאת, כשבוחנים את מרכז האינטרסים הכלכליים של רפאלי, עולה תמונה פחות ברורה. המבחן בעניין זה הוא בראש וראשונה היכן נמצאים עיסוקיו הפעילים של הנישום המניבים לו הכנסה עסקית, להבדיל מרכוש או נכסים המניבים הכנסה פסיבית.

 

ככל הידוע, מרכז פעילותה של רפאלי בעסקי הדוגמנות הוא בחו"ל. מאידך, ידוע שרפאלי גם שותפה בעסקים בישראל, אך לא ברור אם מדובר בשותפות פסיבית או גם מעורבות אקטיבית בניהול העסק.

 

 

כמו כן, העובדה שבן זוגה של רפאלי הוא ככל הידוע תושב ישראל, אינה מכריעה כשלעצמה. בהקשר זה יש לציין כי בהתחשב במציאות החיים המודרנית, בית המשפט העליון (בפסק דין ספיר, ע"א 4862/13), הכיר באפשרות של משפחה בעלת "מבנה אליפטי" דו ראשי, שבו בן זוג אחד יהיה תושב מדינת ישראל ואילו בן הזוג השני יהיה תושב חוץ.

 

"הנחות סלב" – לא תמיד מחייבות תשלום מס

 

גם בשאלת הנחות הסלבריטי שקיבלה רפאלי התמונה אינה פשוטה. על פניו נראה כי אם רפאלי קיבלה הנחה או טובת הנאה כלשהי מגוף מסחרי תמורת שירותים שניתנו על ידה באופן ברור ומסודר – כגון שירות של יחסי ציבור וקידום מכירות – כי אז מדובר בעסקת חליפין ("בארטר") לכל דבר, היוצרת בידה הכנסה החייבת בדיווח ובתשלום מס, לרבות מע"מ בגובה שווי טובת ההנאה שקיבלה.

 

ואולם, התמונה יותר מורכבת במצב שבו הידוענית לא התחייבה לתת כל שירותים בתמורה. הכוונה היא למצב שבו לדוגמא עצם הפרסום כי רפאלי רכשה דירה במקום מסוים או מתגוררת בפרויקט מסוים, מהווה קידום מכירות לאותו קבלן או בעלים של אותו הפרוייקט, ובשל כך היה לו אינטרס "לבוא לקראתה" ולתת לה הנחה במחיר.

 

ספק אם ניתן לראות בכך הכנסה חייבת. העובדה שאדם – בשל היותו נכבד, מפורסם, אהוד או אהוב על הציבור – מקבל הנחה ממי שמוכר לו או מבצע עבורו שירות, משום שהאחרון סבור כי פרסום העובדה שאותו אדם נמנה עם לקוחותיו יקדם את עסקיו, אינה יוצרת מקור הכנסה בר חיוב בידי הידוען שמקבל את ההנחה.

 

סומק וזוהר לרשות המסים

 

כאמור, לא ברור מהו הגוון הפלילי שדבק בעניינה של רפאלי לטעמה של רשות המסים, מה עוד שלפי הפרסומים מדובר במחלוקת חוזרת ונשנית בינה לבין הרשות בסוגיה זו, שכבר נדונה בעבר.

 

פרשת מעצרה של בר רפאלי בוודאי הוסיפה קצת סומק זוהר ללחיים האפרוריות משהו של רשות המיסים. אלא שמבחינה מהותית, השאלות שהיא מעוררת בתחום המס אינן פשוטות במישור האזרחי. קל וחומר, ספק אם יש מקום לגרור אותן למישור הפלילי.

 

ובנימה מבודחת, ניתן לתהות אם לא מגיעה לרפאלי "הנחת סלב" על חבות המס הנטענת כלפיה, בשל יחסי הציבור שנעשו לרשות על גבה.

 

* עו"ד איתי הכהן בעל משרד עורכי דין העוסק במגוון רחב של דיני המס לרבות הסדרי גילוי מרצון

 

לפסק הדין המאוזכר -לחץ כאן

 

** כל המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x