$
דו"ח המבקר 2015

דו"ח המבקר

לאוצר ולבנק ישראל אין מידע על הרגלי החיסכון והחובות של משקי הבית

על פי דו"ח המבקר, אין אף גוף שאוסף נתונים מעמיקים ורואה את התמונה הרחבה של הר החובות של הישראלים. האוצר: "אין לנו את היכולת הטכנית לאסוף נתונים מעמיקים"

שאול אמסטרדמסקי 16:0028.10.15

למשרד האוצר אין באמת נתונים על ההלוואות שגופי הפנסיה מחלקים לחוסכים שלהן, בנק ישראל לא יודע מספיק על ההלוואות שהבנקים וחברות כרטיסי האשראי מחלקות לציבור, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא אוספת נתונים על הרגלי החיסכון והחובות של משקי הבית, ובאופן כללי הפיקוח על ההלוואות האלה רופף. אלה המסקנות המרכזיות העולות מד"וח מבקר המדינה על הנעשה בשוק ההלוואות הישראלי, שוק שהגיע בסוף חודש אוגוסט לשיא של 455 מיליארד שקל.

 

סיפור החובות התופחים של הציבור הישראלי סופר ״בכלכליסט״ בשנים האחרונות שוב ושוב, וכעת גם מבקר המדינה נזכר שיש לבחון את הנושא. חלק ניכר מהמסקנות שאנשי מבקר המדינה מגיעים אליהן כבר דווחו ״בכלכליסט״ וחלק לא מבוטל מהן אף עברו שינוי בעקבות הדיון הציבורי בנושא.

 

למשל, מבקר המדינה מעיר כי באופן כללי לרגולטורים בישראל ולקובעי המדיניות יש עיוורון נתונים אדיר לגבי תופעת החובות של הישראלים, פשוט משום שאינם אוספים מספיק נתונים, או שאינם אוספים נתונים מלאים, על החובות ועל האנשים שנכנסים לחובות הללו.

 

מתוך כלל החובות של משקי הבית, כ-138 מיליארד שקל הם חובות שאינם קשורים לדיור או למשכנתא. אלה כוללים את האוברדראפט, הלוואות לרכישת רכב, הלוואות לשיפוץ או טיול או אירוע משפחתי, ובכלל הלוואות לכל מטרה.

 

הבעיה היא שמלבד המספר הכולל הזה, והקצב שבו הוא גדל (כמעט 7% מתחילת השנה, והשנה עוד לא הסתיימה) מקבלי החלטות כמעט שלא יודעים עליו דבר. למשל, רק בינואר השנה בנק ישראל התחיל לאסוף בנפרד את הנתונים לגבי האוברדראפט של הציבור בבנקים. עד אז, הנתונים האלה כלל לא היו מופרדים. ורק השנה בנק ישראל התחיל לאסוף נתונים נוספים אודות האנשים שלוקחים הלוואות (גם לגבי משכנתאות). למשל, מה רמת ההכנסה שלהם.

 

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג נגידת בנק ישראל קרנית פלוג צילום: צפריר אביוב

 

בנק ישראל עדיין לא יודע - משום שלרוב גם הבנקים לא יודעים - לאיזה אחוז מהציבור יש יותר מהלוואה אחת, או מה גובה ההחזר הממוצע של כל ההלוואות האלה, ואיך זה ביחס להכנסה של אותה משפחה. על פי מבקר המדינה, גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס) לא אוספת את הנתונים האלה.

 

המבקר מציין כי כבר ב-2004, בעקבות בקשה של בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחנה את הנכונות של הציבור הישראלי לשתף פעולה עם סקר אודות מצב חשבון העובר ושב, אודות ההלוואות שמשפחה לוקחת ועל הריביות שהיא משלמת או מקבלת מפקדונות. הציבור דווקא היה נכון לשתף פעולה, אבל חוקרי הלמ״ס הבחינו כי האנשים פשוט לא ידעו מספיק על העניין הזה. ״הנדגמים הפגינו הבנה מועטה, בלבול, חוסר ידע ואי הכרה של המונחים והתקשו לענות על שאלות״, כתבו חוקרי הלמ״ס.

