החברה בפירוק, מה יהיה על השכר לעובדים?
העובדה שהחברה נקלעה למחסור כיס ואינה יכולה לשלם את שכר עובדיה אינה סוף פסוק עבוד העובדים
חברת הסטארט-אפ "מיפסו" נקלעה לטענת עובדיה למחסור כיס לאחר פטירתו של מנכ"ל החברה, ולא שילמה להם משכורות. דבר דומה אירע לפני מספר שנים בחברת "משמר" וגם במקרה הזה טענו העובדים כי לא שולם להם שכר, כך גם טענו עובדי ה"רסטו-בר" בירושלים נגד המעסיקה. מה על העובדים לעשות במקרה כזה? כיצד הם יזכו לקבל את שכרם?
קצת על פירוק חברה. חברה שאינה יכולה לשלם את חובותיה לעובדים או לנושים אחרים עלולה להגיע למצב של פירוק. עם זאת, כדאי לציין בתי המשפט לא ימהרו להכריז על פירוק חברה אם ישנה אפשרות להימנע מכך וככל שעדיין ניתן לקיים את החברה. פקודת החברות מאפשרת לביהמ"ש להורות על פירוק חברה בשלושה מקרים עיקריים:
1. אם היא אינה משלמת את חובותיה לעובדים שלה (כמו גם לכל נושה אחר) אף לאחר משלוח מכתב התראה.
2. אם היא אינה פועלת בהתאם לפסק דין שניתן נגדה.
3. אם הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שאין ביכולתה של החברה לשלם את חובותיה.
חדלות פירעון
תנאי עיקרי לפירוקה של חברה הוא היותה חדלת פירעון, כלומר שאין באפשרותה לפרוע את חובותיה. בית המשפט לא ידון בבקשה לפירוק החברה ללא פניה מוקדמת לחברה בכתב הכוללת דרישה לפירעון החוב בתוך שלושה שבועות מקבלת המכתב.
באשר לעובדים שלא קיבלו את מלוא זכויותיהם מהחברה המעסיקה שלהם, ככלל, עומדת בפניהם גם האפשרות להגיש תביעה לבית הדין לעבודה במקום משלוח המכתב.
עם זאת, במקרים מסוימים, ישנה גם אפשרות לחסוך בעלויות ובעיקר בזמן יקר ולפנות בבקשת פירוק מפורטת המוכיחה כי אין ביכולתה של החברה לשלם את חובותיה ולפיכך יש לראות בה חדלת פרעון.
אילוסטרציה צילום: shutterstock
בקשת הפירוק
מוטב שאת הבקשה לפירוק החברה לא יגיש עובד בודד אלא מספר גדול ככל שניתן של עובדים. לא רק שזה מאפשר צמצום עלויות והוצאות, שכן אגרת הבקשה לפירוק היא קבועה (האגרה עומדת 1,152 שקל ויש גם צורך להפקיד את פיקדון לכונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) הנע בין 400 שקל ל- 1,600 שקל במקרי פשיטת רגל), אלא שלכוחם המאוחד של העובדים יינתן משקל רב יותר בבית המשפט. חשוב לא פחות שהבקשה תכלול כמה שיותר מסמכים רלוונטיים לביסוס חובות החברה ויתר עילות הבקשה לפירוק, כגון תלושי שכר, דו"חות שעות, חוזים וכל מסמך אחר שיש בו כדי לתמוך בטענות העובדים.
הליכי הפירוק
להליכים המשפטיים המתנהלים בבית המשפט המחוזי שותפים מבקשי הפירוק, החברה ונציגיה וגם כונס הנכסים הרשמי. במסגרתם נבחן מצבה הכספי של החברה ובהתאם נפסק כיצד עליה לפרוע את חובותיה, אם בכלל. בהתאם לדין, העובדים נהנים מ"דין קדימה", ולכן החברה מחויבת לפרוע את החובות כלפיהם לפני פירעון החובות ליתר הנושים (שאינם מובטחים), אך לרוב, אין זה מספיק כדי להבטיח את תשלום מלוא החובות לעובדים ולכן, עם החלטת בית המשפט על מתן צו לפירוק החברה, על העובדים להגיש תביעות חוב.
תביעות החוב
תביעת חוב נועדה לסייע לעובד למקסם את קבלת זכויותיו במקרים בהם החברה אינה יכולה לשלם את מלוא חובותיה. על כל עובד להגיש תביעת חוב מסודרת ומפורטת ומעל לכל, מבוססת ונתמכת בראיות.
את תביעת החוב יש להגיש למנהל המיוחד או למפרק החברה, בהתאם להחלטת בית המשפט, וזה יכריע אם לאשר את תביעת החוב, במלואה או בחלקה, או לדחות אותה. תביעות החוב המאושרות מועברות לביטוח הלאומי על מנת שזה ישלם ישירות לעובד.
חשוב לזכור, כי גם אם נדחתה תביעת החוב, אין זה סוף פסוק, וניתן להגיש על ההחלטה ניתן ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לנושה (העובד, במקרה שלנו). תאריך זה אינו ניתן להארכה אלא במקרים נדירים.
לסיכום, עובדים שהחברה המעסיקה שלהם נקלעת לקשיים כלכליים משמעותיים אינם צריכים לחשוש מפירוקה ואף נהפוך הוא. כאמור, פירוק החברה אין משמעותו אבדן זכויות. התאגדות העובדים יחד, ייעוץ משפטי ואיסוף כל החומרים הרלוונטיים הם שלושת הצעדים החשובים ביותר שעל עובד לעשות כדי לזכות בשכרו וביתר זכויותיו.
המאמר באדיבות פסקדין
עו"ד אסף מסדה שותף במשרד עורכי הדין מורה טובים, מסדה כהן, עוסק בדיני עבודה, חברות ומשפט אזרחי-מסחרי.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
