משפט

אהוד אולמרט הורשע בפרשת מעטפות הכסף: "די בכספים ששולמו לזקן כדי לצבוע את 'צבע' הכסף בקופה כפרטי"

רה"מ לשעבר הורשע בקבלת כספים אסורים מאיש העסקים היהודי האמריקאי משה טלנסקי במזומן המוערכים בכ-300 אלף דולר, החזקתם בכספת הסודית של מסר, שימוש לצרכים פרטיים, ניסיון לסיוע לטלנסקי אצל שלדון אדלסון, רונלד ארנל ויצחק תשובה; הסנגור אייל רוזובסקי: "אנחנו מאוכזבים. קיווינו שנשכנע את בית המשפט להשאיר את הכרעת הדין הקודמת". ההגנה הודיעה שתערער על הכרעת הדין

משה גורלי ותומר גנון 08:4030.03.15

הרכב של שלושה שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים - יעקב צבן, משה סובל ורבקה פרידמן- פלדמן - הפך את החלטתו הקודמת, והרשיע הבוקר (ב') את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בעבירות של מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בפרשת מעטפות הכסף.

 

להכרעת הדין המלאה לחץ כאן 

 

אולמרט הורשע בקבלת כספים אסורים מאיש העסקים היהודי האמריקאי משה טלנסקי במזומן המוערכים של 300 אלף דולר, החזקתם בכספת הסודית של עו"ד אורי מסר (ידידו לשעבר), שימוש לצרכים פרטיים, ניסיון לסיוע לטלנסקי אצל שלדון אדלסון, לרונלד ארנל ויצחק תשובה. כן נקבע כי אולמרט לא דיווח על הכספים למבקר המדינה. הטיעונים לעונש יחלו ב-5 במאי. 

  

שלושת שופטי ההרכב, יעקב צבן, משה סובל ורבקה פרידמן פלדמן קבעו כי אולמרט היה מודע שמדובר בקבלת כספים אסורים והסתיר אותם ממבקר המדינה. כן קבעו השופטים שאולמרט עשה שימוש פרטי ולא פוליטי בכספים, במה שהוביל לביטול הזיכוי.

 

הכספים שהעביר טלנסקי לאולמרט על פי הכרעת הדין:

 

1. תרומה לבחירות בשנת 1993 בסך 2,500 דולר.

 

2. העברה בנקאית בסך 140,560 שקל (כ-40,000 דולר) לחשבונו הפרטי של אולמרט ביולי 1997, כסיוע למימון הוצאות הגנה בהליך פלילי.

 

3. בינואר 2002 - סך 380,000 דולר לכיסוי חובות העמותה "ירושלים המלוכדת בראשות אהוד אולמרט 1998", באמצעותה נוהלה מערכת הבחירות של הנאשם בשנת 1998 לתפקיד ראש עיריית ירושלים. נקבע כי אולמרט הוא זה שהפנה את עו"ד אורי מסר לטלנסקי לקבלת סיוע בעניין הבטוחה וכיסוי החוב וידע שכספי טלנסקי שימשו לכיסוי חוב העמותה ושחררו את ערבותו האישית לחוב.

 

4. תרומה של טלנסקי ובני משפחתו בסך 30,000 דולר במאי 2002 למען בחירת אולמרט לראשות תנועת הליכוד.

 

5. בתקופת היותו של אולמרט שר התמ"ת, בעת ששהה בוושינגטון בנסיעה פרטית באוקטובר 2005, שילם טלנסקי את חובו של אולמרט למלון בסך 4,717 דולר.

 

6. באותה תקופה, בעת שאולמרט שהה במלון בניו יורק לרגל עניין פרטי, ביום 23.11.05, נתן לו טלנסקי 15,000 דולר במזומן.

 

7. העברת כספים בתקופת היותו של הנאשם שר התמ"ת, והחזקתם בקופה אצל אורי מסר – סכומי הכסף לא נקבעו.

