$
בארץ

חגיגת הכספים הקואליציוניים תימשך גם בממשלה ה־34

כספים קואליציוניים לשימוש הח"כים לכל מטרה, הטבות לישיבות ולערים חרדיות, הגדלת תקציב החינוך הממלכתי־דתי ותוספת של משרות אמון במשרדי הממשלה. כלכליסט צולל אל תוך ההסכמים הקואליציוניים ומוצא את הסעיפים הקטנים והנסתרים שישפיעו על החיים של כולנו

אורי תובל, נורית קדוש ותומר ורון 06:4410.05.15

הקמת הממשלה הרביעית של בנימין נתניהו היתה מלאכה מסובכת במיוחד, ואחת העדויות לכך היא אורכם ומורכבותם של ההסכמים הקואליציוניים. ההסכמים שנחתמו מול כולנו, יהדות התורה והבית היהודי כוללים קרוב ל־90 סעיפים מפורטים כל אחד, ונראים כמו חוק הסדרים קטן, וזאת לעומת הסכמים בני 20–30 סעיפים שנראו כאן, לדוגמה, בימי ממשלת שרון ב־2003 וממשלת אולמרט ב־2006. ההסכם של ש"ס טרם פורסם, אף שעל פי חוק יש לפרסמו עד שלושה ימים לאחר חתימתו (ביום שני בשבוע שעבר). פניות "כלכליסט" בנושא לליכוד ולש"ס לא נענו. עם זאת, בכמה הישגים של המפלגה היא התגאתה עם החתימה, ובנוסף הפרשן החרדי אבי בלום פרסם כמה הישגים נוספים, מתוך 100 סעיפי ההסכם לדבריו.

 

הליכוד ביקש לרצות את השותפות ולספק להן אופק ביצועי מפורט שימנע מהן אפילו להרהר בהפלת הממשלה, עד שההסכמים הפכו להוראות פעולה לממשלה בשנים הקרובות. המפלגות מצדן שמחו על הפירוט הרב, שסייע להן להתגבר על החשש שנתניהו לא יתגייס לקדם את תוכניותיהן — אחרי שראו את יחסו לתוכניותיו של שר האוצר הקודם יאיר לפיד.

 

מורכבות ההסכמים מאפשרת לסעיפים רבים שטומנים בחובם משמעות תקציבית נרחבת או רפורמה משמעותית לחמוק מעין הציבור וכך להימלט מביקורת קונקרטית. ההסכם עם הבית היהודי, שנחתם ממש בדקה ה־90, כולל לא מעט כאלה, אך הוא כמובן לא היחיד. "כלכליסט" ממפה את הסעיפים הנסתרים שנכללים בהסכמים הקואליציוניים, אלה שעשויים לכאורה להיראות שוליים או טכניים אבל טומנים בחובם שינויים משמעותיים שימומנו באמצעות הקופה הציבורית.

 

הגדלת תקציבי החינוך הממלכתי־דתי

ההסכם של הבית היהודי קובע שתקציבי החינוך הממלכתי־דתי לתגבור לימודי יהדות לא יירד מרמתו ב־2014, וזאת לאחר שבשנה זו נוספו לו 70 מיליון שקל. לפי נתוני משרד החינוך מ־2014, תלמיד בחינוך הממלכתי־דתי מתוקצב ב־15 אלף שקל לשנה לעומת 13 אלף לתלמיד בחינוך הממלכתי. בנוסף, נקבע כי מוסדות ללימוד תורה שמעודדים גיוס יתוקצבו ברמה של 65% מהתקציב לתלמיד במכינה קדם־צבאית. הגדלת התקציב הכוללת למוסדות החינוך הדתיים מוערכת ב־200 מיליון שקל.

 

השוואת תקציב האוניברסיטה באריאל

לפי ההסכם עם הבית היהודי, שהיה האחרון להיחתם ביום חמישי בבוקר, הממשלה תיצור מתווה שבתוך שלוש שנים ישווה את תקציב האוניברסיטה באריאל לתקציב של שאר האוניברסיטאות בישראל. השוואת התקציבים עשויה להסתכם בכמה עשרות מיליוני שקלים בשנה.

