שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

משרד האוצר משיק מערכת דיגיטלית להנגשת התקציב

נתוני התקציב יוצגו לראשונה בצורה פשוטה אונליין במקום כקובצי אקסל עם טבלאות ענק. עם זאת, תהליך השקיפות רחוק מסיום, מאחר שמיליארדי שקלים עוד ידלגו מסעיף לסעיף בוועדת הכספים לאחר אישור התקציב

שאול אמסטרדמסקי 06:4831.08.15

צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין. משרד האוצר ישיק מחר עם הגשת התקציב מערכת דיגיטלית אונליין שהוא עצמו בנה. המערכת החדשה הופכת את תקציב המדינה לנגיש יותר לציבור הרחב ולחברי הכנסת, או לפחות זה מה שהיא אמורה לעשות.

 

לא עוד ארגזים מלאים בחוברות שמרבית חברי הכנסת לא טורחים אפילו לעיין בהן. מעתה כל מי שירצה יוכל לגלוש לאתר ייחודי ולראות לאן הולך הכסף של משלם המסים, ומה היו המגמות של השנים האחרונות. למשל, כיצד גדל וקטן ושוב גדל תקציב הביטחון; את הגידול המשמעותי בתקציב החינוך; את התנפחות תקציב החטיבה להתיישבות; ואפילו את הכסף שהמדינה משקיעה בסבסוד לקרנות הפנסיה.

 

אמיר לוי הממונה על התקציבים ב משרד האוצר אמיר לוי הממונה על התקציבים ב משרד האוצר צילום: עמית שעל

 

1. את המערכת בנה איש מערכות המידע של אגף תקציבים מיכאל לוריא, ובניגוד לרוח הממשלה באופן כללי היא נבנתה בפלטפורמה פתוחה וחינמית, וכל אחד יכול להוריד את המידע הגולמי ולעשות בו כל ניתוח שירצה. לכאורה, כל הנתונים האלה היו זמינים לציבור עד היום. בפועל, היה מדובר בטבלאות אקסל מפלצתיות שאי אפשר היה להשתלט עליהן בלי צוות של אנשי מחשבים ואנליסטים.

 

המערכת החדשה תכלול לראשונה פילוח של התקציב להוצאה על שכר לעובדי המדינה והמגזר הציבורי, כמו רופאים ומורים, ולהוצאה על שירותים שמשרדי הממשלה מוציאים למיקור חוץ וקונים מגופים פרטיים וגורמים מהמגזר השלישי. עם זאת, המערכת לא כוללת פילוח גיאוגרפי או סוציו־אקונומי של התקציב, כמו אילו יישובים מקבלים יותר תקציבים, האם הממשלה משקיעה יותר בפריפריה או במרכז, והאם השכבות החלשות מקבלות יותר תקציבים מהשכבות החזקות.

 

2. מה גרם לאגף התקציבים לשנות כיוון? זה התחיל בכך שלאגף נכנס ממונה חדש על התקציבים, אמיר לוי, שהביא איתו גישה שונה משל קודמיו. זה המשיך בכך שאגף התקציבים נחלש בשנים האחרונות, בעיקר מול משרד ראש הממשלה, וחיפש דרכים יצירתיות לבסס מחדש את כוחו.

 

ולבסוף, הזרז לשינוי הגישה היה רוח המחאה החברתית של 2011, שהצמיחה אחריה ארגונים כמו הסדנא לידע ציבורי, שאחד הפרויקטים המרכזיים שלה היה "התקציב הפתוח" – כלי אינטרנטי שלקח את נתוני התקציב והנגיש אותם לציבור הרחב, כמו גם פרויקטים עיתונאיים דוגמת אלה שהופיעו ב"כלכליסט" בשנתיים האחרונות, שפירקו את תקציב המדינה והנגישו אותו בצורה נוחה יותר. הוסיפו על כך את המאבק הקולני והעיקש של חברת הכנסת סתיו שפיר בוועדת הכספים בשנתיים האחרונות סביב ההעברות התקציביות, שהגיע עד בג"ץ, וקיבלתם את כל הנסיבות הדרושות לשינוי.

