הזדמנות או מבוי סתום?

חתימת ההסכם עם איראן היא ללא ספק נקודת ציון משמעותי ובעלת השלכות הן בהסתכלות מקומית והן במפה הגאו-פוליטית העולמית. עם זאת, בכל הנוגע להשלכות הכלכליות של חתימת ההסכם נראה כי ברמת המאקרו אין יותר מדי חדש תחת השמש. אמנם, הכלכלה האיראנית עצמה צפויה לפרוח מחדש עם הסרת הסנקציות מצד מדינות המערב אך אם נשאל את עצמינו "מה זה אומר על הכסף שלי?" התשובה היא כנראה "לא הרבה".

ההשפעה המשמעותית ביותר של ההסכם עם איראן בכל הנוגע לכלכלה הגלובאלית באה לידי ביטוי בשוק הנפט. איראן, יצרנית הנפט השישית בגודלה בעולם תחזור לייצא את תפוקתה למדינות המערב ובכך תגדיל את היצע הנפט העולמי. היצע זה שגם כך גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות בשל התפתחות תעשיית פצלי השמן בארה"ב גבוה כיום מהביקוש בכ-2.5 מיליון חביות ליום, כך שגידול נוסף בו מייצר לחץ כלפי מטה על מחירי הנפט.

בנוסף להשפעות של ההסכם עם איראן על שוק הנפט כדאי לשים גם להשלכות האפשריות של הסרת הסנקציות של המערב מעל איראן. המשק האיראני הוא משק גדול מאוד עם תוצר של 1.3 טריליון דולר, יותר מהולנד, טאיוון או אוסטרליה. פתיחת המשק האיראני לפירמות מערביות, גם אם תיקח עוד זמן, היא למעשה הזדמנות כמעט חד פעמית לפירמות הגלובליות הגדולות לכבוש נתחי שוק משמעותיים חדשים כך שאין ספק שאלו שיצליחו לעשות זאת יזכו ליתרון מול מתחרותיהן.

בהיבט המקומי נראה כי להסכם עם איראן אין השפעה של ממש על הפעילות הכלכלית השוטפת. בניגוד למשל לסכסוך עם הפלסטינאים, האיום האיראני אינו הפריע למפעלים לייצר או לציבור לצאת לקניון. יתרה מכך, בהסתכלות מנקודת מבט של משקיע זר הרי שההסכם עם איראן מפחית מאי הודאות הגאו-פוליטית בישראל ובכך הופך את ההשקעה במשק לאטרקטיבית יותר.

נשיא איראן חסן רוחאני אחרי החתימה על ההסכם צילום: איי פי

לכן, נראה כי ההשפעה הכלכלית המרכזית על המשק תבוא לידי ביטוי בכל הנוגע למדיניות התקציבית של הממשלה. אם מישהו עוד חשב כי ייתכן ובתקציב 2016 נראה קיצוץ בסעיף הביטחון הרי שהלך הרוח הפוליטי (מימין ומשמאל) בכל הנוגע להסכם עם איראן סתם את הגולל בכל הנוגע לכך. יתרה מכך, יתכן וההסכם ייצור סביבה פוליטית שאף תאפשר למשרד הביטחון לקבל תוספת תקציבית על מנת להיערך להשלכות ההסכם.

רק לפני שבועיים וחצי פרסם בנק ישראל כי להערכתו הגירעון בשנת 2016 יעמוד על 3.3% מהתוצר, גבוה משמעותית מהיעד שעומד על 2% בלבד. לכן, כדי לעמוד ביעד הגירעון יאלץ האוצר להעלות מיסים או לקצץ בהוצאות האזרחיות שגם כך סבלו בשנים האחרונות מקיצוצים רבים והן מהנמוכות מבין מדינות ה-OECD. במילים אחרות, ההסכם עם איראן רק הפך את האתגר של שר האוצר החדש, לשנות את מתווה המדיניות הפיסקלית הבעייתי של השנים האחרונות, למסובך הרבה יותר.