גולן נתן לרגולטור את ההבטחות הנכונות, ואז עשה מה שהתחשק לו

המכרז שהכניס את גולן טלקום לשוק הסלולר בישראל היה מכרז על רכישת תדרים.

היום, 3.5 שנים אחרי, הוא חושף את האופן שבו פועלים מכרזים בישראל: קודם כל אומרים לרגולטור כל מה שהוא רוצה לשמוע, וביום שאחרי הזכייה מתחילים לעבוד על מסמכי עמדה מנומקים, שמסבירים מדוע לזוכה מגיעות הקלות ומדוע חברה גדולה יכולה לרכוש אותה למרות הפגיעה בתחרות בענף.

מימין: ניר שטרן ומיכאל גולן צילום: סיון פרג', אוראל כהן

התדר שבו זכתה גולן טלקום הוא משאב ציבורי ששווה לחברות התקשורת הרבה כסף. לכן מצופה מהרגולטור לגבות עליו הרבה כסף, לטובת הציבור, כפי שמצופה מהמדינה לגבות כסף רב על אשלג או גז טבעי ששייכים לכולנו.

פרופ' איל וינטר, ששימש ב-2011 יועץ עבור חברה אחרת שזכתה במכרז התדרים - מרתון של חזי בצלאל - אמר לאחר המכרז כי הוא נוסח בצורה רשלנית, וכי הוא פספס את האפשרות להכניס הרבה כסף למדינה.

פרופ' אייל וינטר צילום: גיא אסיאג

"התנאים במכרז הזה נקבעו כפי שנקבעו מכיוון שהיה רצון למקסם את התחרות, ולא למקסם את הסכום שמשלמות החברות. אני מאמין שאפשר היה להשיג סכום גבוה מאוד, במזומן, על השולחן, בלי שהיו נפגעים התמריצים ליצירת השוק התחרותי שמשרד התקשורת רצה לייצר", אמר אז וינטר ל"כלכליסט". להערכת וינטר, ההפסד למדינה כתוצאה מהמכרז הרשלני הוא כמה מאות מיליוני שקלים.

כפי שאמר ב-2011, "מי יכול להבטיח שאחד המפעילים לא יסתפק בהקמה של 10% מהתשתית שלו רק כדי להתחיל לספק שירות, ובעוד כמה שנים יפנה לשר התקשורת ויטען שאין מודל כלכלי שיאפשר לו להקים רשת שלמה, ולכן הוא מבקש למחוק את הדרישות האלו? מדובר באפשרות שהועלתה על ידי כל מיני גורמים בשוק".

עסקת המכירה של גולן טלקום לסלקום מוכיחה כי אנשיו של מיכאל גולן הבינו שכך זה עובד במכרזים בישראל. אם זה לא היה המינהל הציבורי שלנו, אולי זה היה מצחיק.