$
דעות

האשראי הוא רק התירוץ

הכוח האמיתי של חברות כרטיסי האשראי אינו בהלוואות, אלא בשליטה על מערכת סליקה שמאפשרת להן להעביר כסף מחשבון לחשבון. היחידים שנהנים כיום מהצנרת הזאת הם הבנקים, והרעיון שעוד גופים יצטרפו אליה - מבעית אותם

אתי אפללו 07:0709.12.15

בשבוע הבא יקרו שני דברים משמעותיים בעולם הפיננסי - הראשון, מי שמעוניין להקים את מאגר נתוני האשראי של ישראל, יכול להגיש את הצעתו לבנק ישראל, בהתאם לקול קורא שפורסם בעניין. השני, הוועדה להגברת התחרותיות בענף הבנקאות בראשות עו"ד דרור שטרום תפרסם סוף סוף את המלצות הביניים שלה שהעיקרית בהן די ידועה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. זה אולי סמלי ששני האירועים הללו מתכנסים להם, יום אחרי יום, כיוון שהם יותר קשורים ממה שנראה על פניו, בעיקר בשל התפקיד שימלאו חברות כרטיסי האשראי בשוק לאחר ההפרדה.

 

1. המלווה מזהיר מהלוואות

 

ככל שמתקרבים למועד פרסום מסקנות הוועדה, גוברים קולות הבכי והנהי מצד הבנקים שמזהירים שמסקנותיה לא יובילו לשום דבר, מלבד בועת אשראי. הטענה: ההפרדה מסוכנת. תיאבון הסיכון של הציבור גדל, ולאחר הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, כולם ייתנו אשראי ללא הכרה.

 

האזהרה במקומה, אבל כשהיא מגיעה מצד הבנקים, ובכן, היא מצטיירת כמו דמעות תנין. בשנים האחרונות, לאחר שסבלו מירידה משמעותית בחלקם באשראי העסקי בעקבות התחרות שהציבו הגופים המוסדיים, יצאו הבנקים עם תוכנית אסטרטגית חדשה - בליץ על משקי הבית. הם עצמם החלו לתת אשראי ללא הכרה. תוצאות האסטרטגיה ניכרו ב־2014 - בשנה אחת לקח עם ישראל אשראי של 13 מיליארד שקל, ללא משכנתאות, זינוק של 11% באשראי משקי הבית. עד ספטמבר השנה נוספו להר הזה עוד 9 מיליארד שקל (אגב, ירידה מפתיעה של מיליארד שקל בהר החובות של משקי הבית בספטמבר, מצביעה אולי על כך שהציבור כבר מרגיש שמספיק).

 

 

אז כשהבנקים מספרים שאחרי ההפרדה "כולם ירצו לתת פה אשראי", זה לא שהיום הם מדגמנים אות ומופת לריסון פיננסי נאות, זה לא שהיום הם חושבים פעמיים לפני שהם מתקשרים ללקוח לבשר לו ש"מגיעה לו הלוואה" שתכסה את המינוס, זה לא שהיום לקוח שצריך 50 אלף שקל להשלים להון העצמי בשביל לקבל משכנתא יותר גבוהה לא ימצא את מבוקשו במערכת הבנקאית.

 

לטיעון ה"כולם יתנו אשראי" של הבנקים צריך לתת תרגום קצת יותר מדויק: "כולם יתנו אשראי - בנוסף אלינו, והתסריט שראינו כאשר המוסדיים נכנסו לתחום האשראי העסקי - דחיקה של הבנקים - יתרחש גם באשראי הצרכני".

 

2 במלחמה על החיים יורים לכל הכיוונים

 

תחת השכבות הכבדות של האיפוק הבנקאי המעונב, הבנקים בהיסטריה. הם הולכים ומאבדים אחיזה במוקדי כוח רבים: השליטה במידע הבנקאי (בגלל הקמת מאגר האשראי והתפתחות מיזמים אינטרנטיים שעוקפים את הצורך במידע), השליטה בגוף שיכול להלוות בסיכון גבוה בלי שתהיה עליו מגבלת ריבית (חברות כרטיסי האשראי) והשליטה בסליקה (שתיעלם עם הפרדת חברות כרטיסי האשראי).

 

המלחמה של הבנקים שמלווה באזהרות על הפגיעה בשוק - ולא חלילה בבנקים עצמם - מתרחשת גם סביב ועדת שטרום, בהובלת הטיעונים: "חברות כרטיסי האשראי לא יוכלו להתחרות באשראי שנותנים הבנקים", ו"האשראי שלהן יהיה יותר יקר כי עלות גיוס המקורות שלהן תגדל". 

 

חדוה בר. רוצה להמשיך לפקח על חברות כרטיסי האשראי חדוה בר. רוצה להמשיך לפקח על חברות כרטיסי האשראי צילום: נמרוד גליקמן

 

רגע, לא התבלבלנו? אם חברות הכרטיסים לא יוכלו להתחרות באשראי שנותנים הבנקים, מדוע הם כל כך חוששים? מדוע הם לא משחררים לשלום את החברות, מתוך הבנה שברורה לכולם, שלמרות תיק האשראי הנאה שלהן שהגיע בסוף הרבעון השלישי ל־7.5 מיליארד שקל, הן לא מהוות איום על הבנקים?

