שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

תיק בורגראנץ': הפרוטוקולים של חקירות פז ייחשפו

שנה וחצי אחרי שהעליון אישר את הסדר הנושים השנוי במחלוקת בתיק בורגראנץ', חייבה השופטת מיכל אגמון-גונן לחשוף לעיני הנושים את תוכן החקירות שנערכו לבכירי פז שהיתה בעלת הרשת. ההחלטה התקבלה חרף התנגדות הכנ"ר

ענת רואה 09:0314.07.15

מכה לחברת פז ולבעלי התפקיד של רשת בורגראנץ', אך הישג לנושים: בפסק דין מקיף וארוך הורתה אתמול השופטת מיכל אגמון־גונן לחשוף בפני הנושים את פרוטוקולי החקירות שנערכו לנושאי משרה ובכירים בפז, שהיתה בעלת השליטה בחברה עד שנתיים לפני קריסתה והפכה למרוויחה הגדולה מהסדר הנושים שלה.

 

החלטת השופטת התקבלה למרות התנגדות נחרצת של בעלי התפקיד, עו"ד שלמה נס (ששימש ככונס ולא לקח חלק בחקירה), עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח אליעזר שפלר (ששימשו מנהלים מיוחדים והם אלה שבצעו את החקירה). גם הכנ"ר פרופ' דוד האן התנגד, אף שתפקידו להגן על האינטרס של הנושים הרגילים, אך בתיקים גדולים רבים מאמץ את עמדת בעלי התפקיד.

 

ההסדר נפסל פעמיים

 

תזכורת קצרה: בדצמבר 2013 קבע שופט בית המשפט העליון יצחק עמית שפז, שהוצגה כנושה מובטחת, תקבל 8 מיליון שקל מקופת הנושים של הרשת, אף שתביעת החוב שלה לא נבדקה ולא הוכרעה. החלטת עמית ביטלה את החלטת השופטת אגמון־גונן שקודם לכן פסלה פעמיים את הסדר הנושים שגיבשו בעלי התפקיד בתיק לאחר שמצאה שהמרוויחה העיקרית מהם היא פז וששלושת בעלי התפקיד הסתירו מהנושים את ספקותיהם לגבי המעמד של פז כנושה מובטחת. אגמון־גונן אף קבעה אז שנראה שבעלי התפקיד מקדמים את האינטרס של פז ולא של יתר הנושים הרגילים. עמית ביטל את ההחלטה, לרבות הקביעות הללו נגד בעלי התפקיד. הכנ"ר אימץ אז את עמדתם של בעלי התפקיד והוא התבטא אז בבוטות חסרת תקדים כלפי השופטת כשנציגו, עו"ד איתי הס, טען בבית המשפט העליון שהיא "מרחה את בעלי התפקיד בזפת ונוצות".

 

עוד טרם הוכרע הערעור בעליון, הגישה אחת הנושות של בורגראנץ', חברת אשפלסט, באמצעות עו"ד שחר בן מאיר, בקשה לקבל העתק מהפרוטוקולים של החקירות שבוצעו בעניינה של פז. בהמשך דרשה אשפלסט להורות לבעלי התפקיד להגיש תביעה נגד פז להשבת 5.2 מיליון שקל לקופת הפירוק בגלל משיכות של יוסי חושינסקי ז"ל (מי שקנה מפז את השליטה ברשת) שאותן העביר לפז. הטענה היתה שהסכום נמשך כשהחברה נמצאה בגירעון בהון העצמי שלה.

 

את הבקשה לחייב את בעלי התפקיד לתבוע את פז דחתה השופטת אגמון־גונן וקיבלה בכך את עמדת בעלי התפקיד והכנ"ר שהחלטת העליון ביקשה להביא את נושא פז־חושינסקי לסיום סופי ומוחלט. הכנ"ר גם הוסיף ששיקול הדעת אם לנהל תביעות הוא של בעלי התפקיד ושלו עצמו, ונושים אינם יכולים לכפות עליהם לעשות זאת. אגמון־גונן כתבה שכל נושה בהחלט רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לחייב את בעל התפקיד לתבוע, אולם הסכימה שהעליון סתם את הגולל על אפשרות זו ושהפשרה שאושרה בעליון נועדה "לסיים את הסאגה", כלשונו של השופט עמית.

