שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח מבקר המדינה 2015

לידיעת תושבי חיפה - זיהום האוויר לא מעניין את המשרד להגנת הסביבה

עפ"י דו"ח מבקר המדינה, "באוקטובר 2014, כארבע שנים מאז זוהה הצורך לסווג מחדש את המפעלים בהתאם לפוטנציאל הנזק שלהם לסביבה, טרם הסתיים ההליך. אגף תעשיות ורישוי עסקים שבמשרד עוסק עדיין בנושא, ובמחוזות המשרד שוררת אי-בהירות בנושא"

ליאור גוטמן 16:0005.05.15

באמצע אפריל רעשה הארץ לאחר שדו"ח של משרד הבריאות קבע שתחלואת תושבי חיפה גבוהה ומקורה בין השאר בזיהום אוויר שמקורו ממפעלים ששוכנים באזור. מאז חזר בו משרד הבריאות מקביעותיו, אולם דו"ח מבקר המדינה, שבדק את הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה על הנשוא, מצא בעיקר חוסר טיפול, לעיתים התעלמות ואי ניתוח נתונים.

 

המבקר יוסף שפירא מציין בדו"ח שהוא בחן את פעילות המשרד להגנת הסביבה בין מרץ-אוקטובר 2014 בתחום הטיפול במקורות זיהום אוויר נייחים.

 

תוצאות הבדיקה של שפירא אינן משאירות מקום רב לפרשנויות. "עד מועד סיום הביקורת, אוקטובר 2014, שש שנים וחצי מאז נחקק חוק אוויר נקי ושלוש שנים וחצי מאז נכנס החוק לתוקף, לא קבעו השרים להגנת הסביבה, השר לשעבר ח"כ גלעד ארדן והשר שכיהן במועד הביקורת ח"כ עמיר פרץ, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, הוראות חדשות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה נייחים כנדרש", אומר שפירא. ואם זה לא מספיק, הוא מגלה ש"באוקטובר 2014, כארבע שנים מאז זוהה הצורך לסווג מחדש את המפעלים בהתאם לפוטנציאל הנזק שלהם לסביבה, טרם הסתיים ההליך. אגף תעשיות ורישוי עסקים שבמשרד עוסק עדיין בנושא, ובמחוזות המשרד שוררת אי-בהירות בקשר לסיווג החדש של המפעלים ולמשימות הנדרשות מהם בעקבותיו".

 

גלעד ארדן. שימש שר להגנת הסביבה גלעד ארדן. שימש שר להגנת הסביבה צילום: עמית שעל

 

ומה לגבי הטיפול של אגפים אחרים? גם כאן המצב לא טוב. "אגף איכות אוויר במשרד לא עדכן במשך כשבע שנים הנחיה שהעביר למחוזות המשרד ב-2007, ולפיה בקבוצת מפעלים שפוטנציאל זיהום האוויר שלהם רב יש לבצע דיגומי פתע אחת לשנתיים, ולא העביר למחוזות רשימה מעודכנת ומחייבת של מפעלים שפוטנציאל זיהום האוויר שלהם רב. נמצא כי מחוז דרום של המשרד כלל לא היה מודע להנחיה, וממילא לא פעל לפיה, וביצע את הדיגומים על פי שיקול דעתו בלבד. אגף איכות אוויר הקצה מדי שנה למחוזות תקציב לביצוע דיגומי פתע של ארובות, אך הוא לא עקב אחר ביצועם".

 

מחוז חיפה לא זכה אפילו לבדיקה אחת של פליטות האוויר מארובות

 

עיון בדו"ח מעלה שבין השנים 2011 ל-2013 "לא עמדו המחוזות השונים ביעדי תכניות העבודה שקבעו לעצמם, וברוב התקופה היה שיעור דיגומי הפתע של ארובות נמוך יותר ממחצית מן המתוכנן. בולטת לרעה שנת 2013, שבה ירד שיעור דיגומי הפתע הכולל ל-15% בלבד; במחוז חיפה, שבו נמצאים מפעלים רבים שפוטנציאל זיהום האוויר שלהם מרבי, לא נעשו דיגומים כלל בשנה זו. לפיכך נפגמה מאוד יכולתו של המשרד לקיים בקרה ראויה על הדיגומים התקופתיים של פליטות מוקדיות של מזהמים שעשו המפעלים עצמם, ולוודא כי הם עומדים בתנאים שהוטלו עליהם ברישיון העסק או בהיתר הפליטה שניתן להם לפי חוק אוויר נקי לעניין פליטות מוקדיות של מזהמים".

 

ארכיון ארכיון צילום: אלכס קולומויסקי

 

שפירא רומז שבהעדר פיקוח כל מפעל בעצם עשה מה שמתחשק לו. לפני דו"ח מבקר המדינה, שבכלל מסתמך על נתוני המשרד להגנת הסביבה (ינואר 1024) "בין אוגוסט לנובמבר 2012 ובין אפריל 2013 לינואר 2014 לא קיימו כ-21% מהמפעלים את הנדרש מהם ולא ביצעו את כל הדיגומים התקופתיים שהיו אמורים לבצע. עקב כך לא נדגמו כנדרש כ-46% מהארובות שבכלל המפעלים (1,229 ארובות). בתקופות אלה כל מחוזות המשרד כמעט שלא נקטו צעדי אכיפה נגד מפעלים שלא הגישו נתונים על דיגום תקופתי של פליטות מזהמים מארובותיהם על פי הנדרש (בין אפס צעדי אכיפה לשני צעדים במחוז)".