 

הסיבה היא שאף על פי שהדיון הציבורי מתמקד בתיק האשראי של החברות, הן מחזיקות בנכס יקר וחשוב בהרבה - הצנרת שנקראת מערך הסליקה. מעבר למועדוני ההטבות הנוצצים, העיסוק העיקרי של חברת כרטיסי אשראי הוא לקחת כסף מצד אחד, ולדעת להעביר אותו לצד שני. וזה לא מעט.

 

3. הצנרת היא הסיפור

 

הצנרת הזאת היא הסיבה להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. כרגע היא משרתת חמישה בנקים גדולים שמחזיקים באותן חברות, אך לאחר ההפרדה היא תוכל לשרת כל דורש. יוכלו להתחבר אליה, למשל, גופים מוסדיים שרוצים לתת הלוואות מתוך קרן ההשתלמות ויוכלו לעשות זאת באמצעות כרטיס אשראי במקום בהליך פקסים מוטרף. גופי פנסיה יוכלו לאפשר לאזרח למשוך את הקצבה מהם באופן ישיר באמצעות הכרטיס. גופים חוץ־בנקאיים אחרים יוכלו לייעל את התהליכים שלהם באמצעות הצנרת.

 

בניגוד לתיק האשראי הלא מעניין של חברות כרטיסי האשראי, פריסת הצנרת כן מאיימת על הבנקים. אפילו מאיימת מאוד. הגופים המוסדיים מאז ומעולם רצו חלק בצנרת הזאת. כבר ב־2007 נעשו שתי עסקאות בכיוון. הפניקס קנתה 25% מישראכרט ומגדל קנתה 20% מלאומי קארד.

 

שתי העסקאות נתקלו בהתנגדות של הממונה על הגבלים עסקיים אז רונית קן. היא טענה שהבנקים והגופים המוסדיים מתחרים בכל תחומי האשראי, והם לא יכולים להיות בעלים משותפים של צנרת הסליקה. הראל, שראתה לאן נושבת הרוח, בחרה בדרך אחרת והקימה מיזם משותף עם חברת כרטיסי האשראי כאל להפצת כרטיסי אשראי משותפים. אך המיזם לא הצליח כי סוכני הביטוח התגלו כערוץ הפצה בעייתי, בלשון המעטה.

 

שמונה שנים מאוחר יותר יכולות מתן האשראי של הגופים המוסדיים השתכללו, כמות הכסף שברשותם רק הלכה וגדלה, ועימה גדל הצורך למצוא עוד אפיקי השקעה. במקביל, גם יכולות ההפצה העצמאיות שלהם גדלו. עתה הם מחכים בציפייה לחיבור לצנרת. מתחת לפני השטח מגדל וכאל כבר בוחנות איך אפשר יהיה להתחבר (שזה קצת אירוני, חברת כרטיסי האשראי שהכי היתה שמחה לברוח מהבית - של דיסקונט - היא זו שכנראה תצטרך להמתין הכי הרבה להפרדה ממנו).

 

4. רק להיזהר מהסלמי

 

פתיחת הצנרת למשתתפים נוספים תצליח לשנות כאן משהו רק אם המהלך השני שמתקדם במקביל, הקמת מאגר נתוני האשראי, יקרום עור וגידים. כך, למעניקי האשראי לא יהיה רק איך לתת הלוואה אלא גם מידע שיאפשר להם להתחרות באופן אפקטיבי על הלקוח. בגזרה הזאת, המלחמה של הבנקים תהיה הרבה יותר אגרסיבית ומתוחכמת, עם תקיעת עזים ופשרות בתהליך, כפי שהיה בדיונים הארוכים על תקנות נתוני אשראי, שהפכו לאות מתה לאחר סירוסים ועיקורים.

 

מה הסיכוי ששני המהלכים ייצאו לפועל ויובילו לשינוי? נראה שהמכשול העיקרי כרגע הוא הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, שמצד אחד אמנם הודיע שלא יתנגד להפרדה, אבל מצד שני מנסה לשלוט בקצב, בפיקוח ובפרטים הקטנים, שבהם, כפי שכבר ראינו בעבר, נמצאת האמת הגדולה.

 

הצצה לאיך שהדברים מתנהלים בפיקוח על הבנקים, קיבלנו בשבוע שעבר באותו נושא בדיוק - צנרת הסליקה. הוועדה בראשות מנהלת מחלקת חשבות ומערכת תשלומים בבנק ישראל, עירית מנדלסון, שדנה בהכנת הסליקה בישראל לעתיד הטכנולוגי של ארנקים אלקטרוניים ושאר החידושים, התכנסה במרץ 2014, הגישה מסקנות ביניים בסוף נובמבר 2015, ובכל נקודה משמעותית בדו"ח, נקבע שהמלצות ספציפיות לפעולה יוגשו בתוך שנה. בזמן שהשוק והטכנולוגיה טסים קדימה, המסקנות יוגשו שנתיים ושמונה חודשים לאחר כינוסה של הוועדה.

 

אם הפיקוח על חברות כרטיסי אשראי יישאר בידי הפיקוח על הבנקים, והקמת מאגר נתוני אשראי תנוהל על ידיו, יש לו כח רב למסמס דברים, לפעול לאט, וזה עוד לפני שדיברנו על ההטיה הברורה של הפיקוח להגן על המערכת שעליה הוא מפקח, ועל הסלמי שיעברו ההמלצות. אז אולי צודקים הבנקים שאומרים שוועדת שטרום לא תשנה שום דבר. אולי מהיכרותם רבת השנים על הפיקוח, הם בעצם סומכים עליו שידאג שדבר לא יקרה. הנטל להוכיח אחרת הוא על הכתפיים של חדוה בר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x