 

לכן, כבר ב-2008, כלומר לפני שבע שנים, הלמ״ס הציעה למשרד האוצר שלוש אפשרויות שונות כיצד לחקור את נושא החיסכון והחובות של הציבור. ומה משרד האוצר עשה עם זה? לפי מבקר המדינה - כלום. כך הגענו למצב שאין אף לא גוף אחד שאוסף נתונים מעמיקים מספיק ורואה את התמונה הרחבה של הר החובות של הישראלים.

 

איסוף הנתונים האלה הוא לא סתם עניין טכני. הוא נועד לשמש את מקבלי ההחלטות בשביל לגבש מדיניות חברתית וכלכלית, וגם בשביל להתריע בפני מקבלי ההחלטות - בעיקר בנק ישראל ומשרד האוצר - האם מתנפתחת בישראל בועת חובות, ואם כן מי נמצא בסיכון והאם הסיכון הזה עלול להוות בסופו של דבר סיכון לכלל המשק.

 

רק בחודשים האחרונים החל בנק ישראל באיסוף נתונים רחבים יותר אודות חובות משקי הבית, והורה לבנקים להעביר אליו נתונים מפורטים יותר אודות מאפייניהם של לוקחי ההלוואות, ואודות ההלוואות עצמן. בינתיים, כך על פי מבקר המדינה, במשרד האוצר המצב אפילו פחות טוב.

 

גופי הפנסיה חילקו כ-10 מיליארד שקל בהלוואות. מדובר בהלוואות שקצב הגידול שלהן מסחרר - 15% מתחילת השנה (וספציפית לגבי הלוואות שאינן לטובת רכישת דירה, קצב הגידול אפילו גבוה יותר - 24% מתחילת השנה).

 

ההלוואות האלה ניתנות בעיקר מקופות הגמל, שמשתמשות בהן בעיקר ככלי לשימור לקוחות שמעוניינים לפדות את החסכונות שלהם או לעבור לקופה אחרת. כל עוד לקוח לקח הלוואה, הוא לא יכול למשוך את כספו או לעבור לקופה מתחרה.

 

הריביות שהקופות מציעות על ההלוואות האלה אמנם נמוכות מאוד, אולם על פי המבקר אגף שוק ההון במשרד האוצר, הרגולטור של עולם הפנסיה, כמעט שלא יודע כלום על ההלוואות האלה. ובלשון המבקר: ״לבד מנתונים על סך ההלוואות, אין בידי אגף שוק ההון מידע מפורט דיו על אפיק השקעה זה: נתונים על הריבית הממוצעת, היקף ההלוואה הממוצעת, שיעור ההלוואות הלא מכובדות, מספר הלווים החדשים המצטרפים למעגל ההלוואות בתקופה מסוימת, הגיל הממוצע של הלווים, הביטחונות וכדומה״.

 

ומה אומרים באוצר? המשרד השיב למבקר המדינה כי ״אין לו את היכולת הטכנית לאסוף נתונים מעמיקים יותר על ההלוואות לעמיתים ולהשתמש בהם באופן מושכל״. נשמע מעודד.

 

אבל אפילו אחרי שבנק ישראל יישם את כל השינויים ויתחיל לאסוף את כל הנתונים שרק אפשר אודות ההלוואות שהציבור לקח מהבנקים ומחברות כרטיסי האשראי, ואפילו אם אגף שוק ההון במשרד האוצר יתעורר ויתחיל לאסוף נתונים אודות ההלוואות שהישראלים לוקחים מגופי הפנסיה, אף אחד לא אוסף את הנתונים על ההלוואות שהישראלים לוקחים מגופים אחרים.

 

למשל, מי בדיוק לוקח הלוואות מחברת מימון ישיר? על פי הדוחות הכספיים של החברה האם (ביטוח ישיר), מימון ישיר מחלקת הלוואות בכמיליארד שקל בשנה. מי האנשים שלוקחים אותן? מה הריבית הממוצעת שהם משלמים? מה היקף ההלוואה הממוצע שהם לוקחים? יש להם הלוואות נוספות. איש אינו יודע. וכך גם לגבי גופים נוספים דוגמת פנינסולה או אמפא קפיטל או האחים נאוי.

