הרפורמה בלשכת עוה"ד מחמיצה את הבחירות

שרת המשפטים איילת שקד לא מבזבזת זמן, והיום תדון ועדת השרים לענייני חקיקה באישור הרפורמה בלשכת עורכי הדין. השרה שקד אימצה את מתווה הרפורמה שגיבש משרד המשפטים תחת שרת המשפטים הקודמת ציפי לבני.

הכוונה המקורית היתה שהרפורמה תאושר עוד לפני הבחירות למוסדות ולראשות הלשכה שיתקיימו מחר. המטרה היתה לפתור את השיתוק והקיפאון שאליהם נקלעה הלשכה, כשלראש הלשכה עו"ד דורון ברזילי לא היה רוב במועצה הארצית.

לאור העובדה שמחר יתקיימו הבחירות ללשכה, המשמעות היא כי אם תאושר הצעת החוק הרי שרוב סעיפיה ייכנסו לתוקף רק לקראת הבחירות למוסדות הלשכה שיתקיימו ביוני 2019. אולם חלק מסעיפי הרפורמה, הנוגעים בין היתר לבחינות ההסמכה ולתקציב הלשכה, ייכנסו לתוקף מיידי. אחד מסעיפי הרפורמה שייכנס לתוקף מיד לאחר אישורו מעניק סמכות לשר המשפטים להורות על עריכת בחירות ללשכה, לאחר מתן התראה מראש על הכוונה לעשות כן. זאת במצב שבו יתברר שראש הלשכה או המועצה הארצית אינם ממלאים את תפקידם כראוי.

ציפי לבני, שרת המשפטים לשעבר. על בסיס המחווה שגיבשה

סעיף משמעותי נוסף שאמור להיכנס לתוקף ב־1 בינואר 2016 – אם אכן תאושר הרפורמה – נוגע לניהול הכספי של הלשכה, והוא קובע שדמי החבר שייגבו מעורכי הדין יהיו כפופים לאישור השר הממונה ושיעורם לא יעלה על הסכום ההכרחי לשם ביצוע תפקידי הלשכה - שהם בעיקרם שיפוט משמעתי והסמכת מתמחים.

הרפורמה קובעת במפורש כי לא ניתן יהיה להשתמש בדמי החבר לשם מימון פעולות לרווחת עורכי הדין בתחומי התרבות הפנאי. המהלך אמור לקצץ משמעותית את סכום דמי החבר שאותם נדרשים עורכי הדין לשלם ואשר תשלומם הנו חובה כדי לעסוק במקצוע. אף שמספר עורכי הדין זינק משמעותית במהלך השנים, דמי החבר לא הופחתו. התוצאה היא שתקציב הלשכה הכפיל ואף שילש את עצמו בתוך שנים מעטות, ובמקביל הורחב עוד ועוד סל השירותים שהלשכה טענה כי היא מעוניינת לספק.

בנוגע למתמחים, הרפורמה מעניקה סמכות לשנות את מבנה הבחינה, כך שיהיו בה גם שאלות מהדין המהותי ולא רק בחינה המבוססת על שינון בעל פה.

השינויים המבניים שבלב הרפורמה כוללים את ביטול הוועד המרכזי בלשכה - ראש הלשכה יוגדר אוטומטית כיו"ר המועצה הארצית, שיהיה הגוף היחיד בעל סמכויות. מספר חברי המועצה יקוצץ מ־48 ל־24 איש ויבוטלו תפקידי יושבי הראש של המחוזות השונים. כמו כן החוק יחייב שקיפות לגבי תקציב ומימון בחירות ויאפשר ביקורת ציבורית.

מרבית הסעיפים שברפורמה הועלו כבר בשנת 1999 בדו"ח של מבקר המדינה דאז אליעזר גולדברג, שהציג את שורת הכשלים המתמשכים בניהול הלשכה ובתקציבה, אך רק בחלוף 16 שנה הם יעוגנו כאמור בחקיקה.