$
גלית חמי

כחלון וארדן יוצאים למלחמה הלא נכונה

שאלת המיזוג בין סלקום לגולן היא מסך עשן שמגונן על המרוויחה הגדולה בשוק התקשורת - בזק

גלית חמי 06:5208.11.15
קשה היה שלא להישבות בקסמו של המבטא הצרפתי של מיכאל גולן, שקרא לישראלים לא להיות פראיירים. ובאמת, שלוש שנים וחצי מרגע הקריאה הראשונה, גולן טלקום יכולה להתגאות ב־900 אלף מנויים. 900 אלף ישראלים שמרגישים כעת נבגדים, ובצדק, כשהתברר להם שגם גולן בעצמו לא פראייר. עד כדי כך לא פראייר, שהוא מכר אותם לחברה שממנה הוא קרא להם להתנתק. גם אם אלה היו שנים של מהפכה אמיתית בשוק הסלולר, לא נעים לגלות שהיא לא נבעה רק מערכים וציונות.

 

אלא שגולן לא אחראי בלעדי לבגידה בצרכניו, והיא לא החלה בשבוע שעבר. רובין הוד הסלולרי הצליח לחולל מהפך תוך שהוא מפר שוב ושוב את כללי הרישיון שניתן לו, ולא עומד בחובות ההשקעה שלו. אלא שלכל אורך הדרך עמד מאחוריו משרד התקשורת ונתן גיבוי: להתחיל להפעיל את הרשת מאוחר מכפי שקבע הרישיון, לחייב לקוחות בראשית חודש בניגוד למותר, להפעיל הסכם רשת משותפת מבלי לקבל אישור מוקדם. גם כשהחל לפרק את האנטנות שלו, איש לא עצר את גולן — בזמן ש־HOT mobile, גם היא שחקנית חדשה על אותו מגרש שכפופה לאותם כללים, עמדה בכולם. המסר לגולן היה "רק תעשה תחרות". הוא הפנים, וזיהה את הפוטנציאל לאקזיט.

 

ה"ביקורת" וה"זעם"

 

האקזיט של גולן עושה טוב לגולן עצמו כמובן, לסלקום שמקבלת מן המוכן מסלול מוזל על התשתיות שלה, ולטייקונים שעומדים בראש חברות התקשורת: שאול אלוביץ', בעלי בזק; חיים סבן, בעלי פרטנר; ורמי לוי, שמשווק חבילות סלולר וירטואליות. הוא גם חוסך הרבה כאב ראש למשרד התקשורת, שאמור היה לשלול לגולן את הרישיון בסוף השנה בשל אי־עמידה בתנאים. אף פוליטיקאי לא רוצה להיות זה שמוציא מהמגרש את השחקן חביב הקהל. בטח לא שר התקשורת נתניהו. היחיד שיפסיד הוא הציבור.

 

מיכאל גולן מיכאל גולן צילום: יובל חן

 

זה גם היה ככל הנראה הטריגר לאיתותים שקיבלו שתי החברות להאיץ ולסגור הסכם. בשבועות האחרונים התנהלו מגעים לא רשמיים עם גורמים ממשרד התקשורת, שעברו לצד סלקום וגולן על התנאים שלפיהם יוכלו לקבל אישור לעסקה. המתווה שנבנה אמור לסייע להסכם לעבור גם את רשות ההגבלים העסקיים — זו שכפופה לשר הכלכלה נתניהו.

 

ה"ביקורת" וה"זעם" לא איחרו להגיע. הפוליטיקאים הראשונים שקפצו להזהיר מהעסקה היו שרי התקשורת לשעבר גלעד ארדן ומשה כחלון. אבל יותר משהם מוטרדים מההשלכות על הציבור, הם מנסים להציל את עורם. כחלון, פוליטיקאי משופשף, זיהה הזדמנות לגזור סרט פעם שנייה על אותה רפורמה שבנתה אותו. ארדן, שגבו כואב מהתכופפות בכל פעם שנתניהו דורך על הרפורמות שהנהיג כשר תקשורת, יכול להביע מחאה רפה. אבל איפה הם היו כשגולן קיבלה הקלות ונהנתה מהעלמת עין מתמשכת? ובכל מקרה, מה האלטרנטיבה? הרי ברור שמהרגע שבו הניח גולן את האקדח על השולחן המחירים יעלו, בין שתימכר ובין שלא. אחת היא אם תימכר ל־HOT mobile, חברת סלולר אחרת או פשוט תתפוגג.

 

פרופיל נמוך, יד רמה

 

המענה לבעיה בסלולר טמון בהתמודדות עם הכשל האמיתי בשוק התקשורת: התעצמותה של קבוצת בזק. העיסוק בגולן טלקום הוא מלחמה של אתמול. הבעיה האמיתית נמצאת בזירה אחרת, ויעידו על כך כמיליארד השקלים שהרוויחה בזק במחצית הראשונה של השנה — פי כמה מהרווח המצרפי של כל הסלולריות יחד. התאגיד של אלוביץ' מקפיד לשמור על פרופיל נמוך, אך שולט ביד רמה ודורסנית תוך שמירת מעמדו כמונופול בשוק הקווי וחסימת תחרות אמיתית באינטרנט. כשמעמידים זאת מול חולשת הסלולריות, מבינים שהשאלה אם לאשר לגולן להתמזג אינה רלבנטית. ואת ארדן וכחלון לא שמענו יוצאים נגד נתניהו כשמסמס את הרפורמה בשוק הקווי.

 

אם יש שר או רגולטור שבאמת רוצה לדאוג לתחרות בשוק התקשורת, שייצא למלחמה בבזק וידרוש רפורמה אמיתית, שלאחריה כל השחקנים יוכלו לשחק על כל המגרשים בחופשיות. כל פתרון אחר הוא זמני, ובכל יום שחולף זורמים עוד עשרות מיליונים לקופה של בזק.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x