 

לצערם של האזרחים, אחת ממערכות המידע של המשרד בכלל לא מעודכנת ואינה מוזנת בנתונים נכונים, כך שקיים חשש שגם אם היו מנטרים אחר זיהום אוויר הוא היה מניב תוצאות שגויות.

 

עמיר פרץ. שימש שר להגנת הסביבה עמיר פרץ. שימש שר להגנת הסביבה צילום: אוראל כהן

 

הבלאגן במשרד, כל נראה, מגיע עד לרמות בהן הפקידות הבכירה שם לא יודעת לחלק את התקצוב שניתן לה באופן שווה. שפירא טוען בדו"ח שלו ש"המשרד חישב את סכומי התמיכות הכספיות המגיעות ליחידות סביבתיות באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הקול הקורא שפרסם בעניין זה: עקב כך קיבלו חלק מהיחידות סכומים הגבוהים מהמגיע להן לפי לשון הקול הקורא ואחרות - פחות מהמגיע להן", מה שאולי מוביל לכך ש"קיימים הבדלים ניכרים בדרכי הטיפול של המחוזות השונים של המשרד בבעלי מקורות פליטה נייחים המפרים את חוק אוויר נקי. מכאן עולה כי אין למשרד הנחיות ברורות המחייבות את כל המחוזות בתחום מקורות הפליטה הנייחים, וכי כל מחוז פועל לפי שיקוליו".

 

למפעל אין רישיון? בוא נרשום שבדקנו אותו

 

אחד הממצאים המעניינם של המבקר מתייחס לסיווג המפעלים המזהמים. לפי דו"ח המבקר "מתוך 575 המפעלים שבהם פליטות מזהמי האוויר הן מוקדיות, 86 מפעלים לא נדגמו מסיבות שונות (כגון היעדר רישיון עסק), אך נרשמו בדוח מינואר 2014 כ"מפעלים שנדגמו תקופתית על פי הנדרש"; כך שבפועל שיעור המפעלים שלא נדגמו כנדרש צריך להיות כ-21%, ולא 17% כפי שצוין בדוח. שיעור זה נמוך בהרבה משיעור הארובות שלא נדגמו כנדרש (1,229 ארובות שהן 46%); זאת בין היתר כיוון שעל פי הדוח, מפעל שבו כמה ארובות שהיו צריכות להידגם תקופתית, ורק חלקן נדגמו, נרשם כמפעל שנדגם כנדרש. מכאן ששיעור המפעלים שלא ביצעו את כל הדיגומים המוטלים עליהם גבוה אף יותר". לפיכך, המבקר מטיל ספק ביכולת הדגימה ועיבוד הנתונים של המשרד.

 

ומה עושה הציבור בנידון? ממשיך להתלונן, אולי כי הוא לא יודע שאף אחד לא מטפל בתלונות שלו. לפי שפירא "שיעור התלונות בתחום זיהום האוויר מסך כל התלונות על מפגעים סביבתיים שקיבל המשרד להג"ס בשנת 2013 היה 20%, עובדה המעידה על החשיבות שמייחס הציבור לנושא זה. שיעור המפגעים שנרשמו במשרד בתחום זיהום האוויר מסך כל המפגעים שנרשמו באותן שנים היה נמוך יותר, והסתכם בפחות מ-12%. שיעור תיקי החקירה שנפתחו בתחום זיהום אוויר מכלל תיקי החקירה שנפתחו בשנים אלה היה נמוך אף יותר - פחות מ-8%. עוד עולה מהלוח (נתוני המשרד - ל"ג) כי למרות הנחייתו של השר להג"ס לא מיקד המשרד בשנת 2013 את פעילות האכיפה שלו בתחום זיהום האוויר, ושיעור התיקים שפתח בתחום זה בשנה זו אף היה נמוך יותר משיעורם בשנת 2012.

 

במשרד להגנת הסביבה תולים את הבעיות בקיצוצים תקציביים והם מסרו בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה מראה לאן הובילה מדיניות הקיצוץ במאבק בזיהום האוויר המסכן את חייהם של אלפי בני אדם בישראל. המשרד להגנת הסביבה הכין תכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר בתקציב של 680 מיליון שקל אך לאחר קיצוצי הממשלה הוקצבו לתוכנית רק 100 מיליון שקל.

 

"למרות הקיצוצים וכתוצאה מפיקוח ואכיפה נמרצת הצליח המשרד להגנת הסביבה להביא להפחתה של עשרות אחוזים בזיהום האוויר מפליטות תעשייה, והמפעלים נדרשים לעמוד בתקנים מהמחמירים באירופה. במפרץ חיפה ירד זיהום האוויר ב70% בתוך 6 שנים והמגמה צפויה להימשך. הליך סיווג המפעלים על פי השפעותיהם על הסביבה הושלם והמשרד מבצע בדיקות פתע בארובות מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום אוויר גבוה בכפוף למגבלות התקציב והמשאבים. בשנת 2013, בהעדר תקציב ירד שיעור הדיגומים בתעשייה, ובשנת 2014 עם קבלת תקציב בוצעו 257 דיגומי פתע. המשרד פועל באופן שוטף לשיפור הרגולציה הסביבתית בתעשייה ולפני שנה אף אושרה בממשלה, ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, החלטה לקידום חוק רישוי סביבתי משולב בהתאם לסטנדרטים האירופאים המתקדמים ביותר בתחום".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x