חופש ביטוי אבל לא פנוי, מעוניין בדומה

האם תשדיר מסחרי מוגן על ידי חופש הביטוי והאם ראוי להתיר לאתר היכרויות ל"בוגדים" לפרסם בטלוויזיה? אלה השאלות שעומדות במרכז עתירה לבג"ץ שהגיש השבוע אתר ההיכרויות אשלי מדיסון באמצעות עורכי הדין תומר רייף ותום אפלשטיין ממשרד זיסמן אהרוני גייר נגד הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה, שפסלה תשדיר שיועד לערוצים 2 ו־10.

האתר שפעיל בכ־44 מדינות ונועד לקדם רומנים מחוץ לנישואים. פרסומות שלו משודרות, לפי העתירה, ב־70 ערוצי טלוויזיה ברחבי העולם. מנתונים שמוסר האתר, הוא פופולרי למדי בישראל. מספר החברים באתר נכון לינואר 2015 הוא 125,077, עם כ־50,745 כניסות בממוצע. לפני כשנה נבחנה פרסומת לאתר ברשות השנייה, שביקשה תיקון אחד: להסיר את הכיתוב "החיים קצרים, נהל רומן". והנה, הסירוב נותר גם לאחר שהכיתוב הוסר. "התשדיר הנו לשירותי סיוע לקשר מיני בין אנשים נשואים שלא עם בן או בת זוגם. דומה כי די בכך על מנת לקבוע כי מדובר בתשדיר המנוגד לכללים", נומק הסירוב.

הכללים הם כלל 12 לכללי האתיקה בפרסומת, האוסר בין היתר פרסומת ל"חומר תועבה; שירותי ליווי; שירותי מין", וכלל 3: "לא ישדר בעל זיכיון תשדיר פרסומת שיש בו משום פגיעה בכבוד האדם, בטעם הטוב או ברגשות הציבור".

מתוך הפרסומת של אשלי מדיסון

לטענת העותרים כלל 12 אינו רלבנטי כיוון שאין בפרסומת ולא באתר חומרי תועבה, או שירותי ליווי ומין. לגבי כלל 3 נכתב בהחלטת הרשות: "התשדיר מעודד בגידה, שמשמעותה הינה הרס משפחות, ותוך פגיעה קשה בילדיהן. זוהי התנהגות שלגביה ישנה הסכמה רחבה כי הינה שלילית והרסנית והוא מנוגד לכלל 3 שכן יש בו פגיעה בעוצמה רבה ברגשות הציבור".

בפרשת קידום נפסלה פרסומת של בית ספר להכנה לבחינות פסיכומטריות בגלל הסיסמה "לך תצטיין". העליון אישר לאחר מחלוקת בין השופטים דליה דורנר ושופט המיעוט מישאל חשין. שניהם הסכימו שחופש הביטוי נועד להגן על "עניינים השנויים במחלוקת שעשויים להיתפס כמרגיזים ופוגעניים". אבל חשין יצר דירוג בין סוגי ביטוי – פוליטי, אמנותי ומסחרי.

הביטוי המסחרי הוא הנחות ולכן הוא החשוף ביותר לנסיגה מפני אינטרסים וערכים סותרים. לעומתו, דורנר לא מדרגת בין סוגי ביטוי אלא בוחנת אותם אל מול "סכנה קרובה לוודאות" שרק בכוחה לגבור על חופש הביטוי.

במקרה הנוכחי נזכר גם כלל 11, שקובע: "לא ישדר בעל זכיון פרסומת שבה מסר בנושא פוליטי, חברתי, ציבורי או כלכלי השנוי במחלוקת בציבור". העותרים משיבים שפרסומות למוצרי בשר שנויות במחלוקת אצל צמחוניים ושפרסומות למקומות שפתוחים בשבתות לא מקובלות על שומרי שבת. "הרשות השנייה אינה משטרת מוסר", נטען בעתירה. "ידוע שבטלוויזיה מפורסמים או פורסמו שירותים ומוצרים רבים שחלק מהציבור תופס כשליליים, למשל משקאות אלכוהוליים, סיינטולוגיה, אופנה שנתפסת כפרובוקטיבית".

סמכות הפסילה של הרשות גם מוגדרת (עישון, נשק, חומרי תועבה) וגם כללית (פגיעה ברגשות הציבור, בטעם הטוב). סמכותה כפופה לביקורת בג"ץ, שבין שופטיו יש שמרנים וליברלים, דתיים וחילוניים. אם העתירה תגיע למיצוי, נדע מי יורשיהם של דורנר וחשין בהרכב הנוכחי.