 

הגדלת תקציב החטיבה להתיישבות

בסיס תקציב החטיבה להתיישבות לא יירד מהסכום שנקבע בתקציב האחרון, ואליו יוספו 50 מיליון שקל - כך נקבע בהסכם הקואליציוני עם הבית היהודי.

 

סיוע לרשויות שקלטו את מפוני גוש קטיף

החלטת ממשלה מ־2013 קבעה שרשויות שקלטו מפונים מגוש קטיף יקבלו סכום של 11–16 מיליון שקל בשנה עד 2015. לפי ההסכם, הסיוע יוארך עד 2018. בין הרשויות הזכאיות: המועצות האזוריות חוף אשקלון, אשכול ונחל שורק.

 

הנצחת פינוי גוש קטיף 

מרכז מורשת גוש קטיף, שנמצא בקרוואנים ביישוב ניצן ופועל מכוח החוק להנצחת מורשת גוש קטיף, יזכה בתקציב של 15 מיליון שקל עבור מבנה קבע.

 

הפגנה של מפוני גוש קטיף. יזכו למרכז הנצחה הפגנה של מפוני גוש קטיף. יזכו למרכז הנצחה צילום: אלכס קולומויסקי

 

מיגון אוטובוסים ומכוניות פרטיות ביו"ש 

לתוכנית למיגון אוטובוסים ביהודה ושומרון חסרים 33 מיליון שקל שהובטחו ולא הועברו אליה. על פי ההסכם עם הבית היהודי, הממשלה תשלים את מיגון האוטובוסים להסעת ילדים, ובנוסף יוקצו 4 מיליון שקל בארבע שנים למיגון כלי רכב פרטיים.

 

הוספת משרות אמון 

סעיף זה מופיע בכל ההסכמים הקואליציוניים, וקובע שעד סוף מושב הקיץ תעבור הצעת חוק שתרחיב את המשרות שאליהן השר יכול למנות את אנשי אמונו גם לדרגות המשנה למנכ"ל והסמנכ"ל. העלות עשויה לנוע בין 25 ל־35 מיליון שקל בשנה, בהערכה זהירה. אם מדובר בהחלפת פקידים מקצועיים במשרות אמון, מדובר ברפורמה של ממש בשירות המדינה.

 

פרויקטים להשכרה על קרקעות חומות 

במסגרת תוכניתו של כחלון להורדת מחירי הדיור נקבע כי החברות עמידר ודירה להשכיר יוכלו לבנות בנייני מגורים להשכרה על קרקעות עירוניות "חומות", כלומר כאלה שמיועדות לשימוש ציבורי בדמות פארקים, מוסדות חינוך ומבני ציבור נוספים. מהלך זה, לצד הגדלת היצע הדיור, עשוי להתנגש עם צרכים ציבוריים אחרים שממלאות אותן קרקעות "חומות".

 

פועלי בניין זרים פועלי בניין זרים צילום: ג'רמי פלדמן

 

פתיחת שוק העובדים הזרים 

בהסכם עם כולנו נקבע שחברות קבלניות ישראליות יוכלו להתקשר עם חברות זרות שיביאו עובדי בנייה זרים, וזאת בניגוד להחלטת ממשלה מ־2011 שקבעה שעובדים זרים יובאו לארץ רק מכוח הסכמים ישירים בין מדינות. ח"כ מיכל רוזין מזכירה כי השינוי נעשה לאחר שהתברר שהעסקת העובדים המיובאים קרובה לעבדות: הם שילמו הון כדי להגיע לארץ, היו כבולים למעסיק כי אשרת העבודה היתה ברשותו, ופחדו להתלונן על תנאים ירודים.

 

ביטול הדרישה למיצוי כושר השתכרות 

הממשלה הקודמת קבעה כי זכאות לרכישת דירות בפרויקטים מוזלים של משרד הבינוי, וגם זכאות להנחה בשכר הלימוד במעונות יום יהיו תלויות במיצוי כושר ההשתכרות של שני בני הזוג — וזאת כדי לעודד יציאת חרדים לעבודה. ההסכם עם יהדות התורה ביטל את שתי ההחלטות הללו, והקריטריונים לזכאות יחזרו למה שהיה נהוג ב־2012.