 

השופטים אמרו על ההקלטות של שולה זקן: "השיחה בין השניים נשמעת כשיחה רצונית, ללא כפייה, ללא פיתוי, של שני אנשים המכירים היטב זה את זה. אמירתה של שולה זקן כי משכה את אולמרט בלשונו נאמרה בצורה צינית ואינה משתקפת בשיחות. המאזין להן, ובוודאי לשיחה מחודש מאי 2011, מבין היטב כי אולמרט, הנאשם, הוא המוביל את השיחה ודבריו נאמרים בחופשיות".

 

אהוד אולמרט הבוקר בביהמ"ש לפני הקראת הכרעת הדין אהוד אולמרט הבוקר בביהמ"ש לפני הקראת הכרעת הדין צילום: גיל יוחנן

 

על החלטתה של זקן להפוך לעדת מדינה כתבו השופטים: "שולה זקן הינה עדת מדינה שעדותה נכבשה לאורך שנים על אף הזדמנויות שהיו לה. הקשר האמיץ, החזק, ההדוק עם אולמרט, המבוסס על נאמנות מוחלטת, חיבה, אמון מלא ואינטרסים משותפים – נשבר. זקן הסבירה כי במשך כל השנים שמרה על אולמרט והגנה עליו, אולם משעה שסנגוריו והוא עצמו הכפישוה ותארוה כדוברת שקר (במשפט הולילנד), החליטה לחצות הקווים ולספר האמת הידועה לה".

 

השופטים התייחסו בהכרעת הדין גם ליומן שניהלה זקן כראש לשכתו של אולמרט בתקופה הרלוונטית שבה היה שר בממשלה, אשר נפסל במשפט הראשון מלשמש כראיה. זאת משום שזקן סירבה להעיד וכך לאשר את תוכן היומן: "שולה זקן העידה, כי חלק ניכר מהרישומים ביומן היו העברות כספיות במזומן בדולרים של כספים של אהוד אולמרט שהוחזקו אצל אורי מסר ורובם, אך לא כולם, עברו דרכה. הנאשם היה פוגש את טלנסקי, מקבל ממנו מזומנים, פונה אליה, היא הייתה פונה לאורי מסר ומוסרת לו את המזומנים. אורי מסר היה מעביר הכסף לאולמרט, לעיתים ישירות ולעיתים דרכה (עמ' 653-652). העדה הסבירה עוד, כי הסכומים הרשומים ביומן קשורים לקופה הסודית אף שבזמנו לא כך כונתה על ידם.

 

השופטים מימין: רבקה פרידמן פלדמן, יעקב צבן ומשה סובל השופטים מימין: רבקה פרידמן פלדמן, יעקב צבן ומשה סובל צילום: גיל יוחנן

 

"די בכספים ששולמו מהקופה לשולה זקן כתוספת על שכרה הממשלתי, כדי לא רק לצבוע את 'צבע' הכסף בקופה ככסף פרטי, אלא לקבוע כי מדובר בקופה שנעשו בה שימושים פרטיים. הדבר נלמד, כאמור, מהתשלומים שהם פרטיים לחלוטין לשולה זקן ומדרך התנהלות הקופה שלא על פי כללים מינימליים של רישום, בירור, דיווח או כללים כלשהם. העובדה כי חלק משמעותי מהכסף, כ-150,000 דולר, נעלם ללא עקבות, מלמדת ביתר שאת כי אולמרט התייחס לחשבון כקניין פרטי שלו.

 

"אנו משנים את מסקנתנו בהכרעת הדין", כתבו השופטים, "וקובעים כי היסודות העובדתיים של עבירת הפרת האמונים הוכחו: הרכיב ההתנהגותי – הפיכת קופה של תרומות פוליטיות לקופה עם אופי וגוון פרטי, וכן שימוש בכספי תרומות פוליטיות לצרכים אישיים לנוחיות המחזיק – הוא הנאשם. הרכיב הנסיבתי – מדובר בשר עובד ציבור שעשה כן במילוי תפקידו. הרכיב התוצאתי – התנהלות כזו פוגעת באמון הציבור ובוודאי בטוהר המידות של פקידי הציבור שגם מחזיקים קופת מזומנים וגם משתמשים בה לצרכיהם בלא לדווח לאיש. החזקת הקופה והשימושים בה, בין הפרטי ובין הפוליטי, נעשו במודעות של הנאשם, הוא ידע על הקופה, ידע על השימושים בה, הסכים כי שולה זקן תקבל עשרות אלפי דולר כהשלמת משכורת, ועל-כן הוכח גם היסוד הנפשי".

