איך לפרש את הוראות תמ"א 38

חברת בנייה ביקשה להוסיף ארבע קומות לבניין בנהריה במסגרת תמ"א 38 אך נדחתה על ידי הוועדה המקומית. היא פנתה לבית המשפט, אך זה הצדיק את החלטת הוועדה והבהיר כי יתערב בשיקול דעתן של רשויות התכנון רק במקרים של חריגה מסמכות, חוסר סבירות והיעדר תום לב.

על פי הסכם שערכה חברת "עדירן פיורה השקעות" עם דיירי בניין מגורים בן שלוש קומות בנהריה, החברה התחייבה לחזק את הבניין ולהרחיב את יחידות הדיור על ידי בניית ממ"דים ומרפסות, בתמורה לקבלת זכויות בנייה לארבע קומות נוספות. לאחר שההסכם נחתם פנתה החברה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה נהריה בבקשה לקבל היתר בנייה לפרויקט.

אילוסטרציה צילום: בועז אופנהיים

בבקשתה ציינה החברה כי היא מתכננת לסגור את קומת העמודים עליה עמד הבניין לטובת כל הדיירים וכן תבנה שלוש קומות בהתאם להוראות תמ"א 38, ואילו את הקומה הרביעית תבנה בהתאם לתב"ע (תוכנית בניין עיר) החלה על המקום (משום שהדבר אינו אפשרי לפי התמ"א, המקנה זכויות רק להוספת 3 קומות).

הוועדה דחתה את הבקשה בטענה שהתכנון האמור אינו עומד בקנה אחד עם הוראות התמ"א. ערר שהגישו החברה ודיירי הבניין לוועדה המחוזית נדחה גם הוא לאחר שנקבע כי החברה חישבה את זכויות הבנייה שלה באופן שגוי, שכן היא לא יכולה לצבור זכויות בנייה במקביל מכח תמ"א 38 ומכח התב"ע של נהריה.

החברה סירבה לקבל את הדחייה, ועתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה. לטענתה, ועדות הערר פירשו את הוראות תמ"א 38 באופן מצומצם, ופגעו בעקרון לפיו יש להעניק תמריצים כלכליים כדי לעודד חיזוק מבנים, מה גם שמדובר במבנה המצוי בפריפריה.

לשיטתה, כאשר מדובר בבניין שהוקם על קומת עמודים, ניתן לצבור זכויות בנייה גם מכוח תמ"א 38 וגם מכוח התב"ע, בהתאם לסעיף בחוק התכנון והבניה המקנה לוועדה את הסמכות לאשר צבירת זכויות.

המשיבות טענו כי מקרה זה אינו מצדיק את התערבות בית המשפט, והסבירו כי קבלת עמדת העותרת תאפשר לכל יזם לעשות ככל העולה על רוחו, וכך לא תישמר האחידות וההקפדה על הכללים התכנוניים.

בנוסף, ציינו כי העותרת פירשה באופן לא נכון את החוק, והסבירו כי הקלה על פי החוק מוטלת בספק, מה גם שבכל מקרה, היא מותנית באישור המועצה הארצית, אליה העותרת כלל לא פנתה.

לא כשמדובר בשיפוץ

עוד ציינה השופטת, כי בית המשפט אינו מוסד תכנון והוא אינו מחליף את שיקול דעתן של הרשויות המקצועיות. בית המשפט רשאי להתערב בהחלטה של רשות, רק במקרים בהם חרגה מסמכותה או פעלה בחוסר תום לב או חוסר סבירות קיצוני.

בנסיבות העניין, קבעה השופטת שהמשיבות עמדו במתחם הסבירות ודחו את הבקשה בהתאם למסגרת החוקית. לפיכך, השופטת דחתה את העתירה, וחייבה את העותרת בתשלום הוצאות משפט בסך של 5,000 שקל, לכל אחת מהוועדות.

באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

www.psakdin.co.il

• ב"כ העותרת: עו"ד עמנואל סלומונב

• ב"כ המשיבות: עו"ד שושני קפלן, עו"ד א. גולדהמר, עו"ד דונג

לפסק הדין: http://www.psakdin.co.il/Court/751301#.VbiNsflVhBc

*עו"ד שלומי אביחצירא עוסק בדיני מקרקעין, תמ"א 38 ופינוי-בינוי

מיניסייט: http://www.psakdin.co.il/Lawyers/2417