 

צילום מסך מתוך אתר המערכת החדשה של האוצר צילום מסך מתוך אתר המערכת החדשה של האוצר צילום: צילום מסך

 

סגנית הממונה על התקציבים יעל מבורך הציגה זאת אחרת בשיחה אתמול עם "כלכליסט". לדבריה, "מדובר בשינוי שהחל בתוך אגף תקציבים לפני כמה שנים ולקח לו זמן להבשיל". מבורך הסבירה כי מטרת הכלי החדש "להנגיש את התקציב עבור כל מי שמתעניין בו, מהח"כים ועד הציבור הרחב. אנו רוצים שהציבור יידע מה עושים עם הכספים שלו ושיהיה מעורב".

 

3. תהליך השקיפות, אגב, עדיין רחוק מסיום. בין תקציב המדינה המאושר בכנסת לבין הכסף שיוצא בסופו של דבר, יש הבדל של עשרות מיליארדי שקלים משום שבמהלך השנה האוצר מעביר תקציבים מסעיף לסעיף דרך ועדת הכספים, דבר שמשנה מהותית את התקציב.

 

לדברי האוצר, המערכת החדשה תתעדכן בנתונים אלה, אבל בשלב הראשון לא יהיה אפשר להתחקות אחר מעבר התקציבים מסעיף לסעיף או להבין מדוע הכסף עבר כפי שעבר.

 

ואפילו כשזה יקרה והשקיפות תהיה מושלמת, האתגר הגדול באמת של אגף התקציבים הוא לגרום לציבור להתעניין בנתוני התקציב שהונגשו לו.

 

לאגף התקציבים יש אינטרס יותר מכל גוף אחר בממשלה שהציבור יהיה מעורב בתקציב. לדוגמה, כשפוליטיקאים ינסו למכור לציבור שתוכניות כמו מע"מ אפס, אם על דירות ואם על מוצרי מזון, הן טובות, ציבור מעורב יידע בדיוק מה עלותן, מה התועלת שיכולה לצמוח מהן ולמי, ומה הנזק שהן יכולות לגרום ולמי.

 

ציבור מעורב יוכל לדרוש שיח מקיף יותר על סדרי העדיפויות, ולהבין למה כל כך הרבה כסף מושקע בתקציב הביטחון לעומת תקציב פיתוח התחבורה הציבורית (56 מיליארד שקל לעומת 5 מיליארד שקל), ומי נהנה מהטבות המס ולמה. כשם שהציבור היה הכלי היעיל ביותר להעברת רפורמות כמו רפורמת הסלולר של משה כחלון כשהיה שר התקשורת, כך הציבור יוכל לשמש גורם בולם לתוכניות שנשמעות טוב אבל בפועל מבוססות על אוויר.

 

כדי להגיע למידה כזו של מעורבות ציבורית אגף תקציבים נדרש לא רק להקים מערכת דיגיטלית, אלא לשנות את אורחותיו, לזנוח את התחמנויות ואת הסגירות מול ה פוליטיקאים בחדרים סגורים מחוץ לדיוני הוועדה, כי הסגירות האלה מדירות את הציבור והופכות את הדיון הציבורי בחדרי הוועדה לחסרי משמעות. הוא צריך לקבל על עצמו נורמות מחמירות של שקיפות ותיעוד (בכל דוח שני של מבקר המדינה הוא חוזר על כך שאגף תקציבים לא מקיים פרוטוקול לישיבותיו, למשל), בשביל שהציבור באמת יוכל להבין מה הולך שם בתוך הכסף שלו.

 

וגם אז, כדי להגיע למידה כזו של מעורבות ציבורית נחוץ גם דור חדש של פוליטיקאים, כזה שלא מוכר לציבור חלומות מתוקים בעטיפת צלופן. דרוש לכך עוד זמן, אבל זה אפשרי. השינוי בשיח הציבורי אחרי 2011 מאפשר את תחילת השינוי הזה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x