• תפריט
משפט

קרב מפרקים: עורכי דין בכירים התכתשו בכנס על חדלות פירעון

השמות הבולטים בתחום הסדרי החוב נפגשו לדיון שהפך לעימות סוער שהוכיח שגם עורכי דין לוקחים ללב, במיוחד אם מדובר בפרשה כמו קריסת אי.די.בי. תמימות דעים התגלתה רק בביקורת על בתי המשפט ש"איבדו את הדרך"

משה גורלי 09:4907.07.15

"דסק"ש שרפה 300 מיליון שקל במעריב רק משום שתכול העיניים החליט שהוא צריך כלי כדי להילחם בחוק הריכוזיות", אמר עו"ד גיא גיסין, "מובן שאת זה לא סיפרו לדירקטורים, אלא המציאו סיפור על סינרגיית תוכן בין מעריב לסלקום. בין הפגר לחיה הזו". גיסין הופיע לפני מסיימי תוכנית הדירקטורים של להב באוניברסיטת תל־אביב לצד מומחים נוספים: המנחה עו"ד ד"ר שלמה נס ועורכי הדין אמיר בר טוב מליפא מאיר, עמית פינס מברגמן וקסלר ואיה יופה מגרוס. גיסין לוהק לתפקיד הילד שמצביע על המלכים, במקרה זה בעלי השליטה, העירומים.

 

לא שוכח ולא סולח

 

"תכול העיניים", נוחי דנקנר, היה במוקד העימות שהתפתח בין גיסין לבר טוב. גיסין הגיש עם עו"ד איל רוזובסקי את הבקשה שהתניעה את הפקעת אי.די.בי מדנקנר, ובר טוב, שייצג את אי.די.בי, לא שוכח ולא סולח. גם לא לבית המשפט. לטעמו, שורש הבעיה היה בהימנעותו מדיון בשאלה החשובה באמת - אם החברה היתה חדלת פירעון. "על סמך הערכת שווי של מינוס 2 מיליארד שקל", אמר בר טוב, "פנו בעלי האג"ח לבית המשפט וביקשו משהו מאוד דרמטי, מינוי נושא משרה. אגב הונחו לפני בית המשפט עוד שלוש־ארבע הערכות שונות שדווקא הצביעו על פלוס בקופה, אבל בית המשפט החליט שלא להחליט וגרם לחוסר ודאות מוחלט. במקום להכריע בשאלת חדלות הפירעון, הוא נתן תשובות מעורפלות והורה לתת כל מיני סעדים. ואז מינה משקיף, לראשונה במצבים כאלה. ואחר כך הוציא צו לעצירת תשלומים. כל מיני פטנטים במקום להחליט על חדלות פירעון".

 

עמית פינס חיזק נקודה זו: "הבעיה המרכזית היא חוסר ודאות. בתי המשפט קצת איבדו את הדרך ושכחו קונבנציות בסיסיות כמו ההבדל בין הליך קולקטיבי להליך אינדיבידואלי, שכחו מה מעמדו של נושה מובטח. הדברים נפרמים. ומה שהכי מכעיס את עורכי הדין היום - המציאות שיוצרים בתי המשפט באמצעות אי־החלטה. דחיית הדיון שוב ושוב מעבירה מיליוני שקלים מכיס לכיס. עד שלא יבוא ערעור עסיסי אחד לעליון, התופעות האלה יימשכו".

 

מימין: עורכי הדין אמיר בר טוב וגיא גיסין. מחלוקת קשה על המהלכים בתיק אי.די.בי מימין: עורכי הדין אמיר בר טוב וגיא גיסין. מחלוקת קשה על המהלכים בתיק אי.די.בי צילום: עמית שעל

 

גיסין אחז את השור הקונצרני בקרניו. "באי.די.בי מדובר היה בפירמידה חולה. ההנהלה עסקה רק בדבר אחד, להביא כסף לגנדן (החברה של בעלי השליטה שבראש הפירמידה — מ"ג). בשביל זה הם נסעו לארגנטינה, נסעו לרב פינטו. בשביל זה הביאו חוות דעת שנועדו לכסת"ח כמו זו של רו"ח סוארי, כדי להצדיק עסקאות ששירתו אינטרסים זרים כמו ישראייר. אני זוכר שאמרנו אז לאדוארדו אלשטיין — למה אתה מכניס כסף לגנדן?

לאי.די.בי אחזקות? עוד חצי שנה אין כסף באי.די.בי פתוח".

 

בר טוב: "מציע לא להתייחס לדברים של גיסין כאל עובדות. הוא לא סיפר לכם על ההחלטות של תכול העיניים שהביאו את אי.די.בי מחברה קטנה לקונצרן הגדול במשק. לא בוחנים מנהלים על שלושה חודשים אחרונים אלא על התקופה כולה. וגם על תרומתו בתקופת המשבר מגיע לו קרדיט. הוא זה שהביא את אלשטיין, שהציל את אי.די.בי".

 

שלמה נס הציג שני נתונים מבהילים שקשורים זה בזה: "42% מהתיקים שנפתחו בישראל בשנה האחרונה היו בענייני חדלות פירעון. 70% מהחברות בישראל לא משלמות מס. לא שהן מעלימות, הן לא מרוויחות". על הנתונים האלה התפתח דיון בהסדרי החוב, ובמיוחד אלה שכופים מחזיקי האג"ח. מדובר בחזית חדשה שהחלה ב־2009. מאז הגיעו להסדר 140 חברות. גולת הכותרת היא כמובן אי.די.בי שהציתה, גם במישור העקרוני, את המחלוקת בין בר טוב לגיסין.

 

בר טוב על התפתחות התחום: "מצד אחד, אנחנו הישראלים יודעים לאלתר, אבל מצד שני, חוסר ודאות ופרצות הביאו לא מעט חברות לפירוק לא מוצדק. זה תחום שמושפע מאוד מהתקשורת, במיוחד מאז המחאה החברתית, שהשפיעה על השיח שרוצה להוביל את הטייקונים ברחוב משוחים בזפת ונוצות. דורשים מהם בניגוד ליסודות דיני תאגידים לפרוע את החוב לנושים מכיסם האישי, אף שהסדר חוב הוא לחם חוקה של הכלכלה. הסדר אינו מילת גנאי אלא עסקה בין תאגיד לנושיו. תספורת וטייקון אלה מילות גנאי שמשפיעות על הרגולטור ועל בית המשפט".

 

השוק מתחיל להתבגר

 

גיסין: "הבלגן לא התחיל בהסדרים הגדולים כתוצאה מהמשבר העולמי ב־2008 אלא בתחילת שנות ה־2000, כשוועדת בכר העבירה את כספי הפנסיה שלנו מהבנקים למוסדיים. יושבים חבר'ה צעירים שצריכים להשקיע כספים אדירים. מאוחר יותר סיפרו לנו בעלי שליטה בחברות שקרסו, 'באנו לבקש 100 מיליון שקל, ואמרו לנו למה 100? קחו 150'. התוצאה היתה מינוף אדיר. באי.די.בי הכנסנו שינוי. גם מוסדיים יכולים לקחת שליטה בחברה, לשים אותה על המדף ולמצוא קונה אחר אם הם לא יכולים לנהל בעצמם. זה חלק משמעותי מהתבגרות השוק".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x