 

סנגורו של אולמרט, עו"ד אייל רוזובסקי סנגורו של אולמרט, עו"ד אייל רוזובסקי צילום: אוהד צויגנברג

 

השופט סובל שישב בהרכב הקודם כתב בהכרעת הדין: "בשונה מהמצב הראייתי ששרר בעת מתן הכרעת דיננו המקורית, כיום, לאחר שמיעת עדותה של גב' זקן וקבלת היומנים והקָלטות, הוכחה מעבר לספק סביר אשמתו של הנאשם בעבירת מרמה והפרת אמונים ובעבירת קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, במסגרת פרשת טלנסקי".

 

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן שהצטרפה להרכב במקום נשיאת המחוזי שפרשה, מוסיה-ארד הוסיפה: "אני סבורה כי הראיות שהובאו 'בסבב הראשון' של המשפט, בהתאם לממצאים העובדתיים שנקבעו בהכרעת הדין, די היה בהן כדי לקבוע, כבר אז, מעבר לספק סביר, כי הנאשם עבר את העבירות המיוחסות לו". היא הוסיפה: "לא ניתן להקל ראש בפעילותו של הנאשם לטובת טלנסקי, מצומצמת ככל שתהייה, כשזו קשורה קשר בלתי נפרד לכספים שמזרים טלנסקי לנאשם, וכפי שנקבע בהכרעת הדין, הנאשם מחוייב כלפי טלנסקי ותלוי בו. מדובר במעשים שעשה הנאשם תוך ניגוד עניינים ובניגוד לחובתו לפעול במסגרת תפקידו ללא משוא פנים".  

 

פרידמן-פלדמן גם התייחסה לפעולות שביצע אולמרט כשר התמ"ת לקידום עסקיו של טלנסקי, תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים חריף בשל קבלת הכספים ממנו. על פי כתב האישום, אולמרט פנה לאנשי העסקים שלדון אדלסון, יצחק תשובה ורונלד ארנל, וביקש מהם להיפגש עם טלנסקי שניסה לקדם את עסקי המיני-ברים שלו.

 

יצחק תשובה יצחק תשובה צילום: גיל יוחנן, Ynet

 

"בשנת 2005, מסייע הנאשם לעסקיו של טלנסקי", כתבה השופטת. "מדובר אמנם 'רק' בכתיבת מכתבים ובשיחה טלפונית, לאנשי עסקים שיש בכוחם לקדם את עסקיו של טלנסקי, אך כפי שנאמר בהכרעת הדין – 'שליחת מכתבי ההמלצה עבור טלנסקי, שנעשתה בהיותו של הנאשם שר, תוך שימוש בניירות מכתבים רשמיים של משרד התמ"ת, הייתה התנהגות פסולה אשר העמידה את הנאשם במצב של ניגוד עניינים. כפי שעלה מהפרק העובדתי שנדון לעיל, טלנסקי תרם לנאשם במהלך השנים סכומי כסף גדולים ומשמעותיים ביותר. בנסיבות אלו, הנאשם חייב היה להימנע מכל פעולה עבור טלנסקי... כאשר ניתן אף לומר כי הנאשם מחויב כלפיו ותלוי בו...".

 

השופטת הוסיפה: "לא ניתן להקל ראש בפעילותו של הנאשם לטובת טלנסקי, מצומצמת ככל שתהייה, כשזו קשורה קשר בלתי נפרד לכספים שמזרים טלנסקי לנאשם, וכפי שנקבע בהכרעת הדין, הנאשם מחוייב כלפי טלנסקי ותלוי בו. מדובר במעשים שעשה הנאשם תוך ניגוד עניינים ובניגוד לחובתו לפעול במסגרת תפקידו ללא משוא פנים".

