שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

מודאגים בגלל איום החרם הכלכלי? תתחילו לדאוג מהשחיתות

הדיון על חרם כלכלי של מדינות אירופה על ישראל מדאיג את הממשלה, אבל האיום המיידי לכלכלה הישראלית טמון בשערוריות השחיתות הרבות שמתפוצצות חדשות לבקרים ופוגעות באמון המשקיעים מעבר לים

פרופ' טל שביט 20:3026.06.15

הדיון על החרם הכלכלי על ישראל בגלל שיקולים פוליטיים מדאיג את ממשלת ישראל. החשש הוא מפגיעה מתמשכת בכלכלת ישראל ומבריחה של השקעות זרות. לצערי אנו לא רואים את אותה האנרגיה והרצון מושקעים במלחמה בחרם מושקעים גם במלחמה בשחיתות הגוברת בישראל שהסכנה ממנה לא פחותה מהסכנה של חרם על כלכלת ישראל.

 

פרשות השחיתות של השנים האחרונות מזעזעות בכל פעם מחדש את הציבור ושוברות שיאים חדשים מדי חודש. הציבור והתקשורת עוסקים בעיקר במושחתים עצמם ובנזק הכלכלי למדינה כשעושים את החשבון וסופרים את הכסף שנלקח מקופת הציבור. זה נכון שכספים אלו יכלו לשמש לדברים מועילים יותר כמו עוד מיטות לחולים בבתי חולים או הקטנת מספר התלמידים בכיתות אבל כדאי גם לנתח את ההשפעות העקיפות לטווח הארוך שתוצאותיהן עלולות להיות הרסניות לכלכלה הישראלית.

 

הרבה מעבר לנזק הישיר לקופת המדינה פרשות השחיתות גורמות נזק מתמשך למדינה שככל שעובר הזמן נהיה בלתי הפיך. השחיתות יוצרת תרבות המחלחלת לכל מקום ובסופו של דבר פוגעות ביעילות של הכלכלה החל משוק העבודה ועד לשוק ההון. אחת הדוגמאות לפגיעה אנושה של שחיתות על כלכלת מדינה היא תורכיה, שבשנת 2013 בעקבות פרשת שחיתות שכללה גם מנהל בנק ממשלתי, הבורסה נפלה והמטבע התורכי איבד מערכו.

 

 צילום: shutterstock

 

את הפגיעה של השחיתות בכלכלה צריך לנתח בטווח ארוך יותר ובהשפעת השחיתות על תהליכים הקשורים לכלכלת המדינה. שחיתות פוגעת באופן מתמשך באמון אותו נותן הציבור לשלטון שאמור לקבוע את המדיניות הכלכלית. אמון (מושג הידוע בספרות הכלכלית כ-trust) הוא הבסיס לצמיחה כלכלית, וככל שהאמון גבוה יותר המשקיעים דורשים פיצוי נמוך יותר עבור השקעתם (פרמיית סיכון נמוכה יותר).

 

ככל שהשחיתות בישראל תגבר כך יאבדו המשקיעים המקומיים והזרים את האמון במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי ויעדיפו להפנות את כספם למקום אחר. ישראל תהפוך אט-אט למדינה לא אטרקטיבית להשקעות דבר שיפגע קשות בכלכלה. משקיעים זרים שהם בסיס חשוב להמשך הצמיחה הכלכלית לא ירצו להתקרב לכלכלה הישראלית או ידרשו תשואה גבוהה מאד על השקעתם כפיצוי על הסיכון אותו הם לוקחים במדינה מושחתת.

 

בסביבה בה יש תחושה כי הכול מותר אחת מסממני השחיתות היא תופעת המינויים על פי קשרים ולא על פי כישורים (הנפוטיזם) הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. ככל שתופעה זו מתרחבת, היעילות של שוק העבודה פוחתת ובמקום שעובדים או מנהלים בעלי כישרון יובילו את המשק מובילים אותו בחלק מהמקרים מקורבים כאלו ואחרים שאינם בעלי כישורים ו/או יכולות מתאימות. הפגיעה היא בצמיחה הכלכלית לאורך זמן.

 

הדבר הבעיתי ביותר היא ששחיתות ציבורית יוצרת תרבות. חוסר האמון גורם לציבור הרחב לחשוב כי כשהכול מסביב מושחת ואנשים מתעשרים על חשבון הציבור כל אחד צריך לדאוג לעצמו. היקף העלמות המס בישראל הוא רק דוגמא אחת לכך כי הציבור בישראל איבד אמון במדינה ובמוסדותיה ורואה בהעלמת מס פעולה לגיטימית.

 

חרם כלכלי על ישראל הוא רע מאד ועלול לפגוע אנושות בחברות רבות העובדות בישראל ומעסיקות מאות אלפי עובדים. אבל כשמדובר באינטרסים כלכליים לא בטוח שהרבה חברות זרות יוותרו מהר כל כך על הפיתוחים והידע הישראליים. ייתכן מאד שהלחץ הכלכלי של חלק מיהודי העולם התומכים בישראל יהיה חזק יותר מהרצון להחרים את ישראל. כי מה לעשות, כאשר מדובר באינטרסים כלכליים, את הפוליטיקה משאירים בצד. אבל כאשר מדובר בשחיתות מתמשכת דווקא שם האינטרס הכלכלי עלול להיפגע ואותן חברות זרות שלא החרימו יתחילו לשאול את עצמן האם כספם בטוח במדינה הסובלת משחיתות מתמשכת.

 

מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, סגן הדיקאן, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למנהל

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x