ביטול הארנונה: צעד שייטיב בעיקר עם החזקים

כיצד יחולק הכסף?

ההצעה להחליף את הארנונה בתוספת מע"מ, פירושה שאת המס ישלמו התושבים למדינה ולא לרשות המקומית. ואז עולה השאלה, איך מחלקים את הכסף שנגבה בין הרשויות המקומיות — האם זה נעשה בצורה אחידה פר תושב? כיצד קובעים כמה תקבל הרשות עבור התושבים החדשים שלה? ומה קורה כאשר תושב עובר מעיר לעיר?

ממוצע הגבייה מארנונה למגורים לכל תושב ב־165 רשויות בשנת 2013 עמד על 941 שקל, אחרי הנחות. וישנם גם פערים — תושב בעומר משלם 2,821 שקל בשנה, בעוד תושב לקיה מכניס לרשות 31 שקל בשנה. אז האם צריך לתת למועצה מקומית עומר 2,821 שקל לתושב או 941 שקל?

תלוש ארנונה (ארכיון) צילום: ערן יופי כהן

כדי לענות על השאלה הזו יש להכריע בסוגיה של קביעת סל שירותים אחיד (שירותי רווחה, חינוך, תרבות וכו') ברשויות המקומיות, שכן על בסיסו אפשר לחשב את הדרוש לרשות. כיום השירותים המסופקים לתושב משתנים מרשות מקומית אחת לאחרת, הן מבחינת השווי הכספי והן מבחינת האיכות. כמו כן, ישנם השירותים שנמצאים מחוץ לסל האחיד, והם אלו שמבדילים בין הרשויות — כיצד קובעים את תקצובם במסגרת השינוי המוצע?

תלות בגורמי מאקרו

השינוי המוצע עשוי ליצור תלות של הרשות המקומית בהכנסות המדינה ממע"מ, שעלולה להשפיע על הרשות באופן שלילי. זאת משום שהארנונה היא הכנסה ודאית, ואילו הכנסות ממע"מ תלויות בגובה המסים ומצב המשק. תלות זו מעלה כמה שאלות: אם הכנסות המדינה ממע"מ לא יגדלו בפועל ב־2.5%, האם הרשויות יקבלו פחות כסף? ומה יקרה אם הצרכים של הרשויות יגדלו בקצב מהיר מקצב העלייה בהכנסות ממע"מ?

ביטל מנגנון ההנחה שמובנה בארנונה יפגע בחמישון התחתון וייטיב עם שאר החמישונים. האם בשביל 200 שקל לחודש לחמישון העליון כדאי להיכנס למהלך לא אפוי? לדעתי לא.

הכותב הוא פעיל במשמר החברתי המקומי ובעל הבלוג "המדד המוניציפאלי"