 

הסנגור: "אנחנו מאוכזבים"

 

עו"ד אייל רוזובסקי, סנגורו של אהוד אולמרט, הגיב על הכרעת הדין: "מדובר בהכרעת דין חוזרת, לאחר שבית המשפט העליון החזיר את התיק למחוזי לאחר שאולמרט זוכה מהעבירות . המדינה ערערה ובמהלך הערעור נערך הסכם בין הפרקליטות לראש לשכתו של אולמרט לשעבר, שולה זקן, שהניבה בקשה לבית המשפט העליון לגביית ראיות נוספות שבכוחם לשנות את הזיכוי.

 

"אולמרט לא טען שלא עבר כסף מטלנסקי וכבר בסיבוב הקודם נקבע שעבר כסף מטלנסקי ושהיתה קופה ושהיו בה שימוּשים – רק שלא הוכח שהשימוּשים הם פרטיים. מה שנקבע היום מהתקציר זה שהעובדה שגברת זקן קיבלה השלמה לשכר ממנו היא השימוּש הפרטי. אנחנו האמנו ועדיין מאמינים שהוכחנו שהוכח בתיק הזה שלאור התפקידים והמטלות שלה הכספים ששולמוּ לה לפחות היו עבור עבודתה הפוליטית ולפחות שהוטל ספק בעניין הזה.

 

"בית המשפט העליון קיבל את הבקשה והחזיר את התיק למחוזי בירושלים. אנחנו מאוכזבים. קיווינו שנשכנע את בית המשפט להשאיר את הכרעת הדין הקודמת. האמנו שבחומר החדש אין מה לשנות את המסקנה". 

 

סנגורו הנוסף של אולמרט עו"ד אלי זהר הוסיף: "כשלמדנו את הקלטות קיבלנו תחושה שהרבה דברים נעלמים. שהן מכוונות מטרה. העובדה שאולמרט העיד בפעם הקודמת הייתה מענה גם למה שנטען הפעם. צר לנו בשביל ההכרעה ובשביל האיש. אני לא חושב שככה צריך להתייחס לאותה הקלטה סלקטיבית שנשמעה כאן, אני לא חושב שכרגע צריך לעסוק בניתוח הקלטות. דבר אחד ברור: אנחנו מאוכזבים משום שהטיעונים היו טיעונים משפטיים מוּבהקים וצר לנו שהגענו עד הנה, צר לנו בשלה הכרעה וצר לנו בשביל האיש. ההיסטוריה תשפוט אם היא נכונה או לא".

 

 

משה טלנסקי משה טלנסקי צילום: אלכס קולומויסקי

 

התובע במשפט עו"ד אורי קרוב אמר בתום הדיון: "בחלוף 7 שנים ממתן העדות המוּקדמת של מר טלנסקי, קבע היום בית המשפט פה אחד כי התנהלותו של אולמרט מהווה הפרת אמונים וכי הוא התנהל באופן מוּשחת. ההחלטה הזו של בית המשפט הבוקר ניתנה לאחר העדות של שולה זקן והיא החלטה משלימה לפס"ד שקבע כבר אז כי מר אולמרט התנהל באופן מוּשחת. השופטת פרידמן-פלדמן קבעה שהיה די בממצאים הקודמים שאולמרט פעל באופן מושחת. אנחנו נבקש להחמיר בעונשו של אולמרט. המלחמה בשחיתות היא עמוקה ועיקשת. אנחנו לא רוצים שכוח השלטון יהפוך לשלטון הכוח. סוף הצדק לעשות.

 

"מר אולמרט בחר שלא להעיד בבימה"ש ודבר זה מדבר בעד עצמו בלי קשר לעדות של זקן. כפי ששמעתם השופטת קבעה שדי היה בממצאים המקוריים של הכרעת דין כדי לבסס הכרעה, אולמרט עבר עבירה של הפרת אמונים. המטרה היא להפוך את השימוּש בשלטון כדי שכוח השלטון לא יהפוך לשלטון הכוח. זה לוקח הרבה זמן אבל סוף-סוף הצדק להעשות", אמר קרוב.

