שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

מהפכת האנגלית ברשם החברות

בתחילת החודש התפרסם תזכיר תיקון לפיו יתאפשר לראשונה לחברות להגיש את התקנון ומסמכי השעבוד שלהן לרשם החברות באנגלית. מהן היתרות של מהפך זה?

שלמה לנדרס 07:3311.12.15

חברות ישראליות מחויבות להגיש לרשם החברות דיווחים שונים שעומדים לעיון הציבור. כך למשל, ניתן למצוא אצל רשם החברות נתונים על בעלי המניות של החברה, את התקנון שלה וכן פרטי השעבודים המוטלים על נכסיה. נתונים אלו חשובים לגורמים המתקשרים עם החברה.

 

בתחילת החודש התפרסם תזכיר תיקון לתקנות החברות העוסקות בדיווחים אלה. אם יתקבל, התיקון יאפשר לחברות להגיש את התקנון ומסמכי השעבוד שלהן לרשם החברות באנגלית. לכאורה, זהו עניין טכני. למעשה, החזות הלקונית של התקנות מסתירה מהפכה חשובה.

 

זה שנים ארוכות מסרב רשם החברות לקבל מהחברות דיווחים ערוכים באנגלית על בסיס הנחייה של היועץ המשפטי לממשלה משנת 2001. לעמדת היועץ, האינטרס של פומביות ונגישות המידע מחייב הגשת מסמכים ערוכים בשפה המדוברת, עברית.

 

סירוב זה של רשם החברות יצר, ועודנו יוצר, פגיעה מהותית בחברות ההיי-טק הישראליות. חברות ההיי-טק פונות, כבר מתחילת דרכן, אל העולם הרחב. הן תרות אחר גורמי מימון מחו"ל, מכוונות את מאמצי השיווק שלהן לשוק גלובלי, ונעזרות ביועצים ומומחים זרים. החלום להירכש על ידי חברת ענק בין-לאומית או להנפיק בנאסד"ק מוכר אף הוא. על כן, חברות ההיי-טק מתנהלות באופן שוטף בשפה האנגלית.

 

משמעות משפטית וכלכלית לכל מילה

 

כידוע, חלק נכבד מההון המוזרם אל חברות היי-טק ישראליות מקורו בגורמי חוץ. המשקיעים הזרים בחברות ההיי-טק עושים זאת על בסיס הסכמי השקעה מפורטים באנגלית, בהם לכל מילה ולכל ניסוח יש משמעות משפטית וכלכלית. התקנון הוא המסמך העיקרי המסדיר את זכויות המשקיעים. אולם, כדי להגיש את התקנון לרשם החברות כנדרש על פי דין, יש צורך לתרגם את התקנון לעברית.

 

נוצר מצב אבסורדי, שכן התרגום עלול לגרום לשינוי ההסכמות בין הצדדים, לאי התאמות ולמחלוקות. ניסיונות של חברות להגיש תרגום הכולל הערה לפיה, במקרה של סתירה, הנוסח האנגלי גובר, נדחו על ידי רשם החברות.

 

  צילום: shutterstock

 

המשקיעים בחברת היי-טק מוכנים לקבל על עצמם סיכון עסקי גבוה. אולם, הם נרתעים מאי ודאות משפטית לגבי זכויותיהם. הבעיה אף מחמירה כשמדובר במסמכי שיעבוד של נכסי החברה לטובת גורם זר שמלווה לה כספים. הגשתם של אלה לרשם החברות היא תנאי לתקפות השעבוד כלפי המפרק ונושים אחרים. גם כאן, מסמכי השעבוד יתקבלו אצל הרשם, אך ורק אם הם בעברית. המלווה הזר נאלץ לקוות שהתרגום משקף נאמנה את הלשון האנגלית עליה הקפיד כל-כך בהסכם עם החברה הלווה. בצד החשש המשפטי, להכנת התרגום יש עלויות כספיות נכבדות והיא אף גוררת עיכוב בהשלמת העסקאות.

 

מצב זה מרחיק משקיעים זרים מכניסה להשקעות בחברות ישראליות ואף דוחף יזמים להתאגד, מלכתחילה, בחברות מחוץ לישראל. ניסיון של משרד המשפטים משנת 2010, לקדם תיקון דומה למוצע כעת, נבלם בוועדת חוקה חוק ומשפט של

הכנסת (שאישורה נדרש לתיקון התקנות). סירוב הוועדה נשען על כך שהאנגלית אינה שפה רשמית בישראל, שאין מקום ליתן לאנגלית עליונות על שפות זרות אחרות, שיש לשמור על כבוד השפה העברית וכן להגן על הציבור שאינו קורא אנגלית. טעמים אלו מתעלמים מכך שהשפה האנגלית שגורה בפיו של חלק לא מבוטל מן הציבור בישראל, והיא משמשת כשפה המרכזית בעולם העסקי בכלל ובחברות טכנולוגיה בפרט.

 

התקנות החדשות משקפות סוף-סוף את המציאות העסקית ומכירות בצורך של השוק להסתמך על מסמכים באנגלית. החברה תחויב אמנם להגיש תרגום בעברית לתקנון, אולם זאת ככלי עזר בלבד ובלי לפגוע בעליונות המקור האנגלי. יש לקוות שתקנות אלה תאומצנה בהקדם, וכך תתחזק האטרקטיביות של השוק הישראלי. משמר השפה יוכל לעבור לאכסניה מתאימה יותר.

 

הכותב הוא שותף במחלקת חברות, ני"ע וטכנולוגיה במשרד עמית, פולק, מטלון ושות'

בטל שלח
    לכל התגובות
    x