שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

אופטיקה הלפרין תשלם 195 אלף שקל פיצויים על הפרת הסכם עבודה

שלושה עובדים באופטיקנה הוחתמו על הסכם עבודה עם סמנכ"ל חדש באופטיקה הלפרין ועזבו לשם כך את עבודתם. אלא שההנהלה הודיעה להם שההסכם מבוטל ואף האשימה אותם בקנוניה. מה חשבה השופטת?

עו"ד עוזי ערקובי 17:3309.12.15

שלושת התובעים הוחתמו על הסכם עבודה עם סמנכ"ל חדש בחברה ועזבו את עבודתם ברשת מתחרה. לאחר מכן הודיעה להם ההנהלה שמדובר בהסכם בלתי סביר ואף האשימה אותם בקנוניה שרקמו יחד עם אותו סמנכ"ל. בית הדין לעבודה קיבל את התביעה.

 

השלושת הגישו נגד הרשת תביעה לפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. לדבריהם, סמנכ"ל חדש בחברה, אותו הם הכירו מעבודתם ב"אופטיקנה", הציע להם במרץ 2011 להצטרף לשורות החברה כמנהלי אזור.

 

לאחר משא ומתן הם חתמו על הסכם העסקה ועזבו את "אופטיקנה". במסגרת ההסכם נקבעו בונוסים על עמידה ביעדים, תשלום רכב וטלפון נייד והתחייבות להעסיקם למשך שנה לפחות.

 

כמה שבועות אחר כך, לדבריהם, הם הוזמנו לפגישה עם המנכ"ל, יעקב הלפרין, וסמנכ"ל אחר בחברה, שבסופה נאמר להם שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה. בפגישה נוספת הציעה החברה להעסיק אותם ללא ההתחייבות לשנה.

 

אופטיקה הלפרין. השופטת לא השתכנעה שמדובר בקנוניה אופטיקה הלפרין. השופטת לא השתכנעה שמדובר בקנוניה צילום: יונתן הלפרין

 

אלא שלטענתם, לנוכח חודשיים שכבר חלפו ובשל יחס משפיל של החברה, שאף האשימה אותם בקנוניה שהגו יחד עם אותו סמנכ"ל, הם כבר מצאו עבודות אחרות, כשממילא הצעת החברה הייתה "מן הפה אל החוץ".

 

החברה טענה, כאמור, כי מדובר בקנוניה, והמנהל לא היה רשאי לחתום בשמה על שום הסכם. בנוסף, לטענתה, ההסכם ש"נתפר" הוא בלתי סביר ובלתי חוקי, מה גם שהתובעים ידעו שההנהלה לא יודעת עליו.

 

החברה הוסיפה, בין היתר, כי מיד כשנודע לראשיה על ההסכם, הכולל "תנאים מפליגים שאין כמותם", הם נפגשו והבהירו לתובעים להם שהחברה אינה מחויבת להסכם.

לאחר מכן, לטענתה, בשל הרצון לפתור סכסוכים בדרכי שלום וגילוי רגישות למצב, הסכימה בסופו של יום לקבל את התובעים לעבודה, אלא שהם סירבו להתייצב לעבודה ללא הצדקה ובחוסר תום לב קיצוני.

 

לא מקובל, אבל הגיוני

 

השופטת הבכירה מיכל לויט לא השתכנעה שמדובר בקנוניה. מדוע סמנכ"ל שזה עתה גויס לחברה במשכורת נכבדה יציע לאנשים לעזוב את מקום עבודתם וימהר להחתים אותם על הסכמי עבודה, כשברור שהעניין עתיד להתגלות תוך זמן קצר? תהתה השופטת.

 

אמנם התובעים לא נקלטו בדרך המקובלת, ציינה השופטת. ההסכמים נכתבו על נייר ללא הלוגו של החברה, לתובעים לא נערך "טופס טיולים" והם התבקשו לשמור על חשאיות. אך הדבר דווקא הגיוני ותואם את גרסתו של הסמנכ"ל החדש, לפיה התובעים גויסו על מנת שישמשו כעתודה למנהלי האזור שמר הלפרין חשש כי יעזבו.

 

גם אם נקבל את גרסת החברה, בסיטואציה שנוצרה ובה התובעים התפטרו מעבודותיהם הקודמות, החברה הייתה צריכה "לכבד את ההסכמים שנחתמו על ידי בכיר מטעמה, ולברר את טענותיה למול אותו גורם שלשיטתה פעל בחוסר סמכות", הבהירה השופטת.

 

ביחס לפיצויים, השופטת קבעה שהתובעים זכאים לפיצוי על שכר גלובאלי אך לא על תנאים נלווים כגון בונוסים, טלפון ורכב. כמו כן, יש לקחת בחשבון את השתכרותם ממקומות עבודה אחרים לאחר הסכסוך.

 

לפיכך, בסיכומו של דבר נקבע כי החברה תשלם לכל אחד מהתובעים פיצוי בסך 60 אלף שקל בגין אובדן הכנסה, ו-5,000 שקל על עוגמת נפש. בנוסף, החברה תשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.

 

לפסק הדין לחצו כאן

 

• מייצג התובעים: עו"ד אורן יצחק

• מייצגי הנתבעת: עו"ד בן ציון צדוק ועו"ד יגאל כהן

* עו"ד עוזי ערקובי עוסק בדיני עבודה

 

** הכותב לא ייצג בתיק.

 

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
בטל שלח
    לכל התגובות
    x