 

מחלקים כספים קואליציוניים 

יהדות התורה והבית היהודי קיבלו כספים קואליציוניים לפי תעריף של 20 מיליון שקל לח"כ, ובסך הכל 280 מיליון שקל. את הכספים אלה המפלגות יכולות להקצות "על פי כל דין" לכל מטרה שנראית להן. כולנו ויתרה על כספים אלה. ההסכם של ש"ס, כאמור, עדיין לא נחשף.

 

ישיבת חברון. הקיצוץ בוטל ישיבת חברון. הקיצוץ בוטל צילום: חיים צח

 

בלי לימודי ליבה בחינוך החרדי 

ההסכם עם יהדות התורה נותן אוטונומיה מוחלטת למערכת החינוך החרדית ומקשה על הממשלה לפקח על ניהול התקציבים או קביעת התכנים בה. אי אפשר יהיה לעצור תא ההקצבות למוסד שיהיה חייב כספים למדינה. הניסיון לכפות על המוסדות הללו ללמד לימודי ליבה על ידי הפחתת תקציבם ב־30% יבוטל.

 

ביטול קיצוץ בתקציבי הישיבות 

התמיכות בישיבות יחזרו לרמה שנקבעה בהסכמים ב־2009 — כלומר 975 מיליון שקל — וזהו הישג נוסף ליהדות התורה. תקציב זה הופחת בממשלה הקודמת בכ־250 מיליון שקל. כמו כן, התקציב יממן גם תלמידי ישיבה מחו"ל.

 

הבטחת הכנסה לתלמידי ישיבות 

בג"ץ קבע ב־2010 שתלמידי ישיבות אינם זכאים להבטחת הכנסה, משום שנשים וסטודנטים אינם זכאים לה. למרות זאת התחייב הליכוד ליהדות התורה להחזיר את הקצבה בסכום המוערך ב־150 מיליון שקל בשנה.

 

החזרת חוק נהרי 

מוסדות החינוך המוכרים ברשויות המקומיות שאינם רשמיים — כלומר של הזרמים החרדיים — ישובו לקבל תקציב של 100% מהתקציב למוסדות הרשמיים, כפי שנקבע בחוק נהרי. זאת לאחר שהממשלה הקודמת ביטלה את החוק והפחיתה בהדרגה את התקציב ל־75%, כפי שהיה לפני כן. העלות המוערכת היא כ־100 מיליון שקל.

 

0% מע"מ על מוצרי יסוד והעלאת שכר המינימום 

תוכנית הפטור ממע"מ על מוצרי יסוד שדרשה ש"ס להכניס להסכם תעלה כ־1.2 מיליארד שקל בשנה. ש"ס טוענת כי גם דרישתה להעלאת שכר המינימום ל־30 שקל לשעה התקבלה, ואם נכון הדבר, מדובר בעלות של כמה מאות מיליוני שקלים בשנה.

 

עדיפות לאומית לערים חרדיות 

עמותת חדו"ש לחופש דת ולשוויון איתרה בטור שכתב הפרשן אבי בלום הישגים של ש"ס, בהם שהערים החרדיות יוגדרו כיישובי עדיפות לאומית וכך יזכו תושביהן בהטבות ברכישת דירה, וכן ייבנו בכל שנה 5,000 דירות לחרדים. "הדבר יאפשר לשווק דווקא לאברכים דיור בזול במרכז, כמו בימי שר השיכון אטיאס הזכורים לרע", אמר מנכ"ל חדו"ש אורי רגב.

 

הסרת חסמי כניסה לשוק הבנקאות 

על פי ההסכם עם כולנו, בתוך 60 יום ממועד הקמת הממשלה תקום ועדה שתבחן את נושא ביטוח הפיקדונות בבנקים, שאינו קיים היום באופן פורמלי. היעדר ביטוח כזה הוא אחד החסמים לכניסת שחקנים חדשים לשוק, בשל חשש הציבור להפקיד את כספו במוסד חדש ולא מוכר.

 

פתיחת שוק המזון לתחרות 

שרי האוצר, הכלכלה, החקלאות והבריאות יידרשו, לפי ההסכם עם כולנו, להביא בתוך שלושה חודשים מכינון הממשלה תוכנית רב־שנתית לחיזוק יצרני מזון קטנים ובינוניים. בנוסף, תושלם החקיקה להקלה על יבוא מזון יבש ולהכרה במעבדות תקינה נוספות כתחליף למכון התקנים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x