$
הוועידה הכלכלית הלאומית 2015

הוועידה הלאומית

שוקי שמר: "לא תהיה מדינה בעולם שתוכל לממן את כל התרופות לתושביה"

בפאנל בנושא סל התרופות בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט", הסכימו כל המשתתפים שצריך להגדיל את התקציב שמופנה לטובת רכישת תרופות; השאלה היא אם הכסף יגיע ישירות מכיס הציבור דרך הביטוחים המשלמים של הקופות או באופן עקיף דרך התקציב המדינה

מיקי פלד 14:4901.09.15

"אנחנו עומדים בפני דרמה חברתית בכל הקשור לטכנולוגיות ותרופות. אנחנו עומדים בפני עולם ברמה המדעית מצליח לייצר תרופות חדשות שעולות הרבה מאוד כסף. למעשה לא תהיה מדינה בעולם שתוכל לממן בניהול ציבורי את כלל התרופות האלה לתושביה", כך אמר היום (ג') יו"ר אסותא ומי שהקים את ועדת סל התרופות, פרופ' שוקי שמר, בפאנל בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט" שעסק בנושא סל התרופות והכנסת תרופות שמחוץת לסל לביטוחים המשלימים של קופות החולים.

 

"עד היום, בעולם האתמול, היו המון תרופות כימיות והמון תרופות שניתנו באופן סטטיסטי לכלל החולים בין אם הן עוזרות או לא עוזרות", הסביר שמר. "גילוי הגנום בשנת 2000 והעולם של התרופות הביולוגיות והתרופה המותאמת אישית והיכולת של חברות התרופות לייצר היום תרופות שעולות לפעמים מעל למיליון שקל, כמו במקרה של סיסטיק פבירוזיס, מביאות להוצאות אדירות.

 

"אם לדוגמה יש בישראל 200 חולים במחלה מסויימת, ואפילו אם יצמצמו את השימוש באותה תרופה כך שיותאם רק למחצית מהם, אז אם יישאר לועדת הסל למממן רק 100 חולים אז זו דוגמה איך תרופת נישה שכזו משמעותה 100 מיליון שקל בשנה. כמו במקרה של הפיטטיס C שהמחלה הזו בסוף מתקדמת לאי ספיקת כבד ולהשתלה או לסרטן הכבד. היום אם תרופה עולה 200 אלף שקל בשנה ל-1,000 חולים זה כבר 2 מיליארד שקל. כלומר המימון של הדבר הזה הוא כמעט בלתי אפשרי ולכן הדרמה. מה שצריך להיות הוא שחברות הפארמה הבינלאומיות, כי זו בעיה בכל העולם, צריכות לחבור למשרד הבריאות וקופות החולים. אין דרך אחרת לפתור את הבעיה. צריך להבין שמכיוון והביקוש הוא קשיח לא תהיה מחאה חברתית ברוטשילד. יהיו מחאות מקומיות של חולים בקבוצות קטנות שאנחנו באמת יכולים להציל את חייהם".

  

פאנל סל התרופות פאנל סל התרופות צילום: נמרוד גליקמן

 

אבי דנציגר, מנכ"ל רוש ישראל, אמר כי "יש הרבה דיסאינפורמציה פה. יש שתי מגמות עולמיות שקורות. האחת זו הזדקנות האוכלוסיה ומגמה שנייה זו התפתחות בלתי רגילה בתחום הפארמה. הסרטן, לדוגמה, ייהפך להיות מחלה כרונית או הפיטטיס C שאפשר לרפא אותה, ויש כבר בדיקה גנטית שמתאים טיפול למחלות. זו חדשנות וחדשנות עולה כסף. ההוצאה הציבורית של הממשלה בישראל לא עלתה, בניגוד למדינות ה-OECD שהעלו את ההוצאה על בריאות והתיקצוב שם עולה בצורה אוטמטית בעוד שבישראל זה קבוע 300 מיליון שקל בסל התרופות. הפתרון הוא הגדלת ההוצאה הציבורית והגיע הזמן שישקיעו בסל הבריאות ויעלו את הסכום שלו. יש פה שחיקה בסל הבריאות ולא ייתכן שועדה מקצועית, שהאנשים האלה, החליטו שיש 133 טכנולוגיות חיוניות ורק 50 נכנסו לסל. כל מה שהוגדר כטכנולוגיה חיונית צריך להיכנס לסל והמדינה צריכה להקצות את המשאבים הנכונים".

