ידועים בציבור וזכות הירושה

רבים מאיתנו מעדיפים שלא לחשוב על מה שיקרה לאחר מותנו ולא לערוך צוואה. בהיעדר צוואה, מחולק רכוש המנוח בהתאם להוראות חוק הירושה, ועל פיו, יורשיו הם ילדיו וזוגתו או בן זוגו – שנותרו בחיים. אלה, אגב, זכאים לרשת חלקים נכבדים מהעיזבון.

מאחר שלא תמיד הילדים ובת הזוג הם משפחה (למשל, במקרים בהם האב והאם התגרשו, ואחד מהם פצח בזוגיות חדשה ומשמעותית), יכול מצב של ירושה לפי חוק להוליד סכסוכים משפטיים מורכבים וארוכים.

לפי החוק, אם המנוח הותיר אחריו ילדים או הורים, בן הזוג הנותר יהיה זכאי לרשת מחצית מהעיזבון ואילו המחצית השנייה תתחלק בין הילדים, ובהיעדר ילדים - בין ההורים.

אם המנוח לא השאיר ילדים או הורים אלא אחים או סבים, בן הזוג יירש שני שלישים מהעיזבון והשליש הנותר יחולק בין יתר היורשים. במקרה כזה, אם בני הזוג היו נשואים לפחות 3 שנים והתגוררו יחד בדירה שנכללת בעיזבון, בן הזוג יירש את הדירה כולה. קביעה זו חלה גם על ידועים בציבור (ע"א 714/88 נירה שנצר נ' יובל ריבלין).

ובכלל, כחלק מהמהלך של המחוקק ובתי המשפט להשוואת מעמדם של ידועים בציבור לזה של זוגות נשואים, הוכרה גם זכותו של בן הזוג – הידוע בציבור – לתבוע מזונות מן העיזבון. החוק לא עושה הבחנה בין מזונות לגבר או לאשה, וככל שבן הזוג עומד בקריטריונים של החוק (כפי שיוסבר בהמשך), הוא יהיה רשאי לתבוע אותם.

מזונות מן העיזבון ישולמו מתוך הכספים שהותיר אחריו המנוח, ואם אין מספיק, אז באמצעות הכספים שיתקבלו ממכירת הנכסים הנכללים בעיזבון. עם זאת, חשוב לדעת שמזונות כאלה ייפסקו רק במקרה של נזקקות, כלומר, כאשר בן הזוג שנותר בחיים לא מצליח לממן את הצרכים הבסיסיים למחייתו.

צוואה צילום: שאטרסטוק

המשמעות היא כי כספים מתוך הירושה יוקצו במיוחד לבן הזוג שנותר בחיים, בין אם היה נשוי למנוח ובין אם היה בגדר ידוע בציבור. ויותר נכון: לילדים, להורים או לסבים יישאר פחות.

קודם צריך להוכיח

החוק והפסיקה מכירים בזכויותיהם של בני זוג ידועים בציבור לרשת האחד את השנייה, ובלבד שקיימו חיי משפחה במשק בית משותף ולא היו נשואים לאדם אחר במועד הפטירה.

הגדרתם של בני הזוג כידועים בציבור איננה נבחנת דווקא לפי פרק הזמן שבו חיו יחד, אלא נגזרת מאופי היחסים ביניהם ומן ההנחה כי מערכת היחסים הייתה מבוססת על אהבה ושותפות מלאה. ביהמ"ש אף הכיר בבני זוג כידועים בציבור גם כשהתגוררו בדירות נפרדות.

השאלה אם בני זוג הם ידועים בציבור נבחנת על פי קריטריונים סובייקטיביים. כלומר, כיצד בני הזוג עצמם תפסו את מערכת היחסים שלהם. התשובה תשתנה בהתאם לגילם, השקפת עולמם, הרגלי חייהם, מצבם הכלכלי ועוד שיקולים שונים של כל זוג וזוג.

בשנת 2004 בית המשפט המחוזי בנצרת אף הרחיב את לשון החוק הקובעת כי הזכות לרשת האחד את השני חלה על "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף...", וקבע כי יש להחיל את החוק גם על זוגות חד-מיניים. ביהמ"ש קבע כי סעיף זה חל על כל צורות חיי המשפחה ולא רק בנישואין (ע"א 3245/03).

בין בת הזוג לילדים

מתי העניינים יסתבכו אם כך? כשלא חושבים מראש ולא עורכים צוואה. כאמור, הליכה בשבילי חוק הירושה תוביל לחלוקת העיזבון בנוסחה קבועה מראש. חישבו, למשל, על אדם שהחליט לפתוח פרק ב' בחייו אך לא להינשא. הוא חי בזוגיות לאורך שנים עם אישה, ולימים נפטר.

אם המנוח היה אב לילדים, הם עלולים להימצא במצב בעייתי ככל שיש בינם לבין בת הזוג החדשה מחלוקת – אם בפן הרגשי ואם בעניין העיזבון גופו.

במקרה כזה, טענת הילדים כי אביהם לא היה נשוי לזוגתו ואין לה זכות לרשת מהעיזבון לא תתקבל אם היא תוכיח שהייתה ידועה בציבור, כפי שכבר הוסבר.

יש להדגיש כי גם אם המנוח ערך עם זוגתו הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית מוחלטת, אין בכך די, שכן גם במקרה כזה עומדת לידועה בציבור הזכות לרשת את המנוח.

לסיום אפשר לסכם, שככלל, תמיד מומלץ להקדים תרופה לכל סכסוך אפשרי ולערוך צוואה מפורטת שלא תותיר מקום לספק או לפרשנויות באשר לחלוקת הרכוש לאחר הפטירה. במקרים של זוגיות חדשה ובמשפחות "רבות משתתפים" עריכת הצוואה היא אף עניין הכרחי.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין 

הכותב הוא עו"ד ממשרד עורכי דין קורזינר את קורזינר העוסק בתחום המשפחה, הירושות והצוואות

** המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.