 

מימין: השופט יצחק עמית, הכנ"ר דוד האן ועו"ד שלמה נס. חשיפת מידע לא צריכה מניע מימין: השופט יצחק עמית, הכנ"ר דוד האן ועו"ד שלמה נס. חשיפת מידע לא צריכה מניע צילןום: עטא עוויסאת

 

רוב פסק הדין, המשתרע על פני 45 עמודים, עסק בבקשה לחשיפת הפרוטוקולים, גם אם הדבר לא יוביל להגשת תביעה אלא מכוח זכות הנושים לדעת פרטים על שנעשה בתיק שלהם. גם כאן אימץ הכנ"ר את דעת בעלי התפקיד ולא את זה של הנושים והגן בלהט בשורת טיעונים ארוכה על עמדתו שלפיה אין לחשוף בפני הנושים את הפרוטוקולים.

 

נציגת הכנ"ר, עו"ד נחמה אבן ספיר, העלתה שלושה טעמים לכך: הוראת חוק שאוסרת למסור את המידע; חשש שנחקרים לא ישתפו פעולה אם יידעו שהדברים ייחשפו; הסיבה השלישית היתה שהכנ"ר ובית המשפט מפקחים על בעלי התפקיד, "וראוי שרק הם יעיינו בחומר הגולמי".

 

כל הנימוקים הופרכו

 

אגמון־גונן הפריכה בזה אחר זה את כל נימוקי הכנ"ר. באשר לטענה שהחוק אוסר להעביר את המידע, כתבה השופטת שהסעיף שאליו הפנה הכנ"ר כלל אינו מגביל את האפשרות למסור מידע, וממילא הוא מסמיך את בית המשפט להורות על חשיפת המידע. הטענה שעסקה בחוסר שיתוף פעולה של נחקרים, נדחתה חיש קל כשהשופטת הזכירה לכנ"ר שאם טענתו תתקבל, הרי שניתן להעלותה לגבי עדים בכלל ההליכים, שרובם המכריע מתנהל בדלתיים פתוחות.

 

אגמון־גונן גם לא התרשמה מהטענה שבית המשפט והכנ"ר הם שאמורים לפקח על בעלי התפקיד כך שאין להעביר פרוטוקולים לנושים. היא כתבה בפסק הדין כי המפרקים אף הציעו להעביר אליה את הפרוטוקולים כדי שתוכל להתרשם מהם בעצמה. לפי השופטת, הפיקוח האפקטיבי ביותר הוא של מי שמצוי בעניין, כלומר הנושים. "הכנ"ר מטפל בעשרות או מאות תיקי פירוק ובאלפי פשיטות רגל, ומטבע הדברים בהיעדר אינדיקציה לבעיה, הוא אינו יכול להעמיק ולבדוק כל תיק וכל פרוטוקול", כתבה אגמון־גונן והוסיפה: "כך גם בית המשפט".

 

השופטת מיכל אגמון־גונן. נושים צריכים להיות גורם דומיננטי בהליך השופטת מיכל אגמון־גונן. נושים צריכים להיות גורם דומיננטי בהליך צילום: אוראל כהן

 

האמירה הזו של אגמון־גונן תואמת לדברי השופט עמית בעת שביטל את החלטתה לפסול את הסדר הנושים. עמית טען אז כי "בית המשפט איננו אפוטרופוס של הנושים", כלומר שלדעתו השופטים אינם צריכים להתערב למען הנושים אם אלו לא מסוגלים לעשות זאת בעצמם. האמירה של עמית גררה לא מעט ביקורת מצד מפרקים בתחום, אך היא תואמת את ההחלטה הנוכחית של אגמון־גונן שלפיה נושים צריכים להיות גורם דומיננטי בפיקוח על ההליך.

 

טענה נוספת שהעלו בעלי התפקיד היתה שאין טעם לחשוף את הפרוטוקולים, שכן ממילא לא ניתן לקיים הליך נגד פז בעקבות המידע. אגמון־גונן הזכירה שגם השופט עמית ציין שלדעתו אין מניעה למסור את המסמכים בעת שאישר את הפשרה, וכן שחוק חופש המידע אינו מחייב מניע שיעמוד בבסיס בקשה לקבלת מידע ומבוסס על ההנחה שחשיפת מידע מועילה למשטר דמוקרטי. לפיכך נקבע שהחומר ייחשף בתוך 30 יום.

 

בשולי החלטתה עסקה אגמון־גונן גם בדרישת שכר טרחה שהגישו לה נס, ברגרזון ושפלר, שחלקו בעבר במיליון שקל ומע"מ וביקשו לחלוק ב־760 אלף שקל נוספים ומע"מ כשכר חלקי נוסף. השופטת קבעה שמאחר שנראה כי התיק הגיע לסיומו, על השלושה להגיש לה בקשת שכר חדשה וסופית שתוכרע בנפרד.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x