 

בלה קאופמן, נשיאת המערכת האונקולוגי בשיבא ויועצת לועדת הסל, הבהירה בפאנל כי "אם ניקח את ההגדרה המילונית של תרופה מצילת חיים, שמצילה אדם ממוות, אז אין דבר כזה תרופה שלא נמצאת בסל. מה שמדובר פה זה לא על מצילות חיים אלא על תרופת חיוניות וההגדרה פה יכולה להיות משתנה. יש תרופה לאיכות חיים שיכולה להיות מאוד חיונית, אבל בכמה היא מאריכה חיים – בשבועיים, בחצי שנה? אלה בעיות מאוד קשות שועדת הסל צריכה להתמודד איתן. ועם כל זה אין בכלל שאלה שועדת הסל עומדת בפני מצוקה תקציבית אמיתית. אם אנחנו רוצים להיות בקו אחד עם העולם העשיר אז צריך הוסיף אבל ברור גם שאי אפשר לעמוד בקצב הפיתוחים של חברות התרופות. מאוד חשובה הגדלה האוטומטית של התקציב הזה. אנחנו באמת בפני דרמה ובמקום הקטן שלנו בישראל אפשר לעשות לפחות את העדכון האוטומטי של התקציב כדי שלא נצטרך לדון בזה כל שנה".

 

"אנחנו לא טייקונים עם תשלומי יתר למנכ"לים ודיבידנדים"

 

ברקע הפאנל ריחפה כוונתו המוצהרת של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן להכניס את התרופות שמחוץ לסל הבריאות לתוך הביטוחים המשלימים של קופות החולים. מאז 2008 תרופות כאלו היו נגישות לציבור רק דרך הביטוחים הפרטיים של חברות הביטוח, או במקרה של המעטים שהצליחו לשלם מכיסם ללא עזרת הביטוח את סכומי העתק שתרופות כאלו דרשו.

 

רן סער, מנכ"ל מכבי, אמר כי "היתה שחיקה גדולה במערכת וגם בסל הבריאות. ועדת הסל עושה עבודה מצוינת ויש עליה לחץ אדיר להכניס תרופות מגורמים שונים ובסוף היא מכניסה מה שאפשר בתקציב חסר. זה פעמיים תקציב חסר כי בהגדרה היא מכניסה פחות תרופות ופעם שנייה מכניסה תרופה בהתוויה אחת ולא בהתוויה אחרת. כלומר לטיפול ספציפי למרות שאפשר גם טיפול אחר, ואז הרופא של החולה ממליץ על ההתוויה האחרת ומתחיל ויכוח בין הקופה לחולה ומשרד הבריאות פוסק לרוב לטובת החולה ואולי בצדק.

 

"אנחנו לא טייקונים ולנו אין בעיה של תשלומי יתר למנכ"לים ודיבידנדים. לפני כמה זמן רופא בשיבא המליץ לתת לחולת סרטן את תרופת הקיטרודה בהתוויה שונה ממה שהתרופה יועדה לה בסל התרופות. כמה תרופה כזו עולה כל שנה? כמעט 3.5 מיליון שקל לחולה אחת שהקופה מוציאה".

 

לדבריו "מאז שהתרופות יצאו מהשב"נים ב-2008 חברות הביטוח הצליחו לגייס הרבה מאוד ביטוחי בריאות. אנחנו בעד הכנסה של התרופות מחוץ לסל בשב"ן אבל בצורה קצת אחרת מבעבר. אני חושב שאין ברירה במצב הזה אבל לגדר את הסיכון, ובשביל זה צריך שכל הגורמים יעבדו ביחד, גם הפיקוח על הביטוח. לא נוכל הכניס כל תרופה בכל מחיר גם דרך השב"נים כי אז השב"נים יקרסו. אם נטפל בחברות ונדע לגדר את הסיכון אז נוכל בשנים הקרובות להכניס את זה לשב"נים".

 

יאיר פינס, סגן הממונה על התקציבים באוצר ומי שממנו דורשים להביא את הכסף להגדלת הסל, אמר מנגד כי הוא מתנגד להכנסת ההתרופת לשב"נים וכי "האופציה הראשונה היא להגדיל את סל הבריאות ולממן את זה דרך תקציב המדינה. מבחינת תכלית חוק ביטוח בריאות ממלכתי אז מדובר בצעד שיוויוני וצודק ולכן זה המקום המתאים. ככל שאכן ממשלת ישראל תחליט להרחיב את סל הבריאות היא תצטרך להתמודד עם שאלה של סדרי עדיפויות ולקבל החלטות קשות. חלופה ראשונה זה לעשות דיון מעמיק של סדרי עדיפיות ואולי להביא את זה ממערכת החינוך, ריסון תקציב הביטחון או מערכת החינוך.

 

לגבי הכנסה של התרופות שמחוץ לסל לתוך השב"נים אז צריך לזכור ש-20% מהציבור לא מבוטחים בשב"נים ובמקרה הזה זה יהיה בוטה מאוד כאשר יש חולה שיש לו את הביטוח המתאים והוא מקבל תרופות שיצילו את חייו וחולה שאין לו שב"ן לא יקבל. בנוסף מודל שתרופה לא נכנסת לסל והתרופה תמומן בשב"ן הוא לא בר קיימא. הפרמיות שלנו לשב"נים ירקיעו למעלה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x