 

כעת, משהכנסת אישרה את יוזמת משרד האוצר לאפשר לכל הגופים האלה - ולחברות רבות נוספות - לגייס כסף דרך הבורסה בשביל לחלק לציבור בהיקף של מיליארדים רבים נוספים - עיוורון הנתונים של מקבלי ההחלטות רק יגדל. לא רק שהגופים האלה לא יהיו מפוקחים כנדרש, גם לא יהיה שום גוף שיאסוף נתונים עליהם או על הלקוחות שלהם. אולי מבקר המדינה יכתוב על כך את הדוח הבא.

 

מבנק ישראל נמסר תגובה: "בנק ישראל מברך על הדו"ח שפרסם המבקר, אשר מצביע על הסיכון שבגידול לא מבוקר ולא מפוקח באשראי חוץ בנקאי; הן בהיבט הצרכני והן בהיבט היציבותי. אנו מצטרפים לקריאה העולה מהדו"ח לשיתוף פעולה הדוק של בנק ישראל, משרדי האוצר, המשפטים ורשויות נוספות, על מנת לקדם את תהליכי החקיקה הנדרשים לצורך אסדרת שוק האשראי, הגברת התחרות, והבטחת האינטרס הצרכני. חשוב גם לקדם את הקמת הוועדה ליציבות פיננסית, על פי המלצת קרן המטבע הבינלאומית, שתתאם את פעילות קובעי המדיניות ותתעדף אותה בהתאם לסיכונים ולהשלכותיהם על היציבות פיננסית.

 

"טרם תחילת הביקורת, במהלכה, ולאחר סיומה, התקיימו בבנק ישראל תהליכים רבים, הן בתחום המדיניות והן בתחום הניטור והמחקר, אשר נתנו מענה למרבית הנושאים שהביקורת מעלה. רק לשם דוגמה, הרוב המכריע של המלצות הצוות להגברת התחרות בבנקאות ("דוח זקן"), יושמו במלואן, באופן שאין לו אח ורע בוועדות אחרות במדינה.

 

חוק אשראי הוגן (לשעבר חוק הלוואות חוץ בנקאיות) עבר בקריאה ראשונה בכנסת, לאחר דיונים ממושכים בין משרד האוצר, משרד המשפטים ובנק ישראל. חוק נתוני אשראי נידון בימים אלו בכנסת, ובבנק ישראל כבר מתקיימת עבודה אינטנסיבית לצורך הקמת מאגר נתוני האשראי בתום תהליך החקיקה.

 

"לעניין המידע שברשות בנק ישראל על האשראי הצרכני, נדגיש כי כ-70% מהאשראי הצרכני בישראל הינו אשראי לדיור, שלגביו היקפי המידע שעומדים לרשות בנק ישראל הינם משביעי רצון, ומאפשרים שימוש בכלי מדיניות שונים על מנת לגדר את הסיכון הנובע מההתפתחויות בתחום, כפי שאף בוצע על ידי בנק ישראל.

 

חשוב גם לזכור, שעל אף הגידול בשנים האחרונות, יתרת האשראי למשקי בית ביחס לתוצר בישראל עודנה נמוכה מאוד בהשוואה בינלאומית. אי לכך, ובצדק, סדרי העדיפויות הפיקוחיים והמחקריים הופנו לאפיקים שונים, כדוגמת הריכוזיות והאשראי ללווים גדולים, ניתוח ההתפתחויות ארוכות הטווח בתחום הפריון, וכדומה.

 

למרות זאת, ובראייה צופת פני עתיד, הפיקוח על הבנקים גיבש דרישת דיווח מפורטת במסגרתה ידווחו הבנקים לפיקוח אודות האשראי הקמעונאי, בפילוח לפי רמות הכנסה, היקף נכסים, מטרות האשראי ועוד. בחטיבת המחקר של בנק ישראל הוקם לפני שנתיים אגף פיננסי, אשר מנטר ומנתח באופן שוטף בין השאר את ההתפתחויות אשראי הצרכני, והאגף פירסם מספר דוחות שעסקו בנושא. גם מאגר נתוני האשראי יקדם את יכולות הניטור והמעקב של בנק ישראל על ההתפתחויות בתחום זה, ויענה על החוסרים שעליהם הצביע המבקר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x