שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

החוק שיעצור את חקייני העיצוב ושודדי הפונטים

חוק חדש שאושר בקריאה ראשונה יקל על מעצבי מוצרים תעשייתיים כמו בגדים ותכשיטים להיאבק בפגיעה בדגמים שעיצבו מצד זייפנים

משה גורלי 09:5927.07.15

גם עיצוב לא רשום יזכה להגנה מפני העתקה לשלוש שנים. זו הבשורה המרכזית בהצעת חוק של משרד המשפטים שעברה לאחרונה קריאה ראשונה. הבשורה היא למעצבי אופנה, מעצבי תכשיטים ובכלל למעצבים שאינם מודעים לצורך ברישום או שנרתעים מהסרבול שכרוך בו. קניין רוחני נפרס על כמה תחומים. שלושה מהם - זכויות יוצרים, פטנטים וסימני מסחר - זכו לעדכון חוקי־משפטי שמנסה להתמודד עם ההתקדמות הטכנולוגית. התחום הרביעי, מדגמים, שנוגע בעיקרו למוצרים תעשייתיים, נותר מאחור. הצעת החוק החדשה מחליפה את ה"מדגם" העתיק ב"עיצוב" המודרני.

 

להצעה שלוש מטרות: להגן על עיצובים שחיי המדף שלהם עונתיים וקצרים כמו ביגוד, שלא כלכלי לרשמם; להקל על מעצבים שהם בעלי עסקים קטנים שאינם מודעים לצורך ברישום; לחזק את האינטרס הציבורי בפיתוח עיצובים חדשים. נהנים מרכזיים מההצעה הם מעצבי אופנה, שהחיים העונתיים של מוצריהם קצרים ומאפשרים לחקיינים מהירים להרוויח מזיופים.

 

ההגנה על זכויות יוצרים ועל פטנטים היא החזקה והארוכה יותר, ובצדק. על מדגמים היא פחותה ובתי המשפט נטו שלא להעניק אותה, וכשעשו זאת, ייחסו משקל רב לעצם רישום המדגם. בהיעדר הרישום, הכירו בתי המשפט בעילת תביעה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט. אלא שדרך זו, כפי שנכתב בהצעת החוק, "עלולה להוביל לחוסר ודאות גדול בשוק הן לגבי עצם קיומה של הזכות במוצר והן לגבי דבר גבולותיה של זכות כזו, וכל זאת הן עבור בעל העיצוב שאין ברור אם הוא מוגן אם לאו והן עבור המשתמשים בעיצוב".

 

גם גופנים הם עיצוב

 

תחום שנוי במחלוקת לעניין ההגנה הם הגופנים - עיצובי האותיות. בכתבי קודש נעשה שימוש בגוֹפָנים כ"כתב רש"י" ו"קורן"; עיתונים משתמשים ב"פרנק ריהל" לטקסט ו"חיים" לכותרות; המהדורות הדיגיטליות שלהם עושות לרוב שימוש ב"אריאל"; ספרים משתמשים ב"פרנק ריהל", "נרקיסים" ו"דוד"; פסקי דין נכתבים בגוֹפָן "דוד". האם גופן הוא יצירה או עיצוב? פסקי הדין הכירו בו כיצירה, ואילו הצעת החוק סיווגה אותם כעיצוב. העניין עלה, למשל, בפסק דין שבו תבעו בעלי הזכויות של "נרקיס" ו"קורן" את מיקרוסופט שלטענתם עשתה בהם שימוש בלתי מורשה כששילבה אותם במערכת ההפעלה ווינדוס. התובעים טענו שהם זכאים להגנת זכויות יוצרים שמתקיימת ל־70 שנה ממות היוצר גם בלי שהזכות נרשמה. מיקרוסופט טענה שגופן אינו יצירה אלא מדגם, שההגנה עליו מוגבלת ל־15 שנה.

 

השופט עופר גרוסקופף השופט עופר גרוסקופף

 

שופט המחוזי עפר גרוסקופף מנה חמש סיבות לכך שגופן אינו מדגם או עיצוב בלבד. הוא השווה טיפוגרפים (יוצרי גופנים) לאדריכלים (מתכנני בניינים) ולקרטוגרפים (ציירי מפות). "עיצוב אות, כמו גם עיצוב של מבנה ועיצוב של מפה, מחייב שילוב של יכולת וידע טכניים עם כישרון ויצירתיות", כתב גרוסקופף וסיכם שגופן "אינו יכול להוות נושא להגנה של דיני המדגמים" ואם יעמוד במבחן המשולש של יצירתיות, מקוריות ואמנותיות, הוא "עשוי לזכות בהגנה של דיני זכויות היוצרים".

 

אולם הצעת החוק החדשה דחתה עמדה זו וקבעה שגופן הוא עיצוב ולא יצירה, מה שהכעיס את הטיפוגרף שמואל סלע, שיצא בגילוי דעת חריף נגדה. "הגופן הוא גם תוכנת מחשב, ולכן הוא מוגן גם כיצירה ספרותית בחוק זכויות יוצרים", כתב והוסיף שלא מדובר במוצר תעשייתי שעבורו נועד חוק העיצובים החדש. "גופני דפוס וגופני מחשב אינם יכולים להיכלל בחוק המדגמים החדש. ואם ייכללו, זה יהיה בגדר אסון לכל מעצבי טיפוסי האות ומפתחי הגופנים בישראל, שייגרמו להם נזק מוסרי ונזק כלכלי בלתי הפיכים. פרויקט החיים ומקור ההכנסה שלי יירדו לטמיון. לא יהיה שווה לעצב טיפוסי אותיות ולפתח גופנים משום שלאחר שלוש או 15 שנה היצירה תהפוך לנחלת הכלל".

 

מוניטין מוכח

 

מתי ניתן להגן על מדגם שלא נרשם? אם הוכח מוניטין המזוהה עם המוצר שנגנב, תרתי משמע: בגניבת הדמיון העיצובי ו"גניבת העין" של הצרכן, שעלול לבלבל ולהחליף בין המקור לחיקוי. יורם קארשי, אחיה של שולה זקן, תבע את "מרכז המתנות" על חיקוי של כיסויי חלה לשבת שיצר. שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות קבעה שלא מדובר במוצר מקורי וחדשני שרכש מוניטין שראוי להגנה. וכך נקבע בפסקי דין גם לגבי חזיות הנקה או נעלי הפלטפורמה של גלי.

 

בכל המקרים האלה לא נרשם מדגם, והיצרנים לא צלחו את המכשולים של ההוכחה שהחקיינים עשו עושר שלא במשפט וגניבת עין. כיצד תשפר הצעת החוק את מעמדם? "לבית המשפט לא יהיה שיקול דעת להחליט אם ההעתקה שנעשתה הוגנת או לא בנסיבות העניין. די יהיה לתובע להראות שהעיצוב שלו היה חדש ובעל אופי ייחודי במועד שבו נמכר או הופץ לראשונה בישראל", אומר עו"ד דוד גילת ממשרד גילת ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן, ומוסיף שמנגד, "החוק מבטל את ההגנה על מדגמים לא רשומים בעילה של עשיית עושר ולא במשפט".

 

ומתי תובע יוכל לזכות בפיצויים ולא רק בצו מניעה?

"כדי לזכות בפיצויים, להבדיל מצו מניעה, עליו להראות שהנתבע אינו מפר תמים. במקרה שהתובע סימן על המוצר המקורי כי הוא מושא להגנת עיצוב לא רשום, יש חזקה בחוק שהמפר אינו תמים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x