 

מיועצי התקשורת של אולמרט נמסר בשם צוות ההגנה: "אנו מצטערים ומאוכזבים מפסק הדין.ההחלטה היום התקבלה למרות שקריה הבוטים של שולה זקן בבית המשפט, ולמרות שצוות ההגנה הוכיח באופן חד וברור בדיונים, כי זקן ערכה, מחקה ועיבדה את הקלטות באופן מניפולטיבי וכי הקלטות אינן אמינות בלשון המעטה. בית המשפט טעה כשבחר להתעלם משקריה המובהקים בבית המשפט ומשורה ארוכה של אמירות של בתי המשפט לאורך השנים בנוגע לחוסר אמינותה.

בכוונתנו לערער על החלטה שגויה זו של בית המשפט".

 

התובע עו"ד אורי קרוב התובע עו"ד אורי קרוב צילום: עטא עוויסאת

 

"יומני שולה"

 

ביולי 2012 זוכה אולמרט על ידי השופטים מוסיה ארד, יעקב צבן ומשה סובל בפרשה זו. הוא זוכה למרות שנקבע כי טלנסקי העביר לאולמרט כספים במעטפות, המוערכים בכ-300 אלף דולר, שהוחזקו בקופה הסודית של פרקליטו עו"ד אורי מסר. אלא בהכרעת הדין המזכה לא נשללה האפשרות שמדובר בכספים פוליטיים.

 

המדינה ערערה ובמהלך הערעור נערך הסכם בין הפרקליטות לזקן שהניבה בקשה לבית המשפט העליון לגביית ראיות נוספות שבכוחם לשנות את הזיכוי. בית המשפט העליון קיבל את הבקשה והחזיר את התיק למחוזי בירושלים. ארד, פרשה בינתיים, ואת מקומה בהרכב תפסה השופטת רבקה פלדמן-פרידמן.

 

לשיטתו של אולמרט, הוא ניסה למנוע ממנה להעיד כדי להגן עליה. הפרקליטות טוענת שהמאמץ נועד להגן עליו. כך גם המחלוקת לגבי מימון הגנתה של זקן: לשיטת אולמרט מדובר בסיוע הומניטרי לאשת אמונו הנצחית, לטענת המדינה מדובר ב"השקעה תשלום לשם השגת זיכוי מקום שחשיפת הראיות מובילה לתוצאה משפטית אחרת".

 

שולה זקן במהלך הדיונים הנוספים במחוזי שולה זקן במהלך הדיונים הנוספים במחוזי צילום: אוהד צויגנברג

 

לטענת המדינה, "הכוח הטמון בראיות הנוספות להוכיח כיום באופן ראייתי פוזיטיבי וחד משמעי את השימוש הפרטי שנעשה בכספים אשר החזיק הנאשם בקופה הסודית". אחת הדוגמאות, היא "ה'בונוס השנתי' בדמות עשרות אלפי דולרים אשר העניק הנאשם לאשת אמונו, מכספי הקופה, על מנת שזו תמשיך לעבוד לצדו".

 

ההסכם עם זקן נערך לאחר שזו הבינה כי תישלח לשנות מאסר ארוכות על הרשעתה בשוחד בפרשת הולילנד. זקן מסרה למדינה הקלטות והסכימה להעיד על 'יומני שולה', לאחר ששמרה על זכות השתיקה במשפט הראשון. בהקלטות הובהר הקשר בין השניים – מאמץ של אולמרט להניא את שולה מלהעיד על היומנים שבהם רשמה חלק מתנועות כספים שהעבירה מאולמרט למסר ובכיוון ההפוך - להוצאות שונות, חלקן פרטיות.

 

בעוכריו של אולמרט עמדה החלטתו שלא למסור גירסה כעד הגנה במשפטו המחודש. המדינה ביקשה להאשים את אולמרט בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (באי דיווח למבקר המדינה) ובמרמה והפרת אמונים – קבלת הכספים מטלנסקי וניגוד העניינים הנובע מהפנייה לאנשי העסקים רוברט ארנל, שלדון אדלסון ויצחק תשובה, לקדם אצלם אינטרסים עסקיים של טלנסקי.  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x