שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
רכב

יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: "מצלמות המהירות אינן יעילות"

יעקב שיינין, "כל מי שיש לו ווייז עוצר לפני המצלמה. כולנו יודעים היכן המצלמות"; המדענית הראשית של אור ירוק: "חוק הדיבורית נתן לגיטימציה לשימוש בטלפון ברכב"

תומר הדר 16:3709.03.15

"המצלמות המהירות הן בעייתיות, כל מי שיש לו ווייז עוצר לפני המצלמה. כולנו יודעים היכן המצלמות. מאטים לפני ושלום", כך אמר היום ד"ר יעקב שיינין, יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים במהלך כנס של עמותת אור ירוק.

 

לדבריו, "אנחנו דרשנו מצלמות קטע שמצלמות בכניסה לכביש ועושות חישוב של מהירות ממוצעת. רצינו מצלמות בעיר, קיבלנו מצלמות רמזור. אם יש בערים פסי האטה נהגים לא יוכלו לנסוע מהר. יש להשקיע בערים את הדברים שעושים בעולם הרשויות העשירות. מדובר בריסון מהירות בכוח. הסיבה היחידה שמותקנות מצלמות הרמזור כלל אינה מעבר באור אדום, לא הרבה נהגים עוברים במזיד באדום, הסיבה היא שפשוט נוח לאכוף בהן מהירות כי יש שם שקע".

 

יעקב שיינין יעקב שיינין צילום: אוראל כהן

 

"ארבע שנים חקרנו את נושא מצלמות המהירות", כך ציין היום פרופסור הלל בר גרא מאוניברסיטת בן גוריון. "במקומות שבהן הציבו מצלמות המהירות ירדה ב-8 קילומטרים לשעה. המשמעות היא שמתוך 60 מצלמות שהותקנו כ-20 הן מצלמות מהירות. לא ניתן לצפות שמצלמות אלה ישפיעו על כלל הבטיחות".

 

לדברי עזרא קמה, יו"ר הוועדה לקביעת מיקומי מצלמות המהירות, אמר "מצלמות הן רק אמצעי. מהירות היא לא כל העניין. המהירות יכולה להיות גורם מחמיר לתאונה אך תאונות אינן מורכבות רק ממהירות. ייתכן שאין יותר צורך במצלמות בצמתים. עם ישראל יודע היטב לא לעבור באור אדום אך יחד עם זאת למצלמות הרמזור יש גם גורם חינוכי. עלינו להרגיל נהגים גם לציית לחוק. לדעתי יש לבחון את עניין נושא הצבת המצלמות. הוועדה ממליצה ללוות את הפרויקט באמצעות צוות היגוי ולבחון האם המצלמה בכלל יעילה באותו מקום. כיום אנו בודקים מהירות נקודתית אך אולי זה לא כל כך טוב ויש לבדוק מהירות ממוצעת. לבחון האם המיקום בכלל מתאים".

 

לדברי רותם פלג, מנכ"ל המשרד לבטחון פנים: "אנו משלטים את המצלמות באופן ברור. מבחינת המשרד והמשטרה, ככל שהאוכלוסיה תיחשף יותר להסברה, ירווח לציבור. אך הנושא אינו נמצא בשליטתנו אלא בידי משרד התחבורה. יחסינו עם משרד התחבורה מבוססים על בסיס יום יומי והדברים נמצאים בידי משרד התחבורה".

 

המדענית הראשית של אור ירוק: "גם עם דיבורית, הסלולאר ברכב מסוכן"

 

"חוק הדיבורית נתן לגיטימציה לשימוש בטלפון ברכב" , כך אמרה בהמשך הפאנל ד"ר ציפי לוטן, המדענית הראשית של עמותת "אור ירוק". "פעם זה היה רק שיחות טלפון והיום זה הרבה מעבר לזה. הבעיה היא לא להחזיק את המכשיר ביד אלא הפניית הקשב לשיחה וזה נותן את האשלייה שזה בסדר לדבר ואין שום בעיה עם זה. בעקבות החוק עלתה הכמות והאיכות של השיחות שמתרחשות בזמן הנהיגה. הרבה פעמים אנחנו לא יודעים לאיזה מצבים נקלע תוך כדי הנהיגה, יכול להיות שנקלע לסיטואציה מסובכת שמחייבת את כל תשומת הלב שלנו", דברי לוטן.

 

עוד הוסיפה לוטן כי:" כשאנחנו מסתכלים על פתרונות לנושא, חלק גדול מהבעיה הוא שלא עומדים בפיתוי. צריך לשנות את התרבות, את הנורמה, על ידי מתן דוגמא אישית. למשל מעסיקים יתנו דוגמה לעובדים והורים יעניקו דוגמה לילדים. ואז אפשר לצפות שתרבות ארגונית תכתיב את זה שתוך כדי נסיעה לא תהיה תקשורת".

 

לוטן העלתה גם אפשרות של חסימת שיחות באופן כפוי בזמן נהיגה: "אפשר גם בעזרת טכנולוגיות לחסום את זה וגם בעזרת תרבות של לא לצפות מהעובדים שלך להיות זמינים כשהם נוהגים, לקבל את זה שלא עונים לך כשנוהגים", דברי לוטן.

 

עשית תאונה? המשטרה תאזין לשיחה

 

לדברי סנ"צ אילן ידגר, רמ"ד תאונות דרכים במשטרת ישראל: "משטרת ישראל החלה בהוצאת פלטי שיחות לנושא של תאונות חמורות ותאונות שיש בהן עניין. אנחנו מקבלים נתונים על שיחת טלפון או מסרון ולא גלישה או הסחת דעת אחרת בטלפון. אנחנו מצאנו שיש מיעוט מקרים שבעת התאונה או בסמוך לה התקיימו שיחות או שלחו מסרונים. ההשקעה היא עצומה מבחינת משאבים וכח אדם. המציאות מוכיחה שבמיעוט קטן יש את השיחה או את המסרון שהיה בסמוך למועד התאונה, אבל יש עוד המון הסחות דעת בתוך הרכב שאנחנו לא יכולים לבדוק. גילינו את זה בשלושה מקרים של תאונות קטלניות בסך הכל. משטרת ישראל מכווינה לעבירות שגורמות תאונות דרכים ואחת מהן היא שליחת מסרונים ודיבור בטלפון ו-10% מכח האדם שלנו עובד על זה, אחד מתוך 10 דו"חות שנרשמים נרשמים על שימוש בטלפון סלולרי בזמן הנהיגה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x