ביהמ"ש חושש שתתבלבלו בין SKY ל-Skype

בית המשפט קבע כי הלוגו של "סקייפ" (Skype), תוכנת השיחות הפופולארית, דומה מדי לסימן המסחר הרשום "סקיי" ("SKY") של חברת השידור הבריטית, ולכן אין לרשום אותו כסימן מסחר באירופה.

החוק במרבית מדינות העולם קובע כי סימן הדומה לסימן מסחר רשום עד כדי כך שיש אפשרות שהוא יטעה את הציבור, אינו ניתן לרישום. רמת הדמיון הנדרשת נמוכה יותר כאשר סימן המסחר הרשום מוכר היטב.

סביר להניח שבמשאל אקראי ברחוב היה קשה למצוא מי שיתבלבל בין "סקיי" ל-"סקייפ". אף על פי כן, בית המשפט פסק כי הדמיון בין הסימנים יכול להטעות ולהביא את הציבור לבלבול ביניהם.

הלוגו של רשת סקיי. בית המשפט מצא דמיון רב ללוגו של סקייפ צילום: אי פי איי

דמיון חזותי, פונטי ותפיסתי

בית המשפט ניתח את הדמיון לפי אמות המידה המקובלות – דמיון חזותי, דמיון פונטי ודמיון תפיסתי (קונספטואלי).

בית המשפט קבע כי יש דמיון בשלושת אמות המידה: דמיון חזותי, מכיוון שהמילה "SKYPE" מתחילה בצירוף האותיות "SKY", שהוא הסימן הרשום של "סקיי". לטעמו, הרקע שמסביב למילה "SKYPE" אינו משפיע על הדמיון החזותי משום שהוא רק מהווה מסגרת לאותיות המרכיבות את הלוגו ואינו מוסיף צורה בת זיהוי.

דמיון פונטי, משום שהמילה "סקייפ" דומה בצליל למילה "סקיי", כאשר יש חשיבות רבה לחלק הראשון של הסימן.

דמיון קונספטואלי נקבע משום שאף על פי שלמילה "SKYPE" אין משמעות, יש אפשרות שהציבור יזהה בה את המילה "SKY" המופיעה בתחילתה.

בית המשפט הוסיף כי אם ניתן לייחס משמעות למסגרת הכחולה המקיפה את המילה "SKYPE" בלוגו המוכר, הרי שהיא דומה לענן, ומכיוון שעננים נמצאים בשמיים ("SKY") יש דמיון קונספטואלי בין הסימנים.

התוצאה היא שבית המשפט הכריע, כאמור, כי סימן המסחר המוכר של "SKYPE" דומה עד כדי בלבול לסימן המסחר "SKY" ולכן אינו ניתן לרישום במדינות האיחוד האירופי.

נראה כי הניתוח של בית המשפט אינו תואם את ההבנה של האדם הפשוט או של הצרכן הפשוט של שירותי סקיי וסקייפ, ולפעמים הוא יכול אפילו להעלות חיוך בלב הקורא: כך, בית המשפט נכנס לדיון באורך ההגייה של התנועה במילים "סקיי" ו"סקייפ", בעוד שהקורא הרגיל, שאינו משפטן, אינו מבין על מה הדיון ואינו רואה את הדמיון בין שתי המילים. ובכל זאת, יש להתחשב בפסק הדין ובדרך הניתוח של בית המשפט.

גם בארץ נהוגות אותן אמות מידה לקביעת הדמיון. לפי בית המשפט העליון, המבחן העיקרי הוא השוואת החזות והצליל של שני הסימנים. כמו במקרה של סקייפ וסקיי, גם בארץ קשה לחזות מה תהיה הפסיקה באשר לדמיון. בעבר נפסק שהסימן "מגה רפלקס" דומה עד כדי הטעייה לסימן "מגה גלופלקס" (רע"א 5454/02 טעם טבע נ' אמברוזיה). לעומת זאת, נקבע שהסימן "SCHWARTZ" עם צללית ראש אינו דומה עד כדי הטעיה לסימן "SCHWARZKOPF" ולצללית הראש שלו (התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 100061).

הלוגו של סקייפ צילום: בלומברג

כדאי לבדוק היטב לפני המיתוג

היום, יותר מתמיד, כל עסק הרוצה למתג את עצמו או למתג מחדש, חייב לבדוק היטב אם המותג אותו הוא רוצה לאמץ דומה אפילו באופן קלוש לסימני מסחר רשומים בארצות בהן הוא פועל, ולקבל חוות דעת ממומחה לתחום בנוגע לאפשרות לרשום את המותג כסימן מסחר.

בדיקה זו כרוכה בהוצאות, אך היא תוכל למנוע אובדן השקעה גדולה בהרבה (במיתוג), שתרד לטמיון במקרה של דמיון למותג אחר.

מיקרוסופט – הבעלים של "סקייפ" – הודיעה כי היא תגיש ערעור על פסק הדין. מעניין יהיה לראות את תוצאות הערעור. בינתיים יש לפעול על פי